צבא מצרים נערך להתערבות במלחמת האזרחים בלוב, ומרכז את כוחותיו בסמוך לגבול בין המדינות. בשבת האחרונה אמר נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כי לארצו יש זכות לגיטימית להתערב במלחמה בלוב השכנה, והורה לצבא להיערך לכל משימה מחוץ לגבולות המדינה. הצהרתו מסמלת את הפיכתה של לוב למדינה בה מתקיימת מלחמת אזרחים בין כוחות המייצגים אינטרסים של מעצמות – 'מלחמת פרוקסי', בדומה למלחמה בסוריה ובעירק.

האיום של א-סיסי מגיע על רקע היפוך המגמה שהובילה טורקיה במלחמת האזרחים בלוב. טורקיה שיגרה נשק רב, כולל מל"טים, וכן לוחמים טורקים ושכירי חרב ג'יהאדיסטים סורים לכוחות המזוהים עם כוחות 'ממשלת ההסכמה הלאומית'. הגברת המעורבות אפשרה לטורקיה לקבל מממשלת ההסכמה הלאומית היתר לחיפוש נפט וגז טבעי במים הכלכליים שלה. בטורקיה מתכננים לסייע לממשלת ההסכמה הלאומית להשתלט על אזור העיר סירת, העשיר בשדות נפט – מה שיאפשר לטורקיה לייצא אנרגיה מלוב. מצרים לא מוכנה להישאר אדישה לכך.

מצרים צופה בשכנתה ממערב מתבוססת בקרבות ובדם מאז החל 'האביב הערבי' בתחילת 2011, ובשנים האחרונות היא תמכה ב'ממשלת טוברוק' בראשות הגנרל חליפה חפתר, השולטת במזרח לוב ובאזור הגבול המצרי, ונתמכת על ידי מצרים, סעודיה, איחוד האמירויות ורוסיה. כוחותיו של חפתר נאבקים על השליטה במדינה ובשדות הנפט שלה מול 'ממשלת ההסכמה הלאומית', בראשות פאיז אל-סראג', הממוקמת בבירה טריפולי שבמערב לוב ומוכרת ע"י האו"ם והאיחוד האפריקאי כממשלה החוקית של לוב.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

איחוד האמירויות הערביות וערב הסעודית הביעו תמיכה בא-סיסי, שאמר כי החזית של העיר סירת ובסיס ג'ופרה – יעדים למתקפה של הממשל בטריפולי – הם "קו אדום" עבור מצרים. בקהל ישבו מנהיגי שבטים לובים, ונשיא מצרים אמר כי קהיר תוכל לספק להם אימון וכלי נשק כדי להילחם ב"מיליציות טרוריסטיות".

לדברי א-סיסי, שסקר השבוע כוחות צבא בבסיס אווירי סמוך לגבול עם לוב, יש לארצו "לגיטימיות בינלאומית" להתערבות בלוב. נשיא מצרים אמר כי למדינה יש את הזכות להגן על עצמה אחרי שקיבלה "איומים ישירים" מ"מיליציות טרוריסטיות ושכירי חרב" הנתמכים על ידי "מדינות זרות". בכך, הוא רמז למעורבותה של טורקיה במלחמה.

א-סיסי הוסיף כי מטרתה של כל התערבות מצרית בלוב תהיה להגן על הגבול המערבי שאורכו 1,200 ק"מ, לסייע בהשגת הפסקת אש ולהשיב את היציבות והשלום ללוב. שכנתה של מצרים נמצאת בכאוס מאז הדחתו של הרודן מועמר קדאפי ב-2011 על ידי כוחות מורדים שגובו על ידי נאט"ו.

כוחות 'ממשלת ההסכמה הלאומית' בטריפולי, לוב, ששומרים על העיר מפני כוחות 'ממשלת טוברוק' בראשות הגנרל ח'ליפה חפתר. 21 במאי 2019. (AP Photo/Hazem Ahmed)

התמורה לסיוע הטורקי: שדות נפט, חיפושי גז טבעי ובסיסים צבאיים

"המעצמות האזוריות ומעצמות העל חלוקות ביניהן בין שתי הממשלות, שכל אחת מהן שולטת בחלק אחר מלוב", אומר ל'דבר' משה טרדימן, עמית מחקר במכון לחשיבה אזורית ובמרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה. "בחודשים האחרונים טורקיה סיפקה ל'ממשלת ההסכמה הלאומית'  נשק רב דרך הים, ומשמעותי מזה – שכירי חרב סורים. חליפה חפתר זוכה לתמיכה ממספר מדינות, אולם מצבת הכוחות שלו חסרה כרגע בחיילים – ובזה אף אחד כמעט לא מסייע לו."

לדברי טרדימן, טורקיה סייעה ל'ממשלת ההסכמה הלאומית' במשלוח כלי נשק ומל"טים והחל מראשית ינואר 2020 גם חיילים טורקים וג'האדיסטים מסוריה. בעזרת הסיוע הצליחה ממשלת ההסכמה הלאומית להסיר מעל טריפולי את המצור שהטיל עליה גנרל חפתר מאפריל 2019, ולהחזיר לשליטתה כמעט את כל שטחה של טריפוליטניה, קרי מערב לוב.

"טורקיה ניצלה את הצלחת הסיוע", אומר טרדימן, "כאשר נפגשו נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, וראש ממשלת לוב, פאיז אל-סראג' באנקרה ב-4 ביוני, הם הסכימו לאפשר לטורקיה לבצע פעולות חיפוש וקידוח של גז טבעי במים הכלכליים שבשליטת ממשלת ההסכמה הלאומית, שיתחילו בספטמבר השנה. כשבוע לאחר מכן הכריזה ממשלת טורקיה על הקמת גשר אווירי בין טורקיה לבין עיר הנמל מיסראטה שבמערב לוב, לשם אספקת סיוע לוגיסטי לכוחות הצבאיים של ממשלת ההסכמה הלאומית. טורקיה גם מתכוונת להקים במערב לוב שני בסיסים צבאיים קבועים – בסיס ימי במיסראטה ובסיס אווירי באל-ווטיה, שבו יהיו גם מל"טים."

טרדימן מציין כי ההתערבות טורקית בלוב אינה מפתיעה, מכיוון שטורקיה נהנית מהשפעה גדולה במערב לוב כבר מאמצע המאה ה- 19, שנמשכת עד היום. זאת במיוחד לאור העובדה שרבים מקרב השרים בממשלת ההסכמה הלאומית, חברי הפרלמנט והאנשים המכהנים במוסדות הלאומיים נמנים על האחים המוסלמים.

בלב ההתערבות הנוכחית עומדים אינטרסים טורקיים בתחום האנרגיה. טורקיה מנצלת את ההסכם לתיחום הגבול הימי עליו חתמה עם ממשלת ההסכמה הלאומית, לשתי מטרות – האחת, היא לטרפד את פרויקט צינור הגז 'איסט-מד' מישראל לאיטליה. המטרה השנייה היא לחפש אחר מאגרי גז טבעי בשטח המים הכלכליים הנתון לשליטת ממשלת ההסכמה הלאומית, הכולל בתוכו גם אזורים מדרום לכרתים.

"בהקשר זה, חשוב לציין שבלוב יש שדות נפט רבים שטורקיה תוכל ליהנות מהם, וזו גם אחת מהסיבות העיקריות לכך שממשלת ההסכמה הלאומית רוצה להשתלט על העיר סִירְתְ, שלא רק מסמנת את הגבול הטבעי שבין מערב לוב למזרחה, אלא שבשטחה נמצאים גם שדות נפט רבים במה שקרוי 'סהר הנפט'. כתוצאה מכך, טורקיה, שהיא חסרת משאבי אנרגיה, תוכל לייבא נפט וגז טבעי מלוב."

מצרים מאוימת בשתי זירות

האם לדעתך טורקיה ומצרים ילחמו זו בזו על אדמת לוב?
"קשה לדעת. נכון לעכשיו, כוחות ממשלת ההסכמה הלאומית נערכים למתקפה על סירת וקיימים גורמים במסגרתה שראו בדבריו של א-סיסי איום על ביטחונה הלאומי של לוב. בינתיים, אבראהים קאלין, דוברו ויועצו המיוחד של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אמר שארצו 'מבינה את הדאגות הביטחוניות הלגיטימיות של מצרים בנוגע לגבולה המשותף עם לוב'. עם זאת, הוא סבור שמצרים 'נוקטת מדיניות שגויה באמצעות תמיכתה בחפתר'.

"עם זאת, אין לראות באמירה זו ערובה לכך שטורקיה וממשלת ההסכמה הלאומית לא יתקדמו ויכבשו את סירת מידי חפתר. זאת במיוחד לאור העובדה שבשלישי השבוע פרסמה שגרירות ארה"ב בלוב הצהרה בעקבות פגישת בכירים מממשלת ההסכמה הלאומית עם בכירים מאפריקום בלוב, לפיה ארה"ב התוותה את מפת קווי הפסקת האש מעבר לסירת ולנמלי הנפט שיהיו בידי ממשלת ההסכמה הלאומית. בכך, למעשה, ארה"ב נותנת אור ירוק לכוחות ממשלת ההסכמה הלאומית, בני בריתה של טורקיה, להשתלט על סירת."

"מנגד, מצרים נמצאת במצב קשה בעת הנוכחית, מכיוון שהיא מאוימת בשתי זירות. ממזרח בזירה הלובית, ומדרום בגלל סכר התחייה, שאתיופיה מתכוונת להתחיל למלא אפילו מבלי להגיע להסכם עמה ועם סודאן כבר בחודש הבא. האיום השני אף חמור הרבה יותר עבורה מהראשון. הקהילה הבינלאומית קוראת להפסקת אש מיידית בלוב, והליגה הערבית אף קראה להסגת כל הכוחות הזרים מהמדינה. לפיכך, קשה לדעת איך יתפתחו הדברים. אך, במידה שתפרוץ מלחמה בין טורקיה לבין מצרים, היא עשויה להתלקח גם בים התיכון ובים האדום."