רוחות קרב נושבות באגן המזרחי של הים התיכון. הסכם לחלוקת המים הטריטוריאליים והכלכליים, שטורקיה חתמה עליו עם אחד הצדדים הלוחמים בלוב, מנטרל את היכולת להקים את פרויקט צינור הגז מישראל לאירופה. אם לא די בכך, טורקיה גם החלה לקדוח ולחפש גז במים הכלכליים של קפריסין תוך התעלמות מהאיומים האירופאים. מצרים, שאמורה גם היא לייצא גז לאירופה באמצעות הצינור, מישרת קו עם יוון וקפריסין. ביום שבת היא הודיעה שהיא שוקלת לפלוש ללוב כדי להלחם נגד הכוחות הטורקיים שם. הים התיכון סוער, טורקיה בהתנגשות חזיתית עם יוון, קפריסין ומצרים – וישראל מצויה בעין הסערה.

תוואי צינור הגז יורו-מד (עיצוב: אידאה)

הבוקר (שלישי) נפגש שר החוץ גבי אשכנזי עם עמיתו הקפריסאי ניקוס כריסטודולידס, שהגיע לביקור קצר בישראל. על פי הודעת משרד החוץ, השרים דנו בשיתופי פעולה בתחום האנרגיה במזרח הים התיכון ובשיתוף הפעולה הטרילטראלי בין ישראל, קפריסין ויוון. בתום הפגישה אמר שר החוץ אשכנזי כי הוא שמח שעמיתו הקפריסאי ״בחר במדינת ישראל כמדינה הראשונה בה הוא מגיע לביקור רשמי בעידן הקורונה, מה שמעיד על קשרי הידידות האיתנים והיציבים והסולידריות בין המדינות המציינות השנה 60 שנים לקשר ביניהן". על מנת להבין את הסיבה ללהיטות הקפריסאית יש לתאר את שלל המאבקים המתרחשים בין טורקיה למדינות השותפות ב'פורום הגז של מזרח הים התיכון'.

שר החוץ הקפריסאי, ניקוס כריסטודולידס, ושר החוץ אשכנזי בנתב"ג (קרדיט: מירי שמעונוביץ משרד החוץ)

הקרב על הגז

"גילוי מאגרי הגז במזרח הים התיכון העצים את המתיחות בין כל מדינות האזור", אמר לדבר משה טרדימן, עמית מחקר במכון לחשיבה אזורית ובמרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה. "טורקיה מייבאת כמויות עצומות של גז ונפט, אבל אין לה מאגרי אנרגיה משל עצמה. זה מניע אותה לפעול בתקיפות".

טורקיה מחפשת גז מול חופי קפריסין ומטוסיה חודרים שוב ושוב לשטח האווירי של יוון. בחודשים האחרונים שלחה טורקיה מספר אסדות קידוח מלוות בספינות תותחים לשטחי המים הכלכליים של קפריסין הטורקית, זאת חרף איומי האיחוד האירופי בסנקציות. קפריסין, יוון ומצרים נוקטות במגננה והובילו פגישה של שרי החוץ של מצרים, יוון, קפריסין, צרפת ואיחוד האמירויות ב-11 במאי 2020 בה הסכימו הצדדים על הקמת ברית נגד טורקיה והצעדים שהיא נוקטת בלוב ובים התיכון.

רמטכ"ל צבא יוון, גנרל קונסטנטינוס פלורוס, שיגר מסר חריף לאנקרה: "מי שמתעסק עם הכוחות המזוינים של יוון ישלם מחיר כבד ביותר". בהתייחסו לאפשרות שהטורקים ינסו לשלוח ספינה לחיפוש אחרי גז טבעי במדף היבשתי של יוון הוא אמר: "אם זה יקרה, יוון תיישם את זכויותיה הריבוניות, ויש סדרה של צעדים שיכולים להסלים. מי שדורך על האדמה שלנו, אנחנו נשרוף אותו ורק אז נשאל מיהו".

ביוון מצפים לעזרה מישראל

בשבוע שעבר ביקר בארץ ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס, יחד עם שבעה מחברי ממשלתו. היה זה המפגש הבין-ממשלתי הרביעי (G2G) ישראל-יוון, שנערך לאחר שלושה מפגשי פסגה בין ראשי ממשלות ישראל, יוון וקפריסין. בפני התקשורת הציג נתניהו את פתיחת הטיסות ליוון ולקפריסין ב-1 באוגוסט, אולם, מטרות המפגש המרכזיות היו ככל הנראה הדיונים הביטחוניים על ההתפתחויות באגן המזרחי של הים התיכון. יתכן שניתנו הבטחות ליוונים בתחומים בטחוניים, ובכל מקרה הוצגה חזית אחידה למול האיום הטורקי על פרויקט צינור הגז יורו-מד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס וראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס. תמונת ארכיון, דצמבר 2018 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

ישראל כאמור, מצויה עמוק בלב הקלחת הזו, ובשבועות האחרונים כמה פרשנים יוונים קראו לה לנקוט צד ולסייע ליוון. האדמירל היווני אלכסנדרוס דיאקופולוס, המשמש כיועץ למשרד הביטחון היווני, אמר לחדשות I24NEWS  בשבוע שעבר כי ישראל תסבול מההשתלטות הטורקית על משאבי הגז באזור, וכי טורקיה תהווה איום גדול יותר מאיראן עבור ישראל.

של מי הים הזה?

טרדימן, שהקים ומנהל את המכון לחקר ביטחון סביבתי ואיכות חיים, הסביר את המבוך הרגולטורי. "היעדר תיחום הגבול הימי בין מדינות רבות באזור, כמו בין ישראל ללבנון, ישראל לקפריסין, ישראל לרשות הפלסטינית, טורקיה לקפריסין, קפריסין התורכית לקפריסין, ויוון למצרים וללוב תורם להגברת המתיחות באזור. המריבות על הגבולות הימיים הקצינו בשנים האחרונות בגלל גילוי משאבי הטבע ובמיוחד הגז." יש לציין שממשלות יוון וקפריסין פועלות בערוצים דיפלומטיים רבים על מנת להסדיר את הגבולות הימיים במזרח התיכון, כאשר כל הסכם שנחתם משפיע על מדינות אחרות ומעורר תגובות חריפות מכל צד.

ראשי ממשלת יוון וקפריסין מנהלים משאים ומתנים נרחבים עם גורמים שונים באגן המזרחי של הים התיכון בחמש השנים האחרונות. במסגרת זו, נוסף על המפגשים עם ראש ממשלת ישראל, הם ערכו חמישה מפגשי פסגה עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח אל-סיסי, מפגש פסגה עם עבדאללה מלך ירדן, והציעו להפגש במתכונת דומה גם עם הפלסטינים והלבנונים.

מלחמת האזרחים בלוב והמחלוקת על המים הכלכליים במזרח התיכון

"גם למלחמת האזרחים בלוב, המתחוללת במדינה מאז פברואר 2011, תפקיד חשוב בהתפתחויות הדרמטיות הללו". אמר טרדימן. מאבק על השליטה בשטחה של לוב ובשדות הנפט שלה מתנהל בין 'ממשלת טוברוק' המוכרת גם כממשלתו של הגנרל ח'ליפה חפתר, לבין 'ממשלת ההסכמה הלאומית'. 'ממשלת טוברוק' שולטת בחלקה המזרחי של לוב ונתמכת על ידי מצרים, סעודיה, איחוד האמירויות ורוסיה. 'ממשלת ההסכמה הלאומית' בראשות פאיז אל-סראג', ממוקמת בבירה טריפולי שבמערב לוב ומוכרת ע"י האו"ם והאיחוד האפריקאי כממשלה החוקית של לוב. היא נתמכת צבאית על ידי טורקיה.

ב-27 בנובמבר 2019 חתמו טורקיה ו'ממשלת ההסכמה הלאומית' הממוקמת בטריפולי על הסכם לתיחום הגבול הימי ביניהן. הסכם זה השפיע לרעה על היחסים בין טורקיה ליוון וקפריסין מאחר וטורקיה שרטטה את מפות החלוקה בין לוב ליוון תוך שהיא מתעלמת לחלוטין מהאי כרתים, וכך מעניקה ללוב שטחי מים כלכליים גדולים יותר – על חשבון יוון. מצרים ו'ממשלת טוברוק', הממוקמת במזרח לוב, טענו שההסכם אינו חוקי. האיחוד האירופי אמנם גינה את ההסכם אבל בשבוע שעבר הליגה הערבית אישררה את ההסכם למורת רוחן של מצרים, סעודיה, ואיחוד האמירויות.

למה ההסכם הזה כל כך בעייתי?
"ההסכם בין טורקיה לממשלת טריפולי מעמיד בספק את היתכנותו של צינור הגז התת ימי שאמור להשתרע משדות הגז הטבעי שמול חופי ישראל ועד איטליה דרך קפריסין, כרתים, חצי האי הפלופונסי ומערב יוון. ישראל, קפריסין, יוון ואיטליה חתמו על מזכר ההבנות בנוגע לצינור זה בנובמבר 2018. בינואר 2019 הוקם 'פורום הגז של מזרח הים התיכון' בין ישראל, מצרים, יוון, קפריסין, איטליה, ירדן והרשות הפלסטינית. פורום זה לא כלל את טורקיה והתפרש על ידיה כברית הנכרתת על מנת להצר את צעדיה באזור."

ישראל בעצם תופסת צד בגלל שההסכם פוגע באינטרסים שלה?
"יחסיה של ישראל וטורקיה עלו על שרטון באירועי המרמרה לפני עשור. הרבה דברים השתנו באזור מאז, וישראל מנסה ללכת בין הטיפות, אולם שותפותיה הטבעיות יותר הן ללא ספק יוון, מצרים וקפריסין. אחת המטרות של צינור הנפט יורו-מד היא לעקוף את טורקיה שמהווה בעשורים האחרונים תחנת מעבר חשובה לנפט וגז שמגיע מהמזרח התיכון והמפרץ הפרסי לאירופה."

האם טורקיה ויוון בדרך למלחמה?
"ראש ממשלת יוון הביע ב-14 ביוני את מוכנותו לדון עם טורקיה בתיחום הגבול הימי בין שתי המדינות ובמידה ולא יצליחו להגיע להסכם אז להעביר את הטיפול לבית הדין הבינלאומי בהאג. אולם, לצד זה, הוא איים כי "במידה וטורקיה תנסה להפר את הזכויות הריבוניות שלנו, היא תראה תגובה לא רק מצד יוון אלא גם מצד אירופה".

על פי העיתון היווני 'קתימריני', יוון הכינה מספר תרחישים כאשר טורקיה תתחיל בספטמבר השנה לערוך חיפושי גז ונפט במים הכלכליים של יוון דרומית לכרתים. אף אחד מהתרחישים הללו אינו כולל יציאה למלחמה. על פי התרחיש הראשון, במידה וספינת מחקר תורכית תישלח יחד עם ליווי של פריגטות תורכיות אך לא תתחיל מייד לערוך פעולות מחקריות, מספר דומה של כלי שייט יווניים יישלח לאזור ויישאר שם כל עוד כלי השייט התורכים יישארו שם. על פי התרחיש השני, ספינות יווניות יחתכו כבלים או ימנעו מהם מלהגיע לקרקעית הים במידה וכלי השייט התורכים ינסו להניח אותם על מנת לערוך בקרים סיסמיים. התרחיש השלישי והכי פחות סביר הוא שטורקיה תשלח אסדת קידוח ובמצב הזה, יוון תעשה כל שביכולתה על מנת למנוע את הקידוח התורכי מלהגיע לקרקעית הים. על פי התרחיש הרביעי, טורקיה עלולה לשלוח מספר כלי שייט מחקריים לאזורים שונים במים הכלכליים של יוון וגם במקרה זה, ההוראות למנוע עריכת סקרים או קידוחים בכל נקודה מרודוס ועד כרתים היא ברורה.

רג'יפ טייפ ארדואן, נשיא טורקיה (צילום: AP).

חשוב לציין כי האגן המזרחי של הים התיכון חווה כרגע מספר משברים ותהליכים נוספים המשיקים להסלמה בין טורקיה לבין יוון וקפריסין. ראשית, טורקיה מכוונת, כאמצעי לחץ על האיחוד האירופי, פליטים אל האי היווני לסבוס.

שנית, מאחר ובגלל מגפת הקורונה מחירי הגז והנפט ירדו, אפסו התקוות של מדינות האגן המזרחי של הים התיכון לייצא את הגז שלהן וכנראה שהן תידרשנה לשקול מחדש מה לעשות בגז – האם לעשות בו שימוש לצריכה מקומית או אולי לצריכה אזורית משותפת.

שלישית, סין ורוסיה מבססות את עצמן באזור שבו יש גם נוכחות אמריקנית. במידה ונשיא ארה"ב, דונאלד טראמפ, אכן יממש את איומו לנתק את היחסים עם סין, אז ישראל וכלל מדינות האזור יצטרכו לבחור צד בקרב הענקים הזה.

מה לדעתך ישראל צריכה לעשות?

"ישראל תצטרך להמשיך לתמרן בזהירות וברגישות במים הסוערים ובסבך האינטרסים האזוריים והבינלאומיים – בין סין ורוסיה לבין ארה"ב, בין מצרים, יוון וקפריסין לבין טורקיה. כל זאת תוך ניסיון למנף את עצמה כמרכז אזורי לאספקת גז לרשות הפלסטינית ולירדן, שלהן אין מוצא אל הים", מסכם טרדימן.