"אני מרגישה בטוחה. יש חוסר איזון, ברכבת מקפידים מאד על הנהלים, אבל ביתר המדינה לא מקפידים בכלל" כך מתארת תרז, עובדת סוציאלית בת 63, את האווירה בנסיעת הבכורה שלה ברכבת מכרמיאל לחפה אחרי שלושה חודשים של השבתה. בהתאם לנהלי הקורונה, וכנראה גם לחששות הציבור, הקרונות ברכבות שיצאו הבוקר מתחנות הצפון היו ריקים יחסית, וההקפדה על הנהלים – לבישת מסכות ושמירת מרחק – גבוהה.

סימון שמירה על המרחק ברציף (צילום: רז רותם)

סריקת בר-קוד בכניסה לרכבת כרמיאל (צילום: שי ניר)

בכניסה לתחנה בעכו עמדו העובדים מוכנים לקלוט את הנוסעים. מחוץ לרכבת עמדו שתי עמדות של הזמנת מקומות. ברכבת מסתובבות סדרניות עם אפודים צהובים ומקפידות שהנוסעים שומרים על מרחק ועוטים מסכות.  בהתאם להנחיות, המזנונים נותרו סגורים.

דימיטרי מורדוכוביץ' בדרך לסידורים במרכז (צילום: רז רותם)

דימיטרי מורדוכוביץ' (42) מהנדס תוכנה מחיפה, נוסע מחיפה לסידורים במרכז, ומספר: "אני לא חושש מהנסיעה ברכבת, אני מרגיש בטוח וטוב. הכניסה לתחנה היתה מסודרת וטובה".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לוסאל בדרנה, (28) מסח'נין, נמאס לחפש חנייה בפקולטה לרפואה בטכניון שם היא לומדת. "היה קשה בלי רכבת", היא מתארת, "אני מפחדת להיחשף אבל מבינה איך להתנהג בתנאים האלה".

וסאל בדרנה בדרך לפקולטה לרפואה בטכניון (צילום: שי ניר)

רגינה בוטרלין, בת 36 מכרמיאל, סיימה היום את חופשת הלידה שלה ומיד התייצבה לנסיעת הבכורה ברכבת. "חוששת ליסוע ברכבת כמו בכל מקום", היא מסבירה, "גם ככה כמנהלת חנות נעליים אני עובדת ונפגשת עם אנשים כל יום".

היישר מחופשת הלידה: רגינה בוטורלין בדרך לעבודה (צילום: שי ניר)

ניצן בר קמה: "אני מאד מתרגשת. לא מבינה איך כל כך ריק פה" (צילום: רז רותם)

ניצן בת 32 מעכו, נוסעת לעבודתה בתל אביב: "אני מאד מתרגשת מהנסיעה. אני לא מבינה איך כל כך ריק פה. ציפיתי שאנשים יקפצו על ההזדמנות. את השבועיים האחרונים ביליתי בפקקים, צפיפות, חסמו את איילון, כנגד כל היגיון צופפו את האוטובוסים. רכבת זה הפתרון הכי טוב שיש לנו".​

עמרי מנסור (26) מעכו נוסע לעבודה בהרצליה: "עדיף על לנסוע עם הרכב. זה לקח לי אתמול שעתיים וחצי להגיע. אני מקווה שזה פתרון. מבחינה אחת פותחים את המשק ומבחינה אחרת צריך להיזהר".

ויטלי סקבירסקי: "עכשיו כשהרכבת חזרה קיבלתי משהו בין שעתיים לשלוש שעות מהחיים שלי בחזרה בכל יום" (צילום: רז רותם)

ויטלי סקבירסקי: "עכשיו כשהרכבת חזרה קיבלתי משהו בין שעתיים לשלוש שעות מהחיים שלי בחזרה בכל יום" (צילום: רז רותם)

ויטלי סקבירסקי (32), מחיפה, אדריכל שעובד בבנימינה מספר על החודשים האחרונים: "עד עכשיו נסעתי באוטובוסים. הבעיה היא לא הזמן שזה לקח, הבעיה היא תדירות האוטובוסים. האוטובוסים מחיפה לבנימינה נוסעים על כביש 4 אז יש פקקים ויש רמזורים ואי אפשר באמת לדעת מתי מגיעים. מנסיעה של בערך 25 דקות זה יכול להיות גם שעה וחצי. עכשיו כשהרכבת חזרה קיבלתי משהו בין שעתיים לשלוש שעות מהחיים שלי בחזרה בכל יום."