קבוצת חיפה (לשעבר 'חיפה כימיקלים') הודיעה היום (שלישי) כי חתמה על הסכם לרכישת גז טבעי ממאגר לוויתן, בהיקף של כ-55 מיליון דולר על פני חמש שנים. היקף העסקה נמוך, והוא משקף תנאים מסחריים עדיפים על ההסכם הקודם של הקבוצה עם מאגר תמר.

לפי ההודעה, התחייבה הקבוצה לרכוש גז טבעי מלווייתן בכמות של 0.06 מטרים מעוקבים(BCM) בשנה, והמאגר התחייב לספר כמות זו. ההסכם ייכנס לתוקף מחר, ה-1 ביולי, ויחליף את ההסכם הקודם עם מאגר תמר.

בעבור מאגר לוויתן, יש לציין, מדובר בהסכם זעיר מימדים, אך ה-14 במספר בשוק המקומי.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

עוד הודיעה החברה כי הרחיבה לאחרונה את פעילותה במישור רותם, וכי בכוונתה ליישם תוכנית השקעות להכפלת כושר הייצור במפעלה בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל, כולל הקמת מתקן לייצור אמוניה על בסיס גז טבעי. בחברה מקווים להקים מתקן זה תוך שלוש שנים, ואם הוא יקום, הוא יחייב עריכת חוזה רכש גז נפרד, בכמות הרבה יותר משמעותית.

מוטי לוין, מנכ"ל קבוצת חיפה: "זהו שלב נוסף בתכנית ההרחבה של קבוצת חיפה, תוכנית שתביא בשורה לנגב ותוסיף משרות רבות שיהוו מקור פרנסה למאות משפחות בדרום. קבוצת חיפה הינה מובילה עולמית בתחום הדשנים המיוחדים והיא ממשיכה לצמוח ולהוות שחקן משמעותי וחדשני בשוק הבינלאומי תוך השענות בעיקר על מפעלה שבמישור רותם".

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים: "אנחנו שמחים לחתום על חוזה גז נוסף מלוויתן למשק המקומי עם קבוצת חיפה. הגז מלוויתן מאפשר הורדת עלויות היצור במשק הישראלי, וחיזוק התחרותיות של מפעלים כחול-לכן בשוק הגלובאלי".

העתיד של קבוצת חיפה הוא לא בחיפה

קבוצת חיפה הוקמה בשנת 1966 בשם 'חיפה כימיקלים', כחברת בת של בתי הזיקוק לנפט שמתמחה בייצור פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לחקלאות, והפכה למובילה עולמית בתחום הדשנים. מאז הפרטתה בשנות השמונים נמכרים מוצריה ביותר מ-100 מדינות, באמצעות 16 חברות בת ברחבי העולם.

החברה עדיין מחזיקה בשטח מפעל סגור בתוך מתחם בתי הזיקוק במפרץ חיפה, שהושבת בשנת 2018. בתי הזיקוק תובעים להעבירו לידיה, בנושא שנמצא כבר כמה שנים בסכסוך משפטי. בינתיים, מתקני המפעל הסגור מפורקים ונמכרים לכל מי שיסכים לרכוש אותם.

למרות שהיא ממשיכה להחזיק בחיפה את משרדי ההנהלה, הקשורים לפעילות הבינלאומית של הקבוצה, ובמותג "חיפה", אשר מוכר היטב ללקוחות בתחום הדשנים, בשנתיים האחרונות מתמקדת החברה בכושר הייצור בדרום דווקא. המפעל במישור רותם סמוך לקו רכבת, שיכול להוביל רכבות משא נושאות מיכלים (איזוטנקים) של אמוניה, וכן קרוב למקורות ייצור הפוספטים של כי"ל בים המלח.

בשנות השישים, ייצור האמוניה נעשה בישראל, מתזקיקי נפט והיה הגיון במיקומו סמוך לבתי הזיקוק. כיום, האמוניה מיובאת במיכלים קטנים ויש עדיפות למיקום המפעל בדרום, שאינו קרוב לריכוזי אוכלוסייה כמו במפרץ חיפה.