בעימות מפתיע על גבול הודו-סין נהרגו 20 חיילים הודים בעימות עם כוחות סינים שפלשו להודו בחבל לדאק שבהרי ההימלאיה, כך נטען בהודעה שפרסם משרד ההגנה ההודי אמש. מנגד, סין טוענת שהעימות האלים התרחש בצד הסיני של הגבול ומודה כי גם לה יש נפגעים. סוכנות הידיעות ההודית ANI טוענת כי מקורות סינים רשמיים אישרו ש-43 חיילים סינים נפגעו בקרב. אף על פי ששני הצדדים טענו כי העימות לא כלל אש חיה, היה זה העימות הקטלני הראשון בין צבאותיהן של המעצמות הגרעיניות מאז 1967. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, עמד הבוקר (רביעי) 2 דקות דומייה לזכר החיילים ההודיים שנהרגו ואמר כי הוא "גאה שחיילינו מתו במלחמה נגד הסינים ומותם לא יהיה לשווא". עוד הוסיף מודי בנאומו כי "אנחנו לא נוותר על אף אבן, על שום אינצ' מהודו".
בהצהרה שמסר אתמול הצבא ההודי נכתב כי "אף ירייה לא נורתה" בעימות, ובכירים בצבאות שתי המדינות נפגשו כדי להפחית את המתיחות בגבול. בפרסומים ראשונים נטען כי החיילים מתו מדרדור אבנים ובהמשך הגיעו דיווחים ממקורות מקומיים לפיהם החיילים ההודים "הוכו למוות" במקלות במבוק. עיתון הודי אחר דיווח כי החיילים נדחפו במדרון תלול לתוך נהר. קצין בכיר בצבא ההודי אמר לרשת BBC כי התקיימה קטטה המונית בין כ-300 חיילים סינים ל-55 חיילים הודים, שבמהלכה הרגו הסינים את ההודים "בידיים חשופות". אתמול (שלישי) בבוקר דיווחו ההודים על שלושה חיילים שנהרגו ביניהם קצין בדרגת קולונל (אלוף-משנה), בהמשך דווח על 17 פצועים שמתו מפצעיהם כתוצאה מהתנאים הקשים בהרי ההימליה. אמש מסר משרד הביטחון ההודי כי הכוחות ההודים התרחקו מהאזור שנתון במחלוקת, בעמק בשם גלוואן.
לפי דיווח בגרדיאן הבריטי מפי מקורות הודים רשמיים, פטרול הודי התקרב לעמדה שהסינים כבשו לאחרונה, ובדיונים דיפלומטיים בשבוע האחרון סוכם שהסינים יסגו ממנה. כשהפטרול הבחין שהעמדה אכן ננטשה, החיילים ירדו מהרכב ונקלעו למארב סיני מתוכנן. מאות לוחמים סינים תקפו אותם באבנים, סלעים ומקלות ודרדרו אותם לתהום בו נהר גועש. לאחר שקצין הודי הופל לתהום הגיעו כוחות הסיוע ההודים מעמדה במרחק המרוחקת כ-3 ק"מ מהמקום. בשטח נערך קרב באבנים ומקלות בין כ-600 חיילים, מחציתם הודים ומחציתם סינים, במשך שש שעות. הקרב נערך בחושך מוחלט באמצע הלילה בכפור של הרי ההימליה.
בנוסף לעשרים הקורבנות, לפחות 4 חיילים הודים במצב אנוש. ההודים טוענים כי לפי מידע מודיעיני שבידיהם, לפחות 50 חיילים סינים נהרגו בעימות.
סכסוכי גבולות שהחלו במאי
לפי ה-BBC, בשבוע שעבר הושגה הסכמה על קו הגבול בפועל בעמק גלוואן, אך במשרד החוץ של הודו טענו אתמול שסין הפרה את ההסכם הזה. לטענתו, היא ניסתה "באופן חד-צדדי לשנות את הסטטוס-קוו" בעמק גלוואן.
דובר משרד החוץ הסיני, ז'או ליג'יאן, אמר אתמול שביום שני כוחות הודו חצו את הגבול בשני מקרים שונים. לדבריו, החיילים ההודים התעמרו בחיילים הסינים ותקפו אותם, מה שהצית "עימות פיזי חמור" בין הצדדים. הוא הוסיף שבייג'ינג מחתה על ההפרות לכאורה מצד הודו, אך הדגיש שהיא מחויבת ל"שלום ולשלווה" באזור הגבול הנתון למחלוקת.
העימותים הנקודתיים בין הצדדים פרצו בתחילת חודש מאי. לטענת גורמי ממשל הודיים, חיילים סינים פלשו לאזור שבשליטת הודו והחלו להקים אוהלים ועמדות שמירה. לדבריהם, החיילים התעלמו מקריאות חוזרות ונשנות להתפנות מהמקום, באופן שעורר ריבים קולניים בין הצדדים, ובהמשך גם השלכת אבנים וקטטות. בהתאם להסכם הגבולות, לא נשמעו יריות. בעקבות ההתפתחות הודיע הצבא ההודי על שינוע ציוד ארטילרי לאזור הגבול, אך במקביל הוקם גם צוות משא ומתן בין הצדדים שפתח בדיונים על דרכים להשיב את המצב לשגרה יחסית. בחודש שעבר, בציוץ בטוויטר, הציע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את שירותי התיווך שלו למה שהגדיר כ"סכסוך גבולות סוער".
לפני כשבועיים טען גנרל הודי כי “האצבעות שלנו תחת המגף הסיני”. דימוי האצבעות אינו מקרי, זהו הכינוי לפסגות עליהן נאבקות הודו וסין באזור האגם הקפוא פאנגונג טסו. הכוחות הסינים השתלטו במפתיע לפני כחודש על 8 קילומטרים המפרידים בין פסגות המכונות אצבע 4 ואצבע 8, שטח אסטרטגי להודו. ההתנגשויות האלימות ביותר בין הודו לסין בשבועות האחרונים התרחשו במובלעת הזו, אולם החיילים הסינים התגרו בכוחות הביטחון ההודים בנקודות שונות לאורך הגבול ביניהן שמשתרע על פני 3,300 ק"מ.
שעה שהעולם שקוע במגפת הקורונה, סין פועלת בנחישות כדי להגן על תביעותיה הטריטוריאליות, כולל באזור ההימלאיה. בתקריות אחרות, הטביעו הסינים ספינת דיג וייטנאמית בים סין הדרומי, תקפו אסדת קידוח מלזית בלב ים, איימו על טייוואן שיספחו אותה באופן חד-צדדי, והידקו את אחיזתם בהונג קונג, במה שנראה כמו סופה של האוטונומיה שם.
הודו מודאגת מהתקרבות סין לפקיסטן
"ההיתקלויות והמריבות הצבאיות עם סין משקפות הנחה של סין, לפיה הודו סובלת מהתפשטות הקורונה והמיתון הכלכלי, ולא יכולה להסתכן כעת בסכסוך גבולות", אמר לניו-יורק טיימס בראהמה צ'לאניי, מרצה ללימודי אסטרטגיה מהמכון למחקרים מדיניים בניו דלהי. כל זה, לדבריו, עשוי להיות גם "מסר פוליטי", המזהיר את הודו שלא להתקרב יותר מדי לארה"ב ולמתן את הביקורת על התנהלותה של סין נגד הנגיף.
הודו חשה מאוימת עוד לפני אותם עימותים בגבול. סין מבצעת התקרבות לפקיסטאן, אויבתה המושבעת של הודו, ואף הודיעה לאחרונה על נכונותה לסייע בבניית סכר ענק על גבול קשמיר הפקיסטאנית, אזור שהודו טוענת לבעלות עליו. במזרח, ידידתה החדשה של סין, נפאל, הדפיסה מפה חדשה שמתעלמת מקו הגבול ההודי. בהודו מיהרו להאשים את סין במעורבות בכך. נפאל היתה בעבר בעלת ברית קרובה, אולם לאחר שהודו עודדה סגר עונשין מסחרי נגדה ב–2015, החלה להתקרב לסין.
שתי המדינות מפעילות סיורים לאורך הגבול השנוי במחלוקת. לדברי פרשנים, החיילים הצועדים במעלה ובמורד ההרים אמורים לציית להוראות מחמירות שלפיהן חל איסור מוחלט על פתיחה באש, אולם ההוראות אינן עוצרות בעדם מיידוי אבנים או ממכות אגרוף מזדמנות.
סין לא הודתה רשמית בפרישת כוחות נוספים בהימלאיה, אולם, מאמר שפורסם ב-18 במאי ב"גלובל טיימס", צהובון בפיקוח המפלגה הקומוניסטית הסינית, ציטט מקור מקורב לצבא הסיני שאמר כי סין תגברה את כוחותיה בתגובה למה שהוגדר כבנייה לא חוקית של הודו בסמיכות לגבול.
לדעת מומחים, צבא סין החזק יותר יכול להביס את הכוחות ההודיים. תקציב הביטחון של סין גדול כמעט פי 4 מתקציבה של הודו. אג'אי שוקלה, קולונל בדימוס ששירת בצבא ההודי, העריך כי סין העבירה לאזור שלוש בריגדות המונות אלפי חיילים. הודו מצדה שלחה לאזור כ–3,000 חיילים. "אם הם רוצים לסלק את הסינים, על צבא הודו לפתוח באש", אמר שוקלה. אולם, הוא אינו חושב שהדבר יקרה, ולדעתו, האפשרויות של הודו "מוגבלות עקב אי רצונה להביא להסלמה".
שתי המדינות יצרו מנגנון האמור לפתור סכסוכי גבול כבר ב–1962, כשניהלו מלחמה בהימלאיה שבה הובסה הודו. המערכה האחרונה שהתנהלה בין המדינות התרחשה ב-1967 ומקרה המוות האחרון בסכסוך התרחש ב–1975 אולם ראשי המדינה של שני הצדדים בימינו נחשבים ניציים והמחלוקות ביניהם במגוון נושאים רק הולכות ומעמיקות.
90 אלף ק"מ במחלוקת
בלב הסכסוך בין סין להודו נמצאים 90,000 קמ"ר שסין טוענת לבעלות עליהם במדינת-המחוז ארונאצ'ל פרדש, שבצפון-מזרח הודו. שטח זה מכונה בסין "דרום טיבט", ואוכלוסייתו בודהיסטית בעיקרה. מנגד, הודו טוענת שסין שולטת על שטח שאמור להיות בריבונותה ברמת אקסאי צ'ין, במערב אזור ההימלאיה, שטח שמתפרש על פני 38,000 קמ"ר. אזור זה כולל בתוכו גם את לדאק, שם אירעה הקטטה האחרונה בין החיילים ההודים והסינים. התמיכה של בייג'ינג בפקיסטן, במחלוקת בינה לבין הודו בעניין קשמיר, מהווה גם היא גורם לחשש רב בהודו. מנגד, הודו מסרבת לתמוך בתוכנית הפיתוח הכלכלית של הנשיא שי, "חגורה אחת, דרך אחת".
למתיחות בין סין להודו תורם גם הזעם של בייג'ינג על כך שהודו מארחת בשטחה את המנהיג הטיבטי הגולה, הדלאי לאמה, שברח מטיבט ב-1959. הדלאי לאמה הקים בדרמסאלה שבצפון הודו ממשלה גולה, ואלפי טיבטים השתכנו שם מאז. המתיחות בין הצדדים פחתה ב-1993, אז הם חתמו על הסכם שכונה "שמירה על השלום והשלווה", לאורך מה שכיום ידוע כ"קו השליטה בפועל" בגבול. אלא שהצדדים לא קרובים כלל לפתרון המחלוקות ביניהם, גם אחרי 20 סבבי שיחות בין נשיא סין שי ג'ינפינג לראש הממשלה ההודי נרנדרה מודי.
למרות ההתנגשויות הספורדיות על הגבול, היחסים הכלכליים בין הודו לסין התרחבו מאוד בעשור האחרון. לפי הרשויות בהודו, יותר מ-100 חברות סיניות, רבות מהן בשליטה ממשלתית, פתחו משרדים בהודו. חברות סיניות כמוו וואווי ושיאומי מחזיקות בנתח של כ-60% משוק הטלפונים הסלולריים של הודו, בעוד הודו מייצאת לסין חומרי גלם, כמו כותנה ונחושת.
