דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בריאות

נגיף הקורונה / 'גל שני' או שגרת קורונה, האם ישראל בדרך לסגר ומתי יהיה חיסון | שאלות ותשובות

ישראל מתמודדת עם עלייה בשיעורי התחלואה בקורונה, ששונה במאפייניה מתקופת התפרצות המחלה | שגרת הקורונה תימשך כל עוד לא יהיה חיסון - ואיתה הצורך לחזק את מערכת הבריאות, לצמצם הדבקה ולאפשר את המשך החיים

נוסעים באוטובוס. ההתייקרות תפגע בשכבות החלשות (צילום: פלאש90)
נוסעים באוטובוס. ההתייקרות תפגע בשכבות החלשות (צילום: פלאש90)
דפנה איזברוך
דפנה איזברוך
כתבת
צרו קשר עם המערכת:

1. מה זה 'גל שני' של מגפת הקורונה והאם ישראל נכנסת אליו?
הנתונים מראים שלאחר ירידה במספרי החולים המאומתים החדשים מדי יום במהלך מאי, הם החלו לעלות, ואיתם קצב גידול התחלואה ושיעור הבדיקות החיוביות. גם מספר החולים הקשים גדל עכשיו, אך בקצב איטי יותר, מכיוון שחולפים מספר שבועות עד שחולה מידרדר למצב קשה. אין מחלוקת על כך שזו הפעם השנייה מאז התפרצות המגפה בישראל שנרשמת עלייה בתחלואה. השאלה היא מה המשמעות של הנתונים האלה.

המסרים שיצאו בשבוע האחרון מכיוון ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הבריאות יולי אדלשטיין ובכירי משרד הבריאות הם שמדובר בהתפרצות שנייה של המחלה בישראל, 'גל שני'. דו"ח שנערך בצה"ל הזהיר מהגעה לאלף חולים חדשים בתוך חודש, ומאות נפטרים, אם לא יינקטו צעדים כגון הגבלה מחדש של התקהלויות והגברת אכיפה.

עם זאת, יש הטוענים שהמודלים של משרד הבריאות לא מספיק לוקחים בחשבון את הרחבת הבדיקות, שהובילה לגילוי של יותר חולים א-סימפטומטיים (חולים שאינם חווים את תסמיני הקורונה), את גילם הצעיר יותר בממוצע של החולים החדשים כעת בהשוואה לאפריל, ואת היציאה מהסגר ופתיחת המשק, שמובילה באופן טבעי לעלייה מסוימת בתחלואה. פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, אמר בשיחה עם 'דבר' שהמושגים של 'גל ראשון' ו'גל שני' אינם משרתים את הציבור, ובמקום עדיף להפנים שאנחנו ב'שגרת קורונה' ממושכת, עם עליות וירידות בתחלואה, שבתוכה צריך להפעיל כלים 'עדינים' יותר להורדת התחלואה.

2. למה התחדשה התחלואה?
העלייה בתחלואה החלה עם הסרת המגבלות. ייתכן שאם ישראל היתה נשארת בסגר לנצח, מספרי חולי הקורונה הנמוכים במאי היו נשמרים, אך המחירים החברתיים והכלכליים של המשך הסגר היו כבדים. המסר הרשמי של משרד הבריאות והממשלה היא ששמירה על חבישת מסכות, מרחק והיגיינה תמנע את התפשטות התחלואה, ושהעלייה הנוכחית היא תוצאה של "התרופפות המשמעת בציבור". עם זאת, מומחים טוענים שגם אם ההנחיות היו נשמרות במלואן, עלייה מסוימת בתחלואה עם פתיחת המשק הייתה צפויה ובלתי נמנעת.

3. האם גם בעולם יש עלייה נוספת בתחלואה?
קשה להצביע על מגמה עולמית, מכיוון שהמצב בכל מדינה הוא שונה. מאז אמצע אפריל, אמריקה הדרומית וצפונית היא האזור שבו מספר החולים החדשים ביום הוא הגבוה ביותר, והמספרים ממשיכים לעלות ללא הפסקה. גם באפריקה ובאסיה הדרומית המספרים נמצאים במגמת עלייה מאז שהתחילה מתחילת התחלואה באזורים אלה.

בסין, שם התגלתה הקורונה לראשונה, נרשמה באפריל עלייה נוספת בתחלואה שהגיעה בשיאה ל-352 מקרים ביום (רחוק מהאלפים ביום שהיו בתחילת ההתפרצות בפברואר). כיום נרשמת בסין עלייה קלה נוספת בתחלואה, בסדר גודל של פחות ממאה מקרים ביום. גם בדרום קוריאה מדווחים על עלייה נוספת בתחלואה, בסדרי גודל של פחות ממאה מקרים חדשים ביום.

4. האם יכולת ההתמודדות עם המגפה כעת גבוהה יותר מאשר בתחילתה?
במרץ ואפריל הגיע נגיף הקורונה לארץ דרך תיירים ומטיילים ישראלים שחזרו מחו"ל. החלטות הממשלה לסגור את הגבולות ולבודד את הבאים מחו"ל, לסגור את המשק ולאסור התכנסות היו אפקטיביות, והורידו את רמת התחלואה. כעת הגבולות עדיין סגורים, והנגיף כבר לא מגיע מחו"ל, אלא מתפשט בתוך החברה הישראלית. גם בכלי של הגבלות חברתיות ומשקיות יהיה קשה יותר להשתמש הפעם, עקב שחיקה מהמחירים החברתיים והכלכליים שהציבור שילם מהסבב הראשון של ההגבלות.

עם זאת, העולם למד את המחלה בחצי שנה האחרונה, ולמערכת הבריאות יש ידע רב על הטיפול במחלה מאשר בתחילת ההתפרצות: התפתחו שיטות טיפול, למדו מניסיון אילו תרופות לא מסייעות לחולים ואיזה אולי כן. יש גם ידע רב יותר על האופן בו הנגיף מתפשט – בעיקר בקרב אנשים שלא חובשים מסכה, ונמצאים בחללים סגורים למשך זמן משמעותי.

5. האם הממשלה תכריז שוב על סגר כללי, ובאילו נסיבות?
כשהחליטה הממשלה על הסרה הדרגתית של הגבלות התנועה בתחילת חודש מאי, קבע ראש הממשלה נתניהו 'נורות אדומות' שיעידו על צורך לשקול צעדים לעצירת התחלואה: 100 חולים חדשים ביום, קצב הכפלה בתחלואה של 10 ימים או פחות, או מעל 250 חולים קשים בו זמנית. כרגע, שניים מהמדדים מתממשים – מספר החולים החדשים בשבועיים האחרונים הוא מעל 100 כמעט בכל יום, קצב ההכפלה בתחלואה הוא כשמונה ימים. מספר החולים הקשים עומד כרגע על ארבעים.

מנכ"ל משרד הבריאות, חזי לוי, אמר בראשון השבוע כי הטלת סגר כולל אינה על הפרק כרגע. עם זאת, בימים האחרונים החלה הממשלה להכריז על מגבלות שונות – הטלת סגר על שכונות מסוימות ברהט וערערה-בנגב בהן התגלתה תחלואה, והגבלות התכנסות בשלוש שכונות ביפו. לפי ראש הממשלה, מדיניות האזורים המוגבלים תמשיך כדרך למנוע סגר כללי.

אתמול (שני) החליט קבינט הקורונה על העלאת הקנס לאי חבישת מסיכה ל-500 ₪, והגברת אכיפת הנחיות הקורונה ברשויות המקומיות. הוחלט גם לשקול חזרה לעבודה בקפסולות בשירות המדינה. ראש הממשלה נתניהו אמר גם שהממשלה תשקול חזרה להגבלות על התקהלויות, אותם כינה "צעד מאוד חריף, אני מציע שנשקול אותו, נראה אם אנחנו נזדקק לו ומתי נזדקק לו".

6. מה עושה הממשלה כדי להיערך לעלייה בתחלואה?
קבינט הקורונה החליט אתמול (שני) להכין את מערכת הבריאות ל'תרחיש ייחוס' של 2,000 חולי קורונה קשים, ועוד 2,000 מטופלים מונשמים עם שפעת ומחלות אחרות. מדובר בתרחיש חמור שהסבירות להגיע אליו נמוכה. לשם השוואה, בשיא התחלואה בישראל עד כה היו 137 חולים מונשמים.

כדי להתמודד עם העלייה בתחלואה המשמעותית שמצופה לחורף יידרש תגבור כוח אדם בבתי החולים ובמעבדות. בתי החולים התמודדו עם התפרצות המגפה במרץ ובאפריל באמצעות משיכת אנשי צוות רפואי מפעילויות אחרות שנסגרו אל מחלקות הקורונה. בחורף, לעומת האביב, צפוי עומס גדול על בתי החולים גם במחלקות האחרות, ויהיה צריך בהוספת תקני צוות רפואי וצוותי כח עזר למחלקות הפנימיות כדי להצליח לטפל בחולי הקורונה.

במעבדות הרפואיות נדרש תגבור משמעותי של כח האדם כדי להגדיל את מספר הבדיקות ליעדים שקבעה הממשלה. למרות התחייבות מצד משרד הבריאות שהמעבדה הפרטית של חברת "מיי הריטג'" תסייע בהכפלת מספר הבדיקות, המעבדה הפרטית עוד לא הוכיחה את עצמה. בינתיים עובדי המעבדות הציבוריות מתריעים שלא יעמדו בעומס הצפוי בחורף, והכריזו על סכסוך עבודה אחרי שהתגבור שהובטח להם לא הגיע.

בנוסף לכח אדם, יהיה צורך במגוון של ציוד – ממכונות הנשמה ועד ציוד מגן, חומרי חיטוי, וערכות לבדיקות קורונה. מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי אמר בראשון השבוע שישראל מפעילה מאמצי רכש. לוי אמר גם שציוד לבדיקות לא יהווה מחסום לבדיקות קורונה בחורף, על אף שרק לפני שבועיים נחשף מחסור בריאגנטים (חומרים המשמשים לבדיקות) או חומרים שמאפשרים לבצוע בדיקות רבות במקביל.

7. האם המסכות עוזרות במניעת הדבקה?
הנתונים מעידים שחבישת מסכות מורידה את התפשטות הקורונה באופן משמעותי. במדינות שקבעו בחוק חובת חבישת מסכה במרחב הציבורי נרשם קצב הדבקה נמוך יותר מאשר מדינות שלא עשו זאת. מחקר שנערך בקרב משפחות של חולי קורונה בסין מצא כי חבישת מסיכות על ידי החולה ומשפחתו עוד בטרם גילוי התסמינים הורידה את הדבקת חברי המשפחה ב-79%.

המסכה בולמת טיפות רוק ונוזלים שיוצאות מהפה ומהאף, ובכך מונעת מאדם א-סימפטומטי, שאינו יודע שהוא חולה, להפיץ את הנגיף. המסכה גם מגנה במידה מסוימת על החובש הלא חולה. מסיכה כירורגית מגנה יותר ממסכת בד.

לעומתן, מסיכת n95 (מסיכת פילטר) מגנה ברמה גבוהה על חובש המסכה, אך הפילטר מאפשר לנגיף לצאת מהמסכה ולהדביק אחרים. לכן מסכת פילטר אינה מתאימה לחבישה בציבור.

8. מתי יהיה חיסון?
כרגע מפותחים בעולם מעל 140 חיסונים אפשריים בשלבים שונים של ניסויים. אם אחד החיסונים שנמצאים כעת בשלבי ניסוי מתקדמים יתגלה כאפקטיבי, ייתכן שנוכל להתחסן נגד הקורונה כבר בשנה הבאה. בינתיים, מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי קרא השבוע לציבור להתחסן נגד שפעת, כדי להוריד את העומסים הצפויים על בתי החולים בחורף. אבל מנכ"לי קופות החולים מתריעים שלא יוכלו לתת מענה על הביקוש הצפוי לחיסוני שפעת.

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!