בשיאו של משבר הקורונה, יצאו מתנדבי השירות האזרחי, ברכבים עם מערכות כריזה, להפיץ את הנחיות משרד הבריאות בחברה החרדית. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מעלה כי פעולה זו הייתה האפקטיבית ביותר בבלימת התפשטות הקורונה בחברה החרדית במטרה לבלום את המגיפה. "הסיפור של כרוזים מקובל מאוד", מסביר יוחאי וקנין, מתנדב מחדרה שלקח חלק בפעולות ההסברה. "ככה מודיעים על שמחות כמו חתונות והכנסת ספרי תורה. כך גם מודיעים, לא עלינו, על הלוויות. זה משהו שהציבור שלנו רגיל בו".

יוחאי וקנין, מתנדב שירות אזרחי (צילום: אלבום פרטי)

"בציבור החרדי היה בלבול מאוד רציני, כי אנשים פחות חשופים לתקשורת החילונית, והמידע הגיע מאוחר מדי", מספר וקנין, בן 21 נשוי ואב. לדבריו, "היו הרבה חבר'ה שלא יכלו להמשיך להגיע לפעילות השגרתית שלהם בשירות האזרחי, ובאו להפעיל את המערך. חילקו אותנו ליישובים החרדיים כמו בני ברק ואלעד, היינו נוסעים ברכב עם כרוז שמסביר איך צריך להתמודד עם הנגיף – הנחיות משרד הבריאות על שמירת מרחק, מסיכה, שטיפת ידיים". הכרוז העביר גם מסר חשוב מהרבנים: להקפיד על הנחיות משרד הבריאות.

ראובן פנסקי מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי, אומר ל'דבר' כי "יש לנו פק"לים להפעלת ילדים במקלטים ותוכניות חירום, חלילה, להסלמה ביטחונית. אבל את האירוע הזה כמובן אי-אפשר היה לצפות. בבת אחת, 13 אלף מתוך 18 אלף מקומות השירות שלנו נסגרו: תנועות נוער, בתי ספר, משרדי ממשלה ועוד".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לדבריו המתנדבים הרבים בגופי ההצלה ובמערכת הבריאות המשיכו בעבודתם, אך ברשות החלו לפנות לגופים נוספים, כמו משרדי הרווחה והבריאות, כדי להציע את סיוע המתנדבים. הרעיון להפעיל את רכבי הכרוזים נולד מתוך שיתוף פעולה של עמותת 'חברים', המפעילה את השירות האזרחי בחברה החרדית, עם לשכת שר הבריאות היוצא, יעקב ליצמן.

ראובן פנסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי. (צילום: אבי אוחיון / לע"מ)

"מי שמכיר את החברה החרדית יודע ששם שיטת העברת המסרים היא אחרת. שכרנו רכבים ובתיאום עם משרד הבריאות עשרות המתנדבים שלנו עברו בכל ריכוזי החברה החרדית", מוסיף פנסקי. "זה גם היה חשוב שמי שהפעיל את המערך היו חרדים בעצמם. זה בונה אמון, אנשים מרגישים יותר בנוח לפנות אליך בשאלות. יש גם מי שדובר יידיש ומתקשה בעברית. המחקר הנוכחי מחזק את מה שהרגשנו, שהפעולה הזו תהיה הכי אפקטיבית".

"מודל המשלב סמכות הלכתית ורפואית"

כ-300 חרדים בני 67-18, שנסקרו במחקר שערכו ד"ר תהלה קלעג'י, ד"ר סארה אבו-כף ופרופ' ארנה בראון לוינסון, מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, ציינו כי כרוזים בשכונות, בייחוד במוצאי השבת, הם האמצעי היעיל ביותר להעברת הנחיות בריאותיות. הנסקרים דירגו אמצעי זה כיעיל יותר מתשדירים ברדיו ובטלוויזיה, מקמפיינים בוואטסאפ או בפייסבוק, ומהודעות מטעם מרפאות קופת החולים.

עוד עלה כי המסרים האפקטיביים ביותר, בחברה החרדית, היו כאלה שהדגישו את הסיכון שבפגיעה בקרובי משפחה מבוגרים ואת הסיכון שבהפצת הווירוס בקהילה.

פעילות מתנדבי השירות האזרחי ליידוע תושבי השכונות החרדיות בהנחיות משרד הבריאות בתקופת הקורונה (עמותת חברים – שירות אזרחי)

המחקר חידד גם את החשיבות שמייחסת החברה החרדית לגיבוי ההנחיות במסרים מטעם רבנים ורופאים מוסמכים. שלוש החוקרות המליצו לרשויות הבריאות לבסס את הקשר עם ההנהגה הרבנית, דרך ההנהגה הפוליטית ועסקנים בולטים שיסייעו בתיווך המסרים, לצד יצירת מודל משלב להעברת מסרים אודות הנגיף מצד רופאים מומחים בתחום.

"שילוב אולטימטיבי זה, הנהגה רבנית מחד ורופא מומחה מאידך, תבסס את אמון הציבור במערכת הרפואית בגיבוי של ההנהגה הרבנית שתיתן מענה הלכתי לצרכים ולפרקטיקות הדתיות שהציבור החרדי מתמודד מולן," נכתב במחקר. "למודל המשלב סמכות הלכתית ורפואית ישנה חשיבות יתירה בימים אלו בפרט לאור ההחזרה לשגרה ולמועדים ייחודיים עבור הקהילה החרדית".