רק 63% מהסטודנטים רואים קשר בין עבודתם הנוכחית למקצוע אותו החלו ללמוד שבע שנים לפני כן, כך עולה מדו"ח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). אמנם יותר מ-90% ממי שיסיימו את לימודי התואר הראשון יועסקו בתום שבע שנים מזמן תחילת הלימודים, אבל יותר משליש מהם לא יעבדו בתחום בו הם למדו. עוד עולה מהדו"ח כי גם בבעלי התארים הראשונים קיימים פערים בין גברים לנשים: בעוד ש-7% מהגברים בעלי התואר הראשון הוגדרו כלא מועסקים, בקרב הנשים הנתון המקביל עמד על 11%. גם ביחס לאחוזי המשרה נרשם פער מגדרי. כמעט 90% מהגברים עבדו במשרה מלאה לעומת 76% מהנשים.

נמצאה שונות גבוה מאוד בין מקצוע למקצוע ביחס לקשר בין מסלול הלימודים לתחום התעסוקה. אחוז גבוה של מדווחים על קשר בין העבודה ללימודים נמצא בקרב אלו שלמדו את מקצועות הסיעוד, הטיפול והריפוי (94%), רפואה (90%) ועבודה סוציאלית (83%). לעומת זאת, אחוז נמוך של מדווחים על קשר בין לימודים לעבודה נמצא בקרב אלו שלמדו את המקצועות: מדעי המדינה ויחסים בין-לאומיים, פסיכולוגיה וסוציולוגיה (42%).

כמעט עשירית מבוגרי לימודי התואר הראשון באוניברסיטה אינם מועסקים בתום שבע שנים מתחילת הלימודים לתואר. בין המקצועות בהם נמצאו הכי הרבה לא מועסקים נמצאים בוגרי מסלולי הלימוד בסוציולוגיה, תקשורת ומדעי החברה. לעומת זאת, מי שלמד כלכלה, אדריכלות הנדסת תעשייה וניהול זוכים לשיעורי העסקה גבוהים במיוחד.

מתוך בעלי התואר הראשון המועסקים, 82% עבדו במשרה מלאה, כאשר המהנדסים, הכלכלנים ורואי החשבון נחשבים למקצועות המובילים בהבטחת היקף משרה מלא. בתחתית הטבלה נמצאים מקצועות הסיעוד והרוקחות, הספרות, הבלשנות והעבודה הסוציאלית.

קשר חלקי בלבד בין מסלול הלימודים לתחום העיסוק

73% מתלמיד העבודה הסוציאלית הפכו לעובדים סוציאלים, לאחר שבע שנות הכשרה קשות, גם 60% מהסטודנטים לרפואה הם מתמחים ברפואה בעוד 10% הם כבר רופאים מומחים. ו-7.5% כלליים 55% מתלמידים המשפטים הופכים להיות עורכי דין, כך גם רואי החשבון (55%) האדריכלים (41%) ומדעני מחשב (40%).

לעומת זאת רק שליש מהסטודנטים לחינוך הלכו לעבוד בחינוך: 22.4% מורים בחינוך היסודי, 19.1% מורים בחינוך העל-יסודי, 11% מחנכות בחינוך הקדם-יסודי ו-9.1% מורים בחינוך המיוחד. ביחד איתם, שליש מהסטודנטים למתמטיקה הלכו להיות מורים למקצועות למתמטיקה, מה שהתברר כמשלח היד הנפוץ ביותר בקרב מתמטיקאים בישראל.