קופות החולים החלו לבצע השבוע סקר סרולוגי נרחב , במטרה לקבל אומדן של הידבקות בנגיף הקורונה בקרב הציבור הישראלי ולאתר מוקדי התפרצות. הבדיקות החלו בראשון השבוע, ויקיפו 70 אלף אזרחים שיגיעו לבדיקות דם שגרתיות בקופות החולים.

בתחילת מאי רכש משרד הבריאות 2.5 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות, במטרה לבצע סקרים נרחבים. ביצוע הבדיקות התעכב, בין היתר על מנת לתקף את מהימנות ערכות הבדיקה.

אופן ביצוע הסקר זכה לביקורת מצד הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דני פפרמן. בסוף השבוע אמר פפרמן כי "ביצוע הסקר במתווה המתוכנן של משרד הבריאות יוביל לתוצאות מוטות ולא מייצגות, מאחר והבאים לצורך בדיקות דם אינם מהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל מבחינה רפואית.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

״סקר כזה לא יאפשר הערכות מדעיות לגבי שיעורי טעות אפשריים מעצם העובדה שמדובר במדגם בלבד. דגימה נכונה היא לבחור מדגם הסתברותי שבו לכל פרט באוכלוסייה יש הסתברות חיובית (לאו דווקא שווה) להיכלל במדגם. אני דורש ממקבלי ההחלטות במשרד הבריאות לקיים דיון מעמיק באופן שבו יש לבצע את הסקר, ולפעול במקצועיות ולא בנוחות".

יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות, אסתר אדמון, הזהירה כי לא הוקצה כח אדם מספיק לפענוח הבדיקות בסקר הסרולוגי, והדבר יוביל לעיכוב בתוצאות בדיקות מעבדה למחלות אחרות. לדבריה, "על מנת לפענח את הבדיקות הסרולוגיות, צריך לעכב פענוח של בדיקות לאבחון נוגדנים של וירוסים אחרים כמו צהבת, אדמת, חצבת, מחלת הנשיקה וכדומה.

״בחודשיים האחרונים התרענו שאיננו ערוכים מבחינת כוח האדם במעבדות לפיענוח הבדיקות הסרולוגיות, אבל משרד הבריאות בחר להתעלם מהאזהרות. התחושה היא של גן ילדים. שמים פלסטר זמני על מערך אחד של בדיקות ומתעלמים מהעבודה השוטפת במערכת. המעבדות קרובות לנקודה שבה לא יוכלו לספוג ולטפל בבדיקות נוספות שבשגרה".

אדמון הדגישה שההסכם שנחתם עם עובדי המעבדות מול האוצר בשישי האחרון "מתייחס רק לתוספת של כמה עובדים חדשים במעבדות הקורונה בלבד. ברור שמשרד הבריאות חייב להבין שזוהי משימה לאומית להגדיל את היקף כוח האדם בכלל המעבדות הרפואיות במדינת ישראל.

בדיקה סרולוגית היא בדיקת דם לאיתור נוגדנים או חלבונים שמערכת החיסון מייצרת כדי לזהות ולהילחם בגורמים מזיקים כמו נגיפים. מערכת החיסון מפתחת נוגדנים ייחודיים לכל מזיק שאיתו היא מתמודדת, שנשארים בגוף לפרק זמן משתנה אחרי ההחלמה כדי לעזור למערכת החיסונית לזהות את הפולש אם יבוא שוב. מחקר סיני שנערך בעקבות התפרצות הקורונה מצא כי כמעט כל המחלימים מקורונה פיתחו נוגדנים.

עריכת בדיקות סרולוגיות לקבוצת מדגם יכולה לתת תמונה מדויקת בדיעבד של שיעור האנשים שנדבקו בנגיף בקרב אוכלוסיה מסוימת, למשל – תושבים ביישוב מסוים או צוות רפואי בבית חולים, וכן לסייע במענה על שאלות מדעיות, כגון – מה שיעור האנשים באוכלוסיה שנדבקו בנגיף אך לא הופיעו אצלם תסמינים.

הבדיקות הסרולוגיות אינן יעילות כדי לבדוק אם אדם חולה עכשיו בקורונה, מכיוון שלאדם שחלה לוקח בערך שבועיים לפתח נוגדנים נגד הנגיף. עם זאת, הן מדויקות יותר מבדיקות PCR, הבדיקות הנפוצות כיום, שבודקות האם חלקי הנגיף עצמו נמצאים ברוק או ריר.