למרות האישור של קבינט הקורונה, לא פורסם עדיין מתווה להפעלת הקייטנות הפרטיות, ומפעיליהן שוקלים כעת לעתור לבג"ץ בטענה להפלייתן, שכן מתווה כזה פורסם עבור הקייטנות הציבוריות. שלמה מוכתרי, יו"ר ארגון הקייטנות הפרטיות בישראל, ל'דבר': "עיכוב במתן המתווה פשוט מוחק לנו את הענף".

לטענתו, "התחושות של מנהלי הקייטנות היא של הפלייה לא מתקבלת, בעיקר בעקבות דיווחים סותרים". בימים אלה, עוסק מוכתרי בהקמת קרן לאיסוף כספים עבור עתירה לבג"ץ,בדרישה לחייב את המדינה לגבש מתווה פעולה ברור ולפצות את בעלי הקייטנות הפרטיות. "ברמת המדיניות הדברים נראים ממש לא בכיוון, אנשים מפחדים שהכסף שהם השקיעו ירד לטמיון", הוא מוסיף.

בישראל פועלות כ-5,000 קייטנות פרטיות, שאינן חלק מבית הספר של החופש הגדול, וקיומן השנה היה אסור עד החלטת קבינט הקורונה ביום שלישי האחרון. למרות שמדובר בעסק פרטי, הקייטנות הפרטיות נדרשות לעמוד בסטנדרטים המחמירים של משרד החינוך והבריאות ולא יכולות לצאת לדרך ללא אישורם.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"לא מאפשרים לנו להתכונן, ולהתחיל לארגן טופס טיולים למנהל קייטנה", מסביר מוכתרי, "אי אפשר לפתוח קייטנה ללא הטופס הזה, ואי אפשר לקבל את הטופס בלי מתווה".

"ללא יכולת לקבל רישוי, טורקים לנו את הדלת ברשויות המקומיות ואומרים לנו 'תחזרו עם אישור פדגוגי'. זו בדיחה, בשלב הזה לא יתנו אישור פדגוגי לאף אחד".

לדבריו, "אנחנו נדרשים היום לתת מענה להורים ומשפחות עובדות בחודש אוגוסט". המצב הכלכלי הקשה של בעלי הקייטנות, הוא אומר, דורש התארגנות כלכלית משותפת בשביל לפנות לבג"ץ. "יש כאן קייס ברור, חייבים להסדיר את תחום הקייטנות, ולהתייחס אלינו כשווים".

הקייטנות הפרטיות מהוות כשני שליש משוק הקייטנות הארצי, ומעסיקות בכל קיץ כ-100 אלף עובדים, בהם עשרות אלפי בני נוער. מדי שנה לוקחים בהן חלק על לרבע מיליון ילדים, מגיל גן עד סוף בית הספר היסודי.