"הדבר הכי נחוץ עכשיו זה לייצר תהליכי קבלת החלטות מבוססי נתונים בצורה אינטגרטיבית, כדי לחיות בשגרת קורונה", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', רופא אפידמיולוג וראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. לדבריו, מאחורי האזהרות החמורות על גל שני עומדת תפישה מוטעית. "אנחנו לא ב'גל שני' לעומת 'גל ראשון', המחלה איתנו, אנחנו בתוך שגרת קורונה שתמשיך. לא נוכל לצפות בחודשים הקרובים להוריד את התחלואה לרמות של ניו זילנד, וגם שם הם חווים כניסה מחודשת של מקרים מיובאים. זו המשמעות של פתיחה בעולם שהפנדמיה של הקורונה עדיין מתקיימת בו."
כחלק מיצירת השגרה הזו, דוידוביץ' מתריע שצריך לחשוב שלושה חודשים קדימה: "אני מוטרד מההיערכות לחורף, כשתהיה הרבה שפעת ותחלואה נשימתית 'רגילה' ויהיה קשה להבדיל, ויהיה עומס אדיר על המעבדות ועל החקירות האפידמיולוגיות."
"אף אפידמיולוג לא ייעץ לדו"ח שהתריע על גל שני"
דוידוביץ' מתייחס בהסתייגות לדו"ח מרכז המידע והידע למערכה בקורונה בצה"ל שפורסם אתמול, והזהיר מהתפרצות גל שני וממאות נפטרים בתוך חודש. לדבריו, הבעייתיות המרכזית בו היא שהוא לא נכתב על ידי חוקרים אפידמיולוגיים, אלא על ידי חיילים באגף המודיעין בצה"ל. "אני לא מזלזל בעלייה במקרי ההידבקות, אבל הנושא עדין ודורש דיון ועיון. הגוף שהוציא את הדו"ח שהכריז על גל שני הוא גוף שזה לא במנדט שלו לפרש נתונים אפידמיולוגיים במהותם, להוציא אמירות שמייצרות בהלה ולהמליץ המלצות אסטרטגיות. אף אפידמיולוג לא ייעץ להם, והניתוח שלהם הוא פשטני מאוד ולא לוקח בחשבון משתנים רבים."
לדברי דוידוביץ', אחד ההיבטים שלא נלקחו בחשבון הוא השינוי הדרמטי במדיניות הבדיקות, שהורחבו מאוד ביחס לתחילת המגפה. "אנחנו כבר יודעים מהמחקר הסרולוגי שעשה פרופ' דני כהן ששיעור ההדבקה היה גבוה פי עשר ממה שאובחן. עכשיו, עם הרחבת הבדיקות, הנתונים האלה משתקפים בצורה ברורה יותר". היבט נוסף הוא הסרת ההגבלות: "הפתיחה של המשק יצרה תחלואה, דבר שהיה צפוי."
"להפעיל כלים עדינים וממוקדים לאזורים ולאוכלוסיות ספציפיות"
במקום צעדים כוללניים ודרמטיים, דוידוביץ' מציע להתמודד עם צמצום התחלואה דרך הגברת שיתוף פעולה בין המערכות ויצירת פתרונות ממוקדים למוקדי התפרצות קיימים או פוטנציאליים. "צריך לתכלל את הגופים האחראים על מערכות הבריאות, ולהכין אפשרות להפעיל כלים יותר עדינים וממוקדים לאזורים ולאוכלוסיות ספציפיות. כל הדברים האלה דורשים הקמת תת-צוותים תוך שיתוף משמעותי של מידע רב שיזרום, וזה לא קורה בצורה מספקת כרגע."
הדרך לקבלת החלטות נכונה עוברת גם במידע מפורט ככל האפשר, מה שלדברי דוידוביץ' לא קיים כרגע. ""מהנתונים שמשרד הבריאות מפרסם אפשר לנתח רק את מספר החולים באזור מסוים, אבל זה לא מספיק. יש נדבקים שישבו בבידוד בבית ולא הדביקו אחרים, ויש לכך השפעה שונה ממישהו שהסתובב בציבור. יש הבדלים בין חולים א-סימפטומטיים לבין סימפטומטיים, בין שכבות גיל שונות, או איפה נדבקת. צריך לאסוף מידע בצורה יעילה יותר ולנתח אותו בצורה מתוחכמת."
"צריך שקיפות מאוד גבוהה כדי להבטיח אמון ושיתוף פעולה"
היבט נוסף וקריטי הוא שקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות. "כדי להטיל אכיפה מוגברת על אזור מסוים, צריך שקיפות מאוד גבוהה כדי להבטיח את האמון ושיתוף פעולה של הציבור. כשאין שקיפות אז ההחלטות נתפסות כפוליטיות."
"הרבה תהליכים קרו בצורה עקומה, ויהיה קשה מאוד לתקן אותם עכשיו"
דוידוביץ' מציין שתכניות המגרה שהוכנו בעבר להתמודדות עם התפרצות מגפה לא הופעלו. "היה צריך להקים את הגופים שהתאמנו עליהם עשרים שנה – הוועדה העליונה לאשפוז, רשות החירום הלאומית. זה לא קרה. הרבה תהליכים קרו בצורה עקומה, ויהיה קשה מאוד לתקן אותם עכשיו. אני מאמין שפרופ' חזי לוי המנכ"ל החדש רוצה לסדר את פעילות המשרד. אין לו הרבה זמן עד החורף."
