נתוני האבטלה בחלוקה לפי יישובים, שפורסמו בימים האחרונים המחישו אולי יותר מכל את הנטל שצפוי ליפול על הרשויות המקומיות. ברשויות רבות, שיעורי האבטלה קפצו פי חמש ופי עשר לעומת התקופה שקדמה לקורונה. ככל שהמציאות הזו תימשך, יידרשו מערכות הרווחה של הרשויות להתמודד עם יותר ויותר משפחות שנזקקות לשירותיהן, כשבאותו הזמן הכנסותיהן של הרשויות צונחות.
רחובות – "גם התושב בצרה וגם הרשות המקומית מתחילה לראות הפסדים"
רחמים מלול, ראש עיריית רחובות אומר ל'דבר': "הפכנו למרכז מזון, מחלקים מנות לתושבים, לזקנים, לנזקקים, אבל אף אחד לא מפצה את הרשות על זה. החיטוי המיגון השמירה גם מוטלים עליינו. זה הכל כסף על כל זה הממשלה לא מפצה את הרשויות".
לדבריו של מלול מחלקת הגביה בעירית רחובות מרגישה היטב את מצבם הכלכלי הקשה של חלק מהתושבים "תושבים שנכנסו לאבטלה או לחל"ת מבטלים הוראות קבע". הוא אומר "בן אדם ששילם ארנונה כמו שעון, לחוץ כלכלית ועכשיו לך תרדוף אחריו. אז גם התושב בצרה וגם הרשות המקומית מתחילה לראות הפסדים".
על השאלה איך תתמודד רחובות עם הזינוק מ-2,300 מובטלים ל-14,000 הוא משיב: "ברור שהיא לא תוכל להתמודד אני לא ספק תעסוקה. מחלקת הרווחה תצטרך למצוא פתרונות". ובכל זאת מלול מבקש להישאר אופטימי "אני מרגיש את הלחץ על התושבים אבל אני לא מאמין שברחובות זה ימשך עוד הרבה זמן.
"העיריה כבר החזירה את רוב העובדים וגם החברות שבשליטת העיריה. חוויות, החברה לתרבות, בתי ספר של החופש הגדול החזרנו. בעירייה יש עוד כמה עובדים שנשארו בחל"ת. אבל אני מקווה להחזיר את כולם. אני מאמין ומקווה שגם העובדים במגזר הפרטי יחזרו לתעסוקה".
מג'דל שמס – "מרגישים את הקושי בפרנסה של התושבים"
ביישוב הדרוזי מג'דל שמס, מספר המובטלים קפץ מ-158 ל-1,370. עבור יישוב שכל אוכלוסייתו מונה 11,000 תושבים מדובר במספרים אסטרונומיים. ראש המועצה, דולן אבו סלאח, אומר ל'דבר': "מבחינתנו הסגר הגיע בתזמון גרוע, דווקא שכל האזור פורח, בשיא תקופת התיירות". במג'דל שמס עסקים רבים מסתמכים על המטיילים הרבים שמגיעים לאזור. "כבר אנחנו רואים עסקים קטנים ובינוניים שמרגישים את המכה".
כמו ברחובות, גם במג'דל שמס מרגישים את הירידה בהכנסות הארנונה. "הראשות מקבלת אתגר ממשרד הפנים עם יעדי הגביה. התושבים מצידם מבקשים לדחות תשלומים. תשלומי הארנונה לעירייה נמצאים נמוך בסולם העדיפויות שלהם. אני מבין אותם, הם קודם כל דואגים לצרכים הבסיסיים של הבית. אז אישרו לנו לדחות תשלומי הארנונה. אבל דחיה לא מוחקת את הבעיה".
"כספי השיפוי של משרד הפנים עוד לא התקבלו". אומר אבו סלאח "אנחנו ממש מרגישים את הקושי בפרנסה של התושבים על קופת הארנונה של המועצה. אנשים צוברים חובות".
דימונה – "ספגנו מה שספגנו ואנחנו לא מתלוננים"
בצד השני של המדינה, נראה שדווקא אופטימיים יותר. לפחות כך עולה מדבריו של ראש עיריית דימונה, בני ביטון. "אני מאמין בשרים ובראש הממשלה שכמו שהייתה תקופה יפה של 7 שנים טובות, הם ידעו לעשות את מה שצריך לעשות".
"אנחנו בעירייה נכנסים תחת האלונקה, צריך תוכנית קרונה כדי שהאנשים לא יפלו על מערכות הרווחה" אומר ביטון "הייתה החלטה של השלטון המקומי יחד עם שר הפנים על שלושה חודשים של פטור מארנונה לעסקים שנסגרו. לא קיבלתי את כל הפיצוי חזרה מהמדינה אבל זה היה חשוב כעזרה ראשונה. ספגנו מה שספגנו ואנחנו לא מתלוננים. הפחד שלי שהעסקים הקטנים שמניעים את הכלכלה יקרסו לגמרי".
ביטון שהאבטלה בעירו זינקה מ 828 מובטלים ל-3,777 מסביר כי "מי שעובד במפעלים ממשיך לעבוד. שם אין ממש בעיה. אבל הרבה מתושבי העיר עובדים בבתי המלון, חלקם פוטרו חלקם יצאו לחל"ת. דימונה הגיעה אל המשבר כשהיא באחת התקופות היפות שלה לפני עידן הקורונה. 40,000 תושבים העיר בצמיחה. האבטלה ירדה מ-16.5% ל-6%, הוקמו מפעלים, זכינו בפרסי חינוך, תנופה אדירה".
כשהוא מסתכל קדימה, הוא רואה שני דברים לנגד עיניו: הבאת בסיסי צהל דרומה והקמת שדה תעופה בנבטים "מדינת ישראל צריכה להכניס את היד עמוק לכיס ולקבל החלטות אסטרטגיות במיוחד לנגב המזרחי. להביא מפעלים עתירי ידע. נמאס לנו מהלואו טק.
"אני לא מדבר על ירידת צה"ל דרומה, מבחינתי צה"ל עולה דרומה. יש לממשלת ישראל שני אתגרים שירימו את האזור: שדה תעופה משלים לנתב"ג בנבטים ויחידות התקשוב ושמונה מאתיים. זה מה שאנחנו רוצים לראות פה".
על הטווח הקצר יותר הוא אומר "מגיע הגל השני צריך להבין את זה. לתת לבעלי האולמות ולעסקים הקטנים, לכל מי שלא עובד. הייתה לי שיחה אתמול עם שר האוצר. שיחה לא פשוטה. ואני מברך אותם על ההחלטה להאריך את דמי האבטלה לאנשים. זה דבר שהוא מאוד חשוב".
יוקנעם עילית – מקימים מטה חירום
סימון אלפסי הוא ותיק ראשי הערים בישראל. הוא מכהן כראש עיריית יוקנעם עילית מ-1989, 31 שנים ברציפות. "אני חושב שראשי הרשויות עושים את רוב העבודה ומתמודדים עם הבעיות שמגיעות מכל כיוון. מהשיטור העירוני שעושה את עבודת הפיקוח על העמידה בתקנות, דרך הסיוע לעסקים, הפגיעה בארנונה ועד למערכת הרווחה שמטפלת באנשים", הוא אומר ל'דבר'.
"אני מעריך שהבומבה תגיע בספטמבר אוקטובר כשלאנשים יגמרו החל"ת והחסכונות, חלקם לא יחזרו לעבודה. יהיו פה 10-15% מובטלים. לאנשים האלה לא יהיה איך לשלם ארנונה, אבל חומר מכך לא יהיה הם יכנסו למעגל העוני. היום הזה לא רחוק", אומר אלפסי.
"אנחנו מקימים מטה חירום עם כל המחלקות, חינך ורווחה. מכינים תכנית לשעת חירום. אנחנו כבר מרגישים את העליה בפניות, ומסייעים למשפחות במזון ובתלושים. אנשים שלא קיבלו אף פעם".
נכון להיום יוקנעם לא מקבלת מענקי איזון, בזכות מההכנסות של פארק ההי-טק הגדול שהקימה בשני העשורים האחרונים. אלפסי בכל זאת מודאג: "המצב שנוצר פה מאוד מסוכן לתעשייה. קרוב ל-40% עובדים עברו לעבוד מהבית. אתה יורד לפארק ההי טק והחניות ריקות. לאט לאט התעשייה מבינה שהיא יכולה לחסוך במקום, בעלויות רכב, באחזקה".
"בסוף בשורה התחתונה, התקציב שלי בנוי על הכנסות ארנונוה – ממגורים, מתעשיה ומעסקים. אני לא יכול לתבוע מישהו שסגר את העסק או שאין לו הכנסה".
