שיעור החזרה לעבודה של עובדים צעירים מתחת לגיל 24 שהוצאו לחל"ת או אבטלה בתקופת הקורונה עומד על 20% בלבד – כך עולה מנתוני שירות התעסוקה המתפרסמים היום (שלישי). שיעור השבים לעבודה בגילים אלו הוא הנמוך ביותר מכלל קבוצות הגיל: בקרב עובדים בגילאי 25-34 נרשם בסוף מאי שיעור חזרה לעבודה של 23.1%, בגילאי 35-44 עמד השיעור על 23.7%, בגילאי 45-54 עמד השיעור על 24.5%, ובקרב בני ה-55 ומעלה על 21.7%.

בשירות התעסוקה מציינים כי צעירים נוטים לעבוד במקצועות החוזרים מן המשבר לאט יותר, ומתאפיינים בהעסקה פחות יציבה, בייחוד בענפי המסעדנות, המזון והאירועים. קיים חשש בשירות התעסוקה כי משבר הקורונה יעצים את התופעה שכבר הייתה קיימת לפניו, של צעירים שאינם פעילים כלכלית – כלומר אינם עובדים ואינם מחפשים עבודה.

במהלך המשבר הכלכלי שנגרם בעקבות התפרצות הקורונה עלה שיעורם של העובדים הצעירים עד גיל 35 מבין הנרשמים בשירות התעסוקה מ-41.7% ל-47.6%. על אף שבכל קבוצות הגיל היתה יציאה לחל"ת, הסיבה המרכזית להירשמות בשירות התעסוקה בקבוצה זו היה שיעור היוצאים לחל"ת הנמוך מעט מאשר ביתר קבוצות הגיל. בקרב צעירים עד גיל 24, גם שיעור המפוטרים היה נמוך יותר – 5.3% לעומת 6.3-7.8% בקבוצות הגיל האחרות, ומנגד שיעור המתפטרים ואלו שציינו סיבות אחרות כגון עובדים בשכר נמוך או כאלו המחפשים עבודה היה גבוה יחסית – נתונים המחזקים את מאפייני קבוצה זו כעובדים במשרות לא יציבות ובשכר נמוך.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בית הקפה אספרסו בר נערכת לפתיחת קניון הדר בירושלים. מאי 2020 (צילום: אוליבר פיטוסי/פלאש90)

שיעור הנרשמים הצעירים בשירות התעסוקה מענפי המסעדנות, המזון והאירועים קפץ מ-2.3% בינואר-פברואר ל-15.6% במרץ-אפריל. גם בקבוצות הגיל הבוגרות יותר נרשמה עליה בנרשמים מענפים אלו, אך בשיעורים נמוכים יותר מאשר בקרב הצעירים. גם בענף המכירות נרשמה עליה בולטת יותר בקרב צעירים עד גיל 24 מאשר בקרב קבוצות הגיל הבוגרות יותר (14.7% מנרשמי מרץ-אפריל שגילם עד 24, 8.6% משאר הקבוצות הגיל). במקצועות ההוראה, החינוך וההדרכה גם כן חל זינוק בשיעור המובטלים בקרב עובדים צעירים ומבוגרים יותר כאחד.

מקצועות ההוראה, חינוך והדרכה נמצאים במקום השלישי ברשימת המקצועות הנפגעים של הקבוצה הצעירה ביותר, אך עם זינוק ושיעור דומה לשאר האוכלוסייה (שם תחומים אלה עומדים בראש רשימת היקפי הנפגעים מהמשבר).

משבר הקורונה גרם לעליה בשיעורן של הנשים מכלל דורשי העבודה בכל קבוצות הגיל, אולם בקרב קבוצת הגיל הצעירה ביותר, עד גיל 24, חל השינוי החד ביותר: בחודשי ינואר פברואר 47.8% מדורשי העבודה בגילאים אלו היו נשים, ואילו במרץ אפריל 60.6% מהם היו נשים.

מורה מלמדת בכיתה עם ציוד מגן נגד מגפת הקורונה. 17 במאי (צילום ארכיון: יונתן זינדל/פלאש90)

 

החשש – יותר צעירים ישארו בחוץ

"עוד לפני משבר הקורונה, מצאנו שנוצר פיצול שיש לתת עליו את הדעת בין שתי קבוצות בקרב הצעירים בישראל", אומר מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור ומסביר: "הקבוצה האחת – צעירים המשתלבים טוב יותר בשוק העבודה, ומולה – קבוצת צעירים המתמודדים עם קשיי השתלבות גדולים יותר". גראור מתריע כי המשבר עלול להוביל לתת-תעסוקה, במיוחד בקרב צעירים בעלי רקע כלכלי-חברתי נמוך יותר בתחילת דרכם המקצועית, המתמודדים ממילא עם חסמי כניסה למשרות התחלתיות ועלולים להידחק מחוץ למעגל העבודה.

בשירות התעסוקה חוששים כי המשבר יעצים תהליכים המתחוללים גם כך בישראל, של התרחקות צעירים מכוח העבודה. עיבוד שביצע שירות התעסוקה על נתוני הלמ"ס מלמד כי בחמש השנים האחרונות התחוללו שני תהליכים סותרים בקרב אוכלוסיית העובדים הצעירים בשוק העבודה – מחד חלה עליה בשיעור התעסוקה בדומה לכלל קבוצות הגיל, אך מאידך נרשמה גם עליה בשיעור הצעירים שאינם פעילים כלכלית – כלומר אינם עובדים ואף אינם מחפשים עבודה.

עליה זו מצטרפת לנתונים המדאיגים על צעירים שאינם בהשכלה, הכשרה או תעסוקה, ששיעורם בישראל עמד ב-2018 על 13.3% – קצת למעלה ממוצע מדינות ה-OECD שעמד על 13%.

גם ארגונים בינלאומיים, מביעים דאגה מהשפעות משבר הקורונה על אוכלוסיית העובדים הצעירים. דו"ח ה-OECD מתחילת החודש הצביע אף הוא על כך שמאפייני התעסוקה הפחות יציבים של צעירים מסכנת את אלו מביניהם אשר להם אין גב כלכלי משפחתי יציב בירידה אל מתחת לקו העוני. הדאגה העולמית גוברת על רקע השלכות משברים קודמים כמו משבר 2008, בו צעירים בעלי השכלה נמוכה נפגעו הכי הרבה ונשארו בשיעורי אבטלה גבוהים לאורך זמן. רבים מהם הפכו ללא פעילים כלכלית, והתאוששותם לאחר המשבר הייתה איטית לעומת קבוצות אחרות. צעירים עם היסטוריית אבטלה צפויים לאפשרויות פיתוח קריירה מוגבלות ונמצאים בסיכון לשכר נמוך לאורך כל הקריירה שלהם.

שר הכלכלה עמיר פרץ (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שר הכלכלה, עמיר פרץ: ""לתקצב בדחיפות הסבות מקצועיות לתעשייה והייטק"

"יש להכין תכנית תקציבית לשילוב דור העתיד של מדינת ישראל, שנמצא בבעיה תעסוקתית חמורה", אמר שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, עם פרסום הדו"ח. "בתקופה זו, ישנו מחסור של עשרות אלפי עובדים בתעשייה בשכר הוגן, כמו גם מחסור גדול של מתכנתים בתחום ההייטק, ויש להתאים בין המובטלים לבין צרכי המשק. יש לתקצב בדחיפות קידום תעסוקתי, דרך הסבות מקצועיות לתחומי התעשייה וההייטק".

פרץ העריך כי לאחר משבר הקורונה, המשק הישראלי יישאר עם כ-400 אלף מובטלים ואמר כי הנחה את משרדו להכין תוכניות להחזרת עובדים המונית למעגל העבודה בדגש על הסבות ייעודיות לתעשייה והייטק. "מחלת הקורונה היא מחלה קשה, אך מחלת האבטלה קשה לא פחות". גראור ציין כי השירות גיבש והציג תוכנית חירום לאומית לצמצום מימדי האבטלה, הממתינה לתקצוב.