הקואליציה לסחר הוגן והקליניקה לתאגידים וחברה במרכז האקדמי למשפט ועסקים פנו לשר החקלאות הנכנס אלון שוסטר בדרישה להתקנת התקנות שיחייבו את רשתות השיווק לסמן את ארצות הייצור של תוצרת חקלאית – פירות וירקות. במידה ולא יתוקנו התקנות, התריעו הארגונים כי ישקלו פניה לבג"ץ בנושא.
"משבר הקורונה העלה מחדש בשיח הישראלי את החשיבות של תמיכה בתעשייה ובחקלאות הישראלית דרך צריכת מוצרים כחול-לבן. אך, ישנו תחום שלם שבו לצרכן אין אפשרות לדעת את ארץ המקור של המוצר ולתעדף תוצרת ישראלית – תחום התוצרת חקלאית" מסר רז פרוגל, רכז הקואליציה לסחר הוגן בישראל. "התוצרת החקלאית שברשתות השיווק זמינה כתפזורת, ללא סימון ארץ המוצא. זאת למרות שב-2011 חוקק חוק 'הסטנדרטים בחקלאות' המסדיר את הנושא".
תנועת הסחר ההוגן המתחזקת בשנים האחרונות בישראל ובעולם, מעלה את הדרישה הצרכנית למוצרים שתהליך הייצור שלהם אינו כולל ניצול של אנשים או פגיעה בסביבה. "סימון ארץ המקור הכרחי לקידום סחר הוגן" הוסיף פרוגל. "כדי לדעת שהבננה שאנחנו קונים נקטפה בחוף הכרמל בתנאי עבודה בטוחים ולא על ידי עבודה בכפייה בפרו, לדוגמה".
כבר באוגוסט 2011 אושר בכנסת החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, אשר הטיל על שר החקלאות את החובה לקבוע נוהל בסיסי, שבו יפורטו התנאים לייצור ושיווק צמחים, לרבות סוגיות של בטיחות ואיכות הצמחים בשלב המיון והשיווק. בתקנות אמור היה השר להסדיר בין היתר את נושא סימונם של הירקות והפירות המשווקים. על אף שהחוק נחקק לפני כתשע שנים, ובמהלך תקופה זו עברו חמישה שרים במשרד החקלאות, עד היום לא הותקנו התקנות, והעדכון האחרון באתר משרד החקלאות בנוגע לחוק הוא משנת 2012. הפניה שנשלחה על ידי ד"ר עופר סיטבון ומורן מאיר מהקליניקה לתאגידים לשר החדש דורשת את התקנת התקנות ואכיפתן בהקדם האפשרי תוך קביעת החובה לסימון ארץ המקור כחלק מחובת הסימון.
לסימון הפירות והירקות ישנה משמעות בהיבטים של בריאות הציבור, וכן השפעה על השקיפות הצרכנית. הוא יוכל לסייע בפיקוח על כמות חומרי ההדברה בהם נעשה שימוש בתהליכי גידול הירקות ובשלילת קיומם של זיהומים מסוכנים בתוצרת חקלאית המגיעה מארצות זרות. לצד זאת, לסימון מדינות הגידול של הפירות והירקות תהיה השפעה משמעותית על קידום החקלאות הישראלית ועל קידומו של סחר הוגן, בשל העובדה שהיא תאפשר לצרכנים להפעיל שיקול דעת ולהעדיף לצרוך מוצרים מתוצרת 'כחול-לבן', או כאלו המיוצרים בארצות אחרות בהן תנאי העבודה והשכר של עובדי החקלאות הם ראויים ונשמרים, תוך חשיפת שרשרת הייצור שלה. באמצעות סימון ארצות המוצא יוכלו הצרכים להפעיל לחץ גם על רשתות השיווק לשווק מוצרים המיוצרים תחת תנאים הוגנים.
התקנת תקנות תקנות הפיקוח תהפוך גם את המשווקים לאחראים יותר באשר לתוצרת החקלאית אותה הם מוכרים, ולחשופים לתביעות צרכניות במקרים בהם התוצרת אינה עומדת בסטנדרטים. המשמעות צפויה להיות הפעלה של פיקוח הדוק יותר מצד המשווקים על המגדלים ואיכות התוצרת מחד – ומאידך חיזוק האמון של הלקוחות במוצרים הטריים. כך למשל ברבות מארצות אירופה נהוג סימון לא רק את מדינת המקור אלא גם את המשק המגדל, וישנם סימונים לפירות וירקות בעלי חיי מדף קצרים, כגון בננות ואבוקדו, באשר למידת הבשלות בה הם נמכרים והמועד המומלץ לאכילתם.
ממשרד החקלאות נמסר:
"מדובר בתקנות המצריכות אישורים של מספר משרדים. לצערנו, על אף בקשות חוזרות ונשנות למשרד הבריאות לאשר את התקנות במקביל לביצוע השינויים המבוקשים על-ידם, הדבר לא נשא פרי והתנגדותם הביאה לעיכוב באישור התקנות במשך מספר שנים, וזאת לצורך תיקון החוק. תזכיר החוק פורסם בנובמבר 2017. לאחר עיכובים ממושכים, התקבלה התייחסות עקרונית ממשרד המשפטים שאפשרה את קידומו, והוא צפוי להיות מובא לאישור ועדת השרים לחקיקה בהקדם. במקביל המשרד יקדם פעולות חקיקה לסימון ארץ המקור של התוצרת החקלאית המיובאת".
