יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד קורא לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, איציק שמולי, להשלים את מהלך הצטרפותה של מדינת ישראל לאמנה 190 של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO). האמנה, שאושרה בוועידת הארגון ביוני האחרון, עוסקת במניעת אלימות והטרדה בעולם העבודה, לרבות התעללות פיזית ומילולית בעובדים, סיכונים פסיכו-חברתיים, שיטות עבודה פוגעניות ואלימות על בסיס מגדרי.

מגיפת הקורונה הביאה עמה דחיפות חדשה בנושא הגנה על עובדים. יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד בלשכתו (צילום: יונתן בלום)

יו"ר ההסתדרות הוסיף כי מגפת הקורונה הביאה עמה דחיפות חדשה בנושא הגנה על העובדים: "אנו עדים לעלייה בלתי מקובלת באלימות ובהטרדה נגד עובדים הנחשבים חיוניים, כגון עובדי בריאות ומטפלים, עובדי קמעונאות מזון ועובדי תחבורה. ראינו גם התפרצות מדאיגה במקרי אלימות במשפחה, כתוצאה מהשפעת אמצעי הסגר".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בר-דוד מציין כי גם הבית נחשב כמקום עבודה, ולכן על הממשלות והשותפים החברתיים לנקוט בצעדים להגנה על עובדות ועובדים שנפגעים מאלימות במשפחה, למשל, מתן הסדרי עבודה גמישים והגנה על העובדים/ות הללו מפני פיטורים.

לדברי בר-דוד, "האמנה מגנה על כלל העובדים, כולל מתנדבים, מתלמדים וחניכים, וקובעת בבירור את התפקיד של הממשלות ושל השותפים החברתיים, במניעה, עיסוק ותיקון של אלימות והטרדה", כתב יו"ר ההסתדרות.

האמנה שגייסה 187 מדינות למאבק בהתעמרות בעבודה

אמנה 190 של ארגון העבודה הבינלאומי נחתמה בוועידת המאה של הארגון ביוני האחרון, על ידי נציגי עובדים, מעסיקים וממשלות מ-187 מדינות. האמנה מכירה בכך שהאלימות וההטרדות בעולם העבודה "יכולות להוות הפרה של זכויות אדם או התעללות… היא איום על שוויון הזדמנויות, אינה מקובלת ואינה מתיישבת עם עבודה הוגנת".

האמנה קובעת כי המונח 'אלימות והטרדה' בעולם העבודה מתייחס למגוון של התנהגויות, נוהגים או איומים "המכוונים, או עלולים לגרום, או עלולים לגרום לנזק פיזי, פסיכולוגי, מיני או כלכלי", בין אם התקיימו פעם אחת ובין אם חזרו על עצמם. המונח "אלימות על בסיס מגדר והטרדה," פירושו אלימות והטרדות המופנות כלפי בני אדם בשל מינם או מגדרם או משפיעים על בני מין מסוים או על מגדר מסוים באופן לא פרופורציונלי, וכוללים הטרדה מינית. באמנה נקבע כי למדינות החברות בארגון יש אחריות לקדם "סביבה כללית של אפס סובלנות" למקרים אלו.

אישור אמנה למניעת אלימות והתעמרות בעבודה בוועידת ארגון העבודה הבינלאומי, יוני 2019 (צילום: Crozet / Pouteau)

לצד אישור האמנה, מליאת הארגון אישרה גם את 'המלצה 206' לתקן עבודה בינלאומי חדש, שנועד להגן על העובדים והעובדים, ללא התחשבות במעמדם החוזי, וכולל אנשים בהכשרה, מתמחים וחניכים, עובדים שעבודתם הופסקה, מתנדבים, דורשי עבודה ומבקשי עבודה. הוא מכיר בכך ש"אינדיבידואלים המפעילים את הסמכות, החובות או האחריות של מעסיק "עלולים להיות נתונים גם לאלימות ולהטרדה".

התקן מתייחס למגוון רחב של מקרי אלימות והטרדה – מקרים המתרחשים במקום העבודה; במקומות שבהם העובד מקבל תשלום, לוקח הפסקה או מנוחה, או משתמש בשירותים, כביסה או במתקנים משתנים; במהלך נסיעות לעבודה, נסיעות, הכשרה, אירועים או פעילויות חברתיות; בתקשורת הקשורה לעבודה (לרבות באמצעות טכנולוגיות מידע ותקשורת); במקומות לינה שהמעסיק מספק; וכאשר נוסעים לעבודה וממנה. הוא גם מכיר בכך שהאלימות וההטרדות עשויות לכלול צדדים שלישיים.

בנוסף כוללות אמנה 190 והמלצה 206 צעדים שהממשלות והשותפים הסוציאליים יכולים לנקוט בהם כדי למתן את ההשפעות של אלימות במשפחה, כולל כאשר הבית הוא מקום העבודה. כפי שהוצע בסעיף 18 של המלצה 206 ,אמצעים כאלה יכולים להיות חופשה לקורבנות של אלימות במשפחה, הסדרי עבודה גמישים והגנה עבור קורבנות של אלימות במשפחה, הגנה זמנית מפני פיטורים עבור קורבנות של אלימות במשפחה, הכללת אלימות במשפחה בהערכות סיכון במקום העבודה, ומערכת הפניה לאמצעי הקלה ציבוריים עבור אלימות במשפחה.

עצם החתימה על האמנה על ידי נציגי המדינות בארגון העבודה הבינלאומי אינה מחייבת את המדינות, ומשמעותה היא בעיקר הצהרתית. לאחר החתימה על האמנה, מדינות שבוחרות בכך יכולות לאשרר את האמנה, ולעגן אותה בחקיקה המקומית של אותה מדינה. דרישתו של בר-דוד משמולי היא שישראל תאשרר את האמנה, ותתאים את החקיקה בישראל לנאמר בה.