החברה להגנת הטבע הגישה הבוקר (רביעי) עתירה לבג"צ נגד משרד האנרגיה וחברת אנרג'יאן בדרישה לבטל את האישור לחיפושי גז ונפט באזור הימי "הפרעת פלמחים", המהווה בית גידול ימי למינים בסכנת הכחדה.

על-פי העתירה, משרד האנרגיה העניק רישיון חיפוש גז לחברת אנרג'יאן בשטח ימי של כ-600 קמ"ר, למרות שמדובר באתר טבע עשיר הכולל מינים רבים של חי וצומח, חלקם בסכנת הכחדה. לפי הודעת החברה, "למרבה האבסורד – משרד האנרגיה, אותו משרד שהעניק את האישור, הוא גם זה שקבע בשנת 2016, שמדובר באזור בעל רגישות סביבתית גבוהה ביותר. על-פי העתירה, הוא העניק את האישור, מבלי שיידע את מועצת הנפט על חשיבותו ורגישותו של השטח ומבלי שהיו במועצה נציגים של המשרד להגנת הסביבה". בחברה טוענים לחוסר סבירות קיצוני, שיכול לפגוע בבתי הגידול לנצח.

מיני אלמוגים בהפרעת פלמחים. (צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה)

בעתירה שהוגשה על-ידי עו"ד נועה יאיון, מנהלת המחלקה המשפטית בחברה להגנת הטבע, נכתב: "שלושים קילומטרים מערבה לחופינו, בתחום המים הכלכליים של ישראל, מצוי אתר טבע מופלא, שהתגלה רק בעשור האחרון, ובו בתי גידול נדירים של הים העמוק, עם חיים עשירים ומשגשגים, הכוללים אלמוגים נדירים, דיונונים, כרישים, נביעות מתאן ייחודיות, ומהווים אזור רבייה לטונה כחולת הסנפיר, המצויה בסכנת הכחדה. באתר זה, הקרוי 'הפרעת פלמחים' בשל אי-סדירות גיאולוגית המצויה באזור, ישנם שטחים רגישים, שהוכרו כאזורים בעל רגישות סביבתית הגבוהה ביותר, על-ידי משרד האנרגיה, בסקר אסטרטגי שהושלם ב-2016 והם גם סומנו בתכנית המרחב הימי של מנהל התכנון, (שאומצה בוועדה לשמירה על הסביבה החופית ב-2019) כאזורים המיועדים לשימור.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"הפרעת פלמחים הוא אתר ייחודי גם בקנה מידה אזורי – הוא האתר היחיד המוכר כיום בתחומי הים התיכון של ישראל שבו יש בית גידול של גני אלמוגי עומק. האתר הקרוב ביותר המוכר לבית גידול זה מצוי ברכס אריסטוטנס מדרום לקפריסין. גני אלמוגי עומק ונביעות מתאן מוגדרות על-ידי ארגון המזון והחקלאות העולמי, ה-FAO, כמערכות אקולוגיות ימיות רגישות. מינים רבים המצויים בהפרעת פלמחים מוגדרים כמינים בסיכון על-פי ארגון השימור העולמי, ה-IUCN, לרבות אלמוגים, כרישים ובטאים".

החברה להגנת הטבע צירפה לעתירה חוות דעת של אקולוג ימי, ארז ירוחם, שבה נכתב כי נזקים של נוזלי קידוח לחי הימי, בקידוח על בסיס מים, תועדו בעולם עד למרחק של 2 ק"מ מהקידוח – מרחק כפול מהרדיוס שקבע משרד האנרגיה כמרחק ביטחון בין קידוח לבית גידול רגיש, מרחק העומד על 1 ק"מ. "אולם, הסיכון העיקרי והחמור ביותר של קידוח במרחב, הוא כתוצאה מדליפת פחמימנים (נפט או קונדנסט – א.ר) מראש הבאר או מהצנרת. האפשרות לדליפה מתשתית הקידוח או מהצנרת אינה זניחה כלל, ואפילו ודאית, בהפקת תוצר בקנה מידה גדול. יתרה מזאת, תדירות אירועי אובדן שליטה על הבאר (תאונת הקידוח בעלת הפוטנציאל ההרסני ביותר – א.ר) גבוהה במיוחד בקידוחי חיפוש, כמו אלו המתוכננים במקבץ D. בנוסף, הסיכון להצטברות פחמימנים מזהמים במערכת האקולוגית הימית באירוע דליפה – הוא סיכון גבוה במיוחד בקידוחים המתבצעים בעומק הים, לעומת קידוח במים רדודים, כמו אלה המתוכננים במקבץ D".

מיני אלמוגים בהפרעת פלמחים. (צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה)

בסיכום העתירה, כותבת עו"ד יאיון כי ההחלטה לאשר רישיון חיפוש גז ונפט, על שטחה של הפרעת פלמחים, בעיקר שידועה ומוסכמת רמת הרגישות הסביבתית יוצאת הדופן שלה, היא החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני. בעוד שקידוחי גז ונפט הם בסופו של יום קידוחים זמניים שכן גם מאגרים גדולים, מתרוקנים בפרק זמן של עשרות שנים. "בתי הגידול בהפרעת פלמחים, שחלקם מאכלסים בעלי חיים בני אלפי שנים, לא ישרדו פגיעה ישירה, ועשויים להיכחד לנצח".

ממשרד האנרגיה נמסר: "תגובתנו תימסר בבית המשפט".