המעבר ללמידה מרחוק במערכת החינוך עלול להרחיב באופן ניכר את הפערים בין תלמידים – כך עולה מדו"ח חדש של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג. מהדו"ח שפורסם אתמול (ראשון), ומתבסס על סקרי הוצאות משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי 20% מהתלמידים בישראל מתגוררים במשקי בית ללא מחשב ול-27% אין בבית חיבור לאינטרנט. רק לרבע מהתלמידים בעשירון התחתון יש מחשב אחד במשק הבית, בעוד בעשירון העליון ישנם מעל לשלושה מחשבים לכל משק בית בממוצע – פער של מעל פי 10.

משקי בית עם מינוי לאינטרנט לפי עשירון הכנסה (גרפיקה: אידאה)

מספר מחשבים לתלמיד לפי עשירון הכנסת משק בית (גרפיקה: אידאה)

הדו"ח מצביע על פערים גם בחיבור לאינטרנט: רק למחצית ממשקי הבית בעשירונים הראשון והשני יש חיבור לאינטרנט, בעוד בארבעת העשירונים העליונים מעל 95% ממשקי הבית מחוברים לאינטרנט. הפערים הם גם מגזריים: רק 8% מהתלמידים היהודים שאינם חרדים מתגוררים במשקי בית ללא חיבור לאינטרנט, בהשוואה ל-38% מהתלמידים ערבים ו-72% מהתלמידים החרדים.

שיעור התלמידים ללא מחשב ואינטרנט מסך כל התלמידים, 2018 (גרפיקה: אידאה)

הדו"ח מציין שמיעוט משקי הבית הציבור החרדי נובעת בעיקרה ממניעים תרבותיים, אך להיבט גם להיבט הכלכלי יש משקל בהחלטה, שכן ככל שרמת ההכנסה בבתים החרדים עולה, כך גם עולה שיעור הבתים בהם ישנו חיבור לאינטרנט.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

15% מהתלמידים אין אמצעים ללמידה מרחוק

מיעוט המחשבים בקרב אוכלוסיות מוחלשות מייתר הלכה למעשה את יישומו של נוהל החירום במערכת החינוך, שהופעל במהלך תקופת הסגר מסוף חודש מרץ עד חודש מאי האחרון בעוד ל15% מהתלמידים במערכת החינוך אין חיבור לא למחשב ולא לאינטרנט.

הכלכלנית הראשית מציינת כי יישום תכניות הלמידה מרחוק במצב הנוכחי עלול להגדיל את הפערים בין תלמידים ממגזרים שונים. "ישנה חשיבות רבה לשיפור הישגי התלמידים המגיעים מהאוכלוסיות הערבית והחרדית לכלכלה ולחברה הישראלית בטווח הקצר והארוך המעבר להוראה מרחוק במצב הקיים עלול להגדיל עוד יותר את הפערים הקיימים בהישגים במערכת החינוך, בייחוד בהתייחס לאוכלוסיות הערבית והחרדית."

הדו"ח מזהיר שישראל נמצאת בתקופה בה מציאות של הסגר יכולה להאריך עוד זמן ממושך מאוד ועל כן, ולא יהיה מנוס מהפעלת מערך לימוד מקוון רחב היקף שעשוי להעמיק את הפערים בין התלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה, אשר היו גבוהים מאוד ביחס למדינות ה-OECD עוד לפני משבר הקורונה.

גרינברג מדגישה כי המדינה, ומשרד החינוך בפרט, חייבת ליצור מערך סדיר של למידה מרחוק שבו תהיה הלימה בין כמות התלמידים והאמצעים הטכנולוגיים שקיימת בבתיהם. "במידה ויש רצון או אילוץ לעבור למודל של הוראה מרחוק, יש מקום להקמה של מערך תמיכה סדור אשר נותן מענה לצרכי הלמידה מרחוק בעת חירום", מסכם הדו"ח וקורא להקימו בדחיפות. עד אז, היא מציעה לשקול להפעיל את המערכות המקוונות ללמידה במתכונת חירום באופן חלקי בלבד, למשל דרך יצירת מערכות 'היברידיות' של למידה פרונטלית משולבת בקורסים ושיעורים מקוונים.