נתוני התחלואה עולים והמומחים מתווכחים האם מדובר בגל הדבקה נוסף. אבל מי שיסתכל רק על נתוני התחלואה וישווה אותם לאמצע מרץ עלול לפספס מרכיב קריטי בסיפור – הישראלים שפוגשים את המגפה ביוני, הם לא אותם ישראלים שפגשו את המגפה במרץ. יש להם הרבה פחות מרחב תמרון כלכלי, חברתי ונפשי. הם עלולים להתנהג אחרת ולחשב סיכונים אחרת.

כדי להבין מה קורה כשמגפה פוגשת אוכלוסיה שאין לה מרחב תמרון, אפשר להסתכל מערבה לבת הברית הגדולה – ארצות הברית. נגיף הקורונה היכה בהלם את המעצמה החזקה בעולם, וקטל בה כבר יותר מ-122,000 בני אדם. יותר מכל מדינה אחרת.

בסרטו הדוקומנטרי Sicko מציג מייקל מור את מערכת הבריאות האמריקאית במערומיה. עובד אשר איבד שתיים מאצבעותיו בתאונת עבודה ומגיע לחדר המיון. שם הוא נאלץ לבחור איזו אצבע תחובר חזרה לידו ואיזו תיזרק לפח האשפה. לכל אצבע תג מחיר, ומחירן של שתי האצבעות יחד, לא בהישג ידו של העובד.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

זו גם הסיבה לכך שדווקא בארצות הברית העשירה והטכנולוגית הצליחה המגפה להתפשט במהירות ובעוצמה רבות כל כך. כשלרבע מהעובדים אין ימי מחלה בתשלום, ל-60% מהם אין יכולת כלכלית לספוג הפסד של ימי עבודה, והגעה למיון יכולה להפוך לחשבון של אלפי דולרים, אין פלא שהאמריקאים לא מיהרו להיבדק, נמנעו מלהצהיר על מגע עם חולים מאומתים והמשיכו להגיע לעבודה גם עם חום.

למרבה המזל, כשהמגפה הגיעה לישראל היא פגשה חברה עם רשת הגנה סוציאלית, ורשת הגנה בריאותית טובות בהרבה. כשישראלי גילה במרץ או באפריל שייתכן ונחשף לחולה מאומת, רשת ההגנה הזו אפשרה לרוב המוחלט של הישראלים לגשת להיבדק ולהיכנס לבידוד. כשהממשלה דרשה מהישראלים להישאר בבית, רובם המוחלט צייתו. בכל הקשור לביטוח בריאות, כל תושב בישראל מבוטח. זו גם אחת הסיבות לבלימה האפקטיבית של המחלה בישראל.

הבעיה שישראל של יוני 2020 קצת יותר דומה לארצות הברית של מרץ 2020. בשלושת החודשים האחרונים נשחקה רשת הביטחון הכלכלית של הישראלים. רבים מהעובדים ניצלו כבר את כל מכסת ימי המחלה שצברו. עובד שנותר ללא ימי מחלה ומרגיש סימפטומים קלים, נכנס לדילמה לא פשוטה – אם יתגלה שהוא חולה, הוא ייאלץ להישאר בבית ולא לקבל שכר.

כשליש מהעובדים בישראל איבדו השנה שלושה חודשי עבודה כשהיו בחל"ת. הם גם מיצו את זכאותם לדמי אבטלה (שמוארכת על ידי הממשלה מדי חודש, ללא ודאות לעתיד) וגם לא צברו ימי מחלה. מצבם הכלכלי ומרחב התמרון שלהם נשחק. עובד שחזר מחל"ת בזמן שעמיתיו נשארו מובטלים, ויגלה שהיה באותו המקום עם חולה מאומת, עלול לחשוב פעמיים לפני שיודע למעסיק שלו שעליו להיכנס לבידוד.

כשמדובר בעצמאים הדילמה הופכת קשה שבעתיים. בשלושת החודשים האחרונים הם גילו שהם שקופים. לעצמאי גם אין רשת הגנה סוציאלית, וגם אין אף אחד שיבדוק אותו. הוא לבד בשטח, מופקר לגורלו.

לא רק רשת הביטחון התעסוקתית נשחקה. גם האמון של האזרח בממשלה ובמחויבות שלה להגן עליו עברו טלטלה בשלושת החודשים האחרונים. הקמצנות והאיטיות בחבילות הסיוע של הממשלה העבירו את המסר – הממשלה מנותקת ואין על מי לסמוך.

כמה מנותקת? כשנשאל שר הבריאות החדש, יולי אדלשטיין, האם האוצר צריך לאשר תמיכה כלכלית שתאפשר לאנשים לצאת לבידוד, השיב השר: "אני לא חושב שיש הרבה אנשים שהשבועיים הללו יהוו עבורם ההבדל ביכולת שלהם להאכיל את משפחתם", והוסיף "אם נשמע על כאלה נשקול את הנושא".

אדלשטיין כנראה עדיין חי בישראל של מרץ 2020. הישראלים של יוני כבר מרגישים אמריקה.