"ילד בן 14 מתקשר אלי ואומר, 'אם מתקשרים אליך מבית הספר להגיד שבאתי בלי אוכל אני רוצה להסביר לך מה קרה'", מספרת קארין דביר (43), עובדת סוציאלית בתחום מוגבלויות באגף הרווחה בלוד. "היתה רק כיכר לחם אחת, ויש לו שני אחים קטנים עם מוגבלות והוא העדיף שהם יאכלו. מה בן אדם עושה במצב כזה? הולך לקנות להם לחם. וזה מה שאני עושה עם המשכורת שלי. כי אני לא יכולה לשאת את המחשבה שהילד לא אכל".

קארין דביר (צילום: אלבום פרטי)

דביר עובדת ב-50% משרה כי זה התקן שיש ואם היא תוסיף אחוזי משרה היא תקבל עוד תיקים לטיפול. היא מטפלת בלמעלה מ-600 מטופלים ובכ-120 משפחות. כחלק מהתפקיד היא עו"ס לחוק – אחראית על חסרי ישע ברמה החוקית. היא עובדת 17 שנים במקצוע, מתוכן 10 שנים בתפקיד הנוכחי בלוד. והשכר? 6,000 שקלים בחודש. לא כולל שעות כוננות. על פי המשרה היא צריכה לעשות 32 שעות כוננות בחודש אבל בפועל הכוננות היא 24/7, כל הזמן. תוספת על הכוננות – 1,000 שקלים.

עובדות 100% משרה, בשכר של משרה חלקית

ברחבת תיאטרון הבימה בתל אביב הוצגה אתמול (ראשון) תערוכת תלושי שכר של עובדות סוציאליות שעוסקות במגוון תחומים, בהם: טיפול בילדים בסיכון, קשישים, אלימות במשפחה, נערות, סיעוד, בריאות הנפש ומוגבלויות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ניתח 1,000 תלושי שכר של עובדות סוציאליות, המועסקות בידי גופים שונים — רשויות מקומיות, קופות חולים, פנימיות, עמותות ומשרדי הרווחה והבריאות. מהניתוח עולה כי 75% מהעובדות הסוציאליות מועסקות ב–74% משרה בממוצע, אך בפועל עובדות ב–100% משרה בשכר ממוצע של 5,200 שקלים.

מיצג תלושי שכר של עובדות סוציאליות בכיכר הבימה בתל אביב (ללא קרדיט)

עו"סית עם ותק של עשר שנים במקצוע תשתכר כ–7,000 שקלים בממוצע; ואחרי 20 שנה כ–7,800 שקלים. עו"סית שמטפלת בילדים בסיכון תשתכר 7,400 שקלים אחרי עשר שנים בתפקיד; עו"סית שמטפלת באלימות במשפחה תשתכר שכר התחלתי של 6,900 שקלים בחודש, ואחרי עשר שנים 7,500 שקלים; עובדת סוציאלית שמטפלת בקשישים בבתי אבות תשתכר 6,000 שקלים בחודש; עובדת סוציאלית שמטפלת במכורים לסמים ואלכוהול תרוויח 6,900 שקלים בחודש; ועובדת סוציאלית שמטפלת בנערים ונערות שנפלו לזנות תרוויח בעשור הראשון בתפקידה 5,900 שקלים בחודש.

"גם אם אעבוד 24 שעות ביממה, זה לא יספיק"

"התפקיד עצמו הוא באוכלוסייה שהיא החצר האחורית של החצר האחורית, אנשים שאני הקול היחיד שיש להם", אומרת דביר. "גם אם אעבוד 24 שעות ביממה זה לא יספיק. יכול להיות מצב שמלבד האדם עם המוגבלות באותה המשפחה האבא אנס את הילדה, או שלא הגיעו לאסוף את הילד עם המוגבלות מהמסגרת שלו. התפקיד שלי הוא להיות שם כל הזמן כי אין אף אחד אחר ברגעי השיא, כשהילדה מזיזה יד, וברגעים קשים. את כל זה ב-20 שעות בשבוע. נראה למישהו שאני עובדת רק 20 שעות בשבוע? יש להם את מספר הנייד שלי".

עובדות סוציאליות עם מיצג תלושי השכר בכיכר הבימה בתל אביב (ללא קרדיט)

"אני מטפלת במשפחות שנמצאות במשבר כרוני, שמעבר למשבר חיות בעוני קשה, שיש אלימות במשפחה, שאין להם אוכל", היא מספרת, "משפחה שיש בה ילד עם צרכים מיוחדים, הם אוהבים את הילד, אבל זה משבר שהם נמצאים בו. זה משבר שלא עובר. אני צריכה להיות שם, להחזיק את הקושי. להגיד לאמא שהילדה לא מדברת כי היא אוטיסטית. איך לא להתמוטט יום יום רק מהצרכים המיוחדים. לאסוף את השברים. תוסיפו לזה אם שסובלת מאלימות, אבא סוחר סמים, אחים שמסתובבים ברחוב".

"הרווחה זה לא רק למסכנים ולחלשים. הפגיעה תהיה בכולם"

"בקורונה כל התהליכים הארוכים, תהליכים של שנים קרסו. הילדים היו בבית, אלה משפחות שאין להן כסף להאכיל את הילדים. לילדים יש הזנה במסגרות. אבא מתקשר ואומר לי 'קניתי בתלושים אוכל אבל נגמר', זה להגיד להורים שלפני שמרימים יד שיתקשרו אלי. אם בשגרה לא מצליחים להחזיק אז איך בעתות חירום, זה בלתי אפשרי".

בקורונה כל התהליכים הארוכים, תהליכים של שנים קרסו. הילדים היו בבית, אלה משפחות שאין להן כסף להאכיל את הילדים"

"כבר 17 שנים שכל יום חמישי אני אומרת זהו, אני עוזבת. זה כל הזמן מאבקים עבור אנשים שאין להם את הכוח להיאבק. אבל אז באה ילדה עם פיגור שכלי ואת רואה התקדמות או אישה שסבלה מאלימות מקבלת החלטה להעצים את עצמה וזה מחזק אותך. אבל התעייפנו. מעבר לחוסר הצדק והעומס המטורף, חשוב להבין שהרווחה זה לא רק למסכנים ולחלשים. הפגיעה תהיה בכולם, גם מנכ"ל בכיר יצטרך את הרווחה מתישהו. האחריות היא קולקטיבית ונבחרי הציבור יצטרך לעשות תיעדוף. אנחנו כבר לא יכולים".

"מערכת שלמה הוזנחה, יובשה וננטשה"

יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים עו"ס ענבל חרמוני: "אנחנו מותקפות באלימות ובאכזריות ואין מי שיגן עלינו. אנחנו צריכות לסגור את החודש עם משכורות מבישות ועובדות בעומסים בלתי הגיוניים. 1,000 משרות של עובדים סוציאליים עומדות ריקות כי אף אחד לא מעוניין לאייש אותן בשל העומס, מגיפת האלימות והשכר המביש. מערכת שלמה הוזנחה, יובשה וננטשה.

"השאלטריסטיים האמיתיים יושבים במשרד האוצר. פקידי האוצר רוצים לשבור את השירותים החברתיים ולסגור אותם. בלית ברירה נאלץ לצאת ביום שני הבא לשביתה הגדולה ביותר בשירותים החברתיים, שכמוה לא הייתה עד היום".