חוק ההסדרים הוא שידור חוזר של אותו המופע שמנהל משרד האוצר כל שנה. כאילו מעולם לא היתה קורונה. הסרת רגולציה, קידום תחרות, הפחתת מכסים ופירוק ההסדרים הקיימים. בעיצומו של המשבר הכלכלי החריף ביותר שחוותה הכלכלה הישראלית בתולדותיה, באוצר לא מצליחים להשתחרר מאותן המנטרות הקבועות.

הפער בין ההתלהבות והאנרגטיות בכל הנוגע לחוק ההסדרים, לבין גרירת הרגליים שמאפיינת את אישור צעדי הסיוע למשק, גורמים למשרד האוצר להיראות מנותק מהמציאות.

זה נראה כאילו עיקר המאמצים של אגף התקציבים במשרד האוצר בכלל לא מופנים לניהול המשבר, אלא לגיבוש חוק ההסדרים שילווה את התקציב הקרוב. שר האוצר ישראל כץ הסביר אתמול בראיון בגל"צ שמשרד האוצר מתכנן "חוק אגרסיבי", וכי הוא מתכוון "להטיל את כל העוצמה הציבורית והפוליטית שלי, כדי להעביר את הרפורמות האלה".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

פגיעה בתעשייה ובחקלאות המקומית

מה נכלל באותן רפורמות שמשרד האוצר להוט כל כך להעביר במסגרת חוק ההסדרים? מדובר בשורה ארוכה של רפורמות, חלק ניכר מהן כבר נמצאות במגרה מספר שנים, שיפחיתו את הפיקוח על הפעילות העסקית וכמו תמיד: ״יעודדו תחרות״ בשוק.

רבות מהרפורמות קשורות להסרת חסמים על ייבוא מוצרים, ביניהן רפורמת הקורנפלקס המפורסמת, שאמורה להקל על ייבוא מוצרי מזון יבש לישראל – תוך פגיעה ביצרנים הישראלים דווקא בזמן משבר כלכלי חריף.

רפורמה נוספת שזכתה לכותרות בימים האחרונים היא הרפורמה שאמורה להקל על ייבוא תוצרת חקלאית מחו"ל. כ״ץ כבר רמז שהוא מעוניין "לקדם תחרות בענף החקלאות", וככל הנראה ינסה להגיע לפשרה עם החקלאים: הם יסכימו להסרת המכסים על ייבוא תוצרת חקלאית, ובתמורה משרד האוצר יעניק להם תמיכות ישירות.

זה לא פחות ממדהים, כיצד דווקא בזמן שהגבולות נסגרים ומדינות אחרות מבינות את החשיבות של הגנה על הייצור המקומי, בישראל עיוורים למציאות ונוהים אחר אותם הרעיונות.

מתי נוסח חוק ההסדרים הזה?

המצב הנוכחי סותר את כל ההיגיון של חוק ההסדרים שגובש במשבר של שנות ה 80'. מקבץ חוקים שנועד לתמוך את תקציב המדינה בשעה של שינויי עומק כלכליים. כעת המשק עובר טלטלה, אבל חוק ההסדרים של שנת 2020 לא מתמודד עם המשבר: לא מקדם תעסוקה ולא מחזק את התוצר. למעשה, נראה כאילו חוק ההסדרים של 2020 היה יכול להיכתב ב-2019, או בכל שנה אחרת. אז מה הטעם בהצמדתו לתקציב המדינה כאילו יש קשר בין השניים?

אותן תכניות מגירה שהתאימו לכלכלה צומחת עם אחוזי אבטלה אפסיים, נארזות מחדש בימי המשבר. האמת היא שבאוצר פשוט זיהו הזדמנות נוספת לנסות להעביר את אותן הרפורמות שלא הצליחו להעביר בשנים הקודמות, דווקא בגלל המצב השביר של המשק.

ומה קורה בינתיים בעולם האמיתי? על פי נתוני הביטוח הלאומי, כ-737 אלף ישראלים עדיין נמצאים ללא עבודה. הנתונים מלמדים שהחזרה לעבודה איטית מהתחזיות. רשת הבטחון ניתנת כל פעם בחתיכות קטנות, לתקופות קצרות, דבר שמנציח את אי הוודאות ומחליש את כוח המיקוח של העובדים בשוק של מעסיקים.

הפער בין המהירות, היעילות והמוטיבציה שבה מנסחים באוצר את חוק ההסדרים הקרוב, לבין גרירת הרגליים והרשלנות שבה מנוהל המשבר הכלכלי, לא מקרי. קיצוצים תקציביים והסרת רגולציה הוא "המקום הנוח" של פקידי האוצר. אלא שניהול המשבר דורש את ההפך המוחלט: כדי לעזור לכלכלה הישראלית לצלוח את המשבר הנוכחי, צריך לנטוש את המנטרות הישנות ולהתחיל להוציא כסף, ובהיקפים גדולים.