הממשלה תצביע מחר (ראשון) על תזכיר חוק של משרד התיירות שיאפשר ל-700 עובדים ירדנים לשוב ולעבוד על בסיס יומי במלונות אילת, במטרה לשקם את ענף המלונאות בעיר ולצמצם את האבטלה. ניסיונות למשוך עובדים ישראלים למקצועות החדרנות והניקיון לא צלחו – על אף שיעור האבטלה בעיר המגיע לכ-45%.

עובדים אלו איישו את מרבית המשרות בתחום החדרנות והניקיון במלונות העיר גם טרם מגיפת הקורונה, והיו נכנסים לישראל ויוצאים ממנה על בסיס יומי. הצעת החוק מבקשת שבשלב הראשון ייכנסו 700 עובדים לעיר ויתחילו לעבוד לאחר 14 ימי בידוד. העסקתם תהיה מותנית בלינתם בישראל והם יידרשו לשהות בישראל בתקופת העסקתם.

בהמשך תתכנס ועדה מייעצת שתשקול את הארכת אישורי השהייה והגדלת מכסת העובדים עד למכסה מירבית של 1,500 עובדים, במידה ושיעור האבטלה בעיר לא יפחת מ-7.5%. המגורים לעובדים יסופקו על-ידי בתי המלון המעסיקים אותם, ויהא עליהם לדאוג להם גם לארוחות ולרשת אלחוטית.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בניגוד למקום לינה, ארוחות ואינטרנט אלחוטי הצעת החוק איננה מתייחסת באופן מפורש לסוגיית החובה לבטח עובדים אלו בביטוח רפואי, ומסתפקת בציון העובדה כי על המעסיקים יחולו החובות בחוק עובדים זרים. בעקבות פניית 'דבר' בנושא למשרד התיירות, נמסר כי כי העובדים יזכו לביטוח רפואי מלא ובמידה ולא יחושו בטוב יטופלו כנדרש, כולל כמובן טיפול במחלת הקורונה במידת הצורך.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי המחסור בכוח אדם מקצועי בתחום החדרנות והניקיון מהווה את אחד החסמים המרכזיים לחזרת תעשיית התיירות למצבה טרם הקורונה. שירותי התעסוקה ועיריית אילת עשו בחודשים האחרונים מאמצים רבים, שכללו שני ירידי תעסוקה ופניה יזומה של שירות התעסוקה למובטלים בעיר במטרה לגייס עובדים מקומיים להחליף את העובדים הירדים – אך לא הצליחו לגייס כוח אדם לעבודות אלו.

"המשך איסור כניסת העובדים הירדנים לעיר אילת מונע פתיחת בתי מלון בעיר", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. אי-פתיחתם של בתי המלון משפיעה על חזרת העובדים הישראלים המועסקים בהם לעבודה, וכן על בתי עסק רבים נוספים במעגל השני כגון מכבסות, מסעדות, מקומות בילוי, שירותי מסחר ועוד. ההערכות הן כי כ-90% מהמשרות בעיר קשורות לענף התיירות. בדברי ההסבר לחוק מעריך משרד התיירות כי חזרתם של העובדים הירדנים לעיר תאפשר להוריד את שיעור האבטלה בה ל-15% ופחות עד חודש יולי.