דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון כ"ד בכסלו תשפ"ב 28.11.21
27°תל אביב
  • 26°ירושלים
  • 27°תל אביב
  • 23°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 30°באר שבע
  • 29°אילת
  • 26°טבריה
  • 22°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אפליית נשים

השפעות הקורונה / מרכז טאוב: נשים עובדות נפגעו יותר מהקורונה, צעירות במיוחד. 61% מהמפוטרות עד גיל 24 - נשים

"בזמן סגירת בתי הספר והגנים - הפתרון ההגיוני מבחינת משפחות רבות היה להקריב את התעסוקה של הנשים כדי לטפל בילדים, ואימהות יחידניות נפגעו במיוחד ממצב זה".

מלצרית במסעדה (צילום אילוסטרציה: מרים אלסטר / פלאש 90).
הדס יום טוב

למרות שנשים מהוות 49% מכלל המועסקים במשק, 56% מהתביעות לדמי אבטלה בזמן משבר הקורונה היו של נשים. כך עולה ממחקר חדש שמפרסם מרכז טאוב, על ההשפעה של משבר הקורונה על תעסוקת נשים.

עורכת המחקר, ליאת בוורס, ביקשה לבחון האם למשבר הקורונה יש השפעה שונה על עובדות נשים מזו של העובדים הגברים. הנתונים שעולים מהמחקר מעידים כי נקודת המוצא של תעסוקת נשים בישראל הייתה דווקא במגמת שיפור לפני המשבר. בעשור האחרון נרשם גם צמצום קטן של פער השכר המגדרי לשעה, שעמד על למעלה מ-17% ב-2008, וירד לפחות מ-16% ב-2017.

נתון נוסף המעיד על מצב תעסוקת הנשים לפני משבר הקורונה הוא שבישראל 74% מהנשים עובדות לעומת ממוצע של 66% בכל מדינות הOECD. זאת על אף שהילודה בישראל (3.1 ילדים לאישה) גבוהה משמעותית מממוצע ה-OECDא(1.7 ילדים לאישה).

נשים היו הראשונות להיפגע מהמשבר.

בשיא משבר הקורונה, בין ה-1 במרץ ל-10 במאי, הוגשו כ-875 אלף תביעות לדמי אבטלה מעובדים בגילי 20–67. כ 56% מהתביעות היו של נשים שיצאו לחל"ת או פוטרו. מפילוח הנתונים לפי גיל עולה כי בפלח הגילאים  20–24, 60.5%  מדורשי האבטלה היו נשים ו-39.5% גברים.

לא רק בישראל נשים נפגעו מהמשבר יותר, מדובר במגמה עולמית. מחקרים שנעשו על-ידי מכוני המחקר הבינלאומיים Pew ו-NBER הראו שנשים בארה"ב עלולות לאבד את עבודתן בשיעור גדול יותר משום שהן נוטות לעבוד בתחומים שנפגעו במשבר בצורה הקשה ביותר.

שירות התעסוקה (צילום ארכיון: שירות התעסוקה)

במחקר של מרכז טאוב בישראל, בכל הענפים פרט לענף הנדל"ן שיעור הנשים שהגישו תביעה לדמי אבטלה גבוה משיעור הנשים בענף. למשל, 83% מתובעי דמי האבטלה בענף הבריאות הן נשים, בעוד חלקן בתעסוקה בתחום זה עומד על 76%. בענף טכנולוגיות המידע 54% מהנשים הגישו תביעה, בעוד חלקן בענף עומד על 41%.

בזכות נתון זה, בוורס יכולה להסיק כי בישראל אין לקשר את שיעור הנשים שאיבדו את עבודתן במשבר הקורונה לנטייתן לעבוד בענפים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר. שכן הפגיעה העודפת בנשים מוצגת גם בכל ענף בנפרד.

בוורס מציעה הסבר אחר לתופעה. הראשונים להפגע מהמשבר הם העובדים החלשים ביותר בכל ענף או מקום עבודה. הם גם יחוו את הפגיעה הקשה ביותר. נשים הן בעלות סבירות גבוהה יותר לעבוד פחות שעות ובמשרות חלקיות.

בעוד שכשליש מהנשים הועסקו במשרה חלקית ב-2018, בקרב הגברים הנתון עומד על 13% בלבד. נשים מאיישות תפקידים זוטרים יותר לעומת גברים, הן משתכרות פחות ומתקשות לצבור ותק כתוצאה מיציאה לחופשות לידה. כל אלה מגדילים את סיכוייהן לאבד את עבודתן או לצאת לחל"ת.

בקרב הורים עובדים, נשים עובדות בממוצע 23 שעות בשבוע לעומת 36 בקרב גברים, וברוב משקי הבית הן מפרנסות שניות. כ-46% ממגישי התביעות לדמי אבטלה היו ממשקי בית שבהם לפחות ילד אחד מתחת לגיל 18, ול-18% מהם היה בבית ילד מתחת לגיל שנתיים.

זו גם הסיבה שבוורס טוענת שתעסוקת הנשים נפגעה לפני זו של הגברים: "בזמן סגירת בתי הספר והגנים – הפתרון ההגיוני מבחינת משפחות רבות היה להקריב את התעסוקה של הנשים כדי לטפל בילדים, ואימהות יחידניות נפגעו במיוחד ממצב זה".

במחקר מציינת בוורס כי לצד התחזיות העגומות נראה שיש כמה הזדמנויות לנשים בטווח הארוך, בעקבות שיטת העבודה מרחוק, שאולי תאפשר גמישות בלוחות הזמנים ופחות צורך בנוכחות פיזית במקום העבודה.

בסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסוף אפריל נמצא כי בעת עריכתו, 61% מעובדי ההיי-טק ו-46% מעובדי תחום הפיננסים והביטוח עבדו מהבית, לעומת 15% או פחות מהעובדים בענפים אחרים. שיטות עבודה אלה עשויות למשוך יותר נשים לענפים עם שכר גבוה.

ייתכן שהמשבר דווקא יכול להיות פתח לשינוי בחלוקת העבודה המגדרית

השערה נוספת שמעלה בוורס במחקר היא שחשיפתם של גברים רבים לשגרה המפרכת של טיפול בילדים בעקבות הסגר והמעבר של רבים מהם לעבודה מהבית במהלך הסגר עשויה להשפיע לחיוב על אי-השוויון המגדרי בנטל עבודות הבית והטיפול בילדים, שנופל ברובו על נשים – גם אם הן עובדות.

אמהוּת וקריירה (צילום אילוסטרציה: shutterstock)

בשנת 2018, במשקי בית שבהם שני בני הזוג עובדים, נשים השקיעו בממוצע מעל 43 שעות שבועיות בטיפול בילדים ובמטלות הבית, בעוד גברים השקיעו רק כ-27 שעות. "מחקרים ראשוניים שנעשו בישראל ובמדינות אחרות מראים שגברים השקיעו יותר זמן בטיפול בילדים במהלך המשבר, באופן כללי ובמיוחד במקרים שבהם הגבר פוטר או יצא לחל"ת. בנוסף, במשקי בית שבהם הנשים הן עובדות חיוניות (למשל בענף הבריאות – ה.י), חלק מהגברים הפכו לראשונה למטפלים העיקריים.

"חוויה זו, כפי שעולה ממחקרים שנעשו במדינות בהן יש מדיניות של חופשת לידה גם לאבות, עשויה להוביל לשינויים ארוכי טווח בנורמות המגדריות סביב הטיפול בילדים ובמשימות במשק הבית", היא מדגישה.

"אף על פי שמרבית העובדים החדשים שאינם מועסקים יצאו לחל"ת ולא פוטרו, לא ברור כמה מהם יחזרו למקום עבודתם הקודם. יש חשש שהמשבר יפגע בשיעורי התעסוקה של נשים ויגדיל את הפער המגדרי בשכר ובחסכונות לפנסיה, והוא אף עלול לפגוע בשכר העתידי" אומרת בוורס.

"עם זאת, אם מעסיקים בענפים המאופיינים בשכר גבוה כמו היי-טק ופיננסים ימשיכו לאפשר גמישות בשעות העבודה ועבודה מרחוק לאחר סיום המשבר, אני מאמינה שיותר נשים יפנו לתחומים אלה, ובסופו של דבר יש אפשרות שפערי השכר המגדריים יצטמצמו".

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!