בנק ישראל פרסם השבוע נתונים לגבי התפתחות החוב של משקי הבית ברבעון הראשון של שנת 2020. אמנם מדובר בנתונים ראשוניים, ורק שבועיים מתוך הרבעון הראשון של השנה היו למעשה תחת הסגר, אבל על פי הערכות של כלכלנים בכירים מדובר בסימנים ראשונים של השפעות משבר הקורונה על המצב הפיננסי של משקי הבית בישראל.

ניתן היה לצפות שהמשבר יביא לעליה בסך החובות של משקי הבית כשחלק גדול מהמשק נאלץ להתמודד עם ירידה דרמטית בהכנסות כתוצאה מהסגר. ייתכן ונתוני הרבעון השני יציגו השפעות ברורות יותר של המשבר. בינתיים, על פי הדו"ח, סך החוב הצרכני של משקי הבית בישראל דווקא ירד ב-1.8% בפעם הראשונה מזה שנים, ובבנק ישראל ציינו שמדובר בירידה חדה וחריגה.

האשראי המסוכן יוצא מהבנקים

בין הנתונים של בנק ישראל מסתתר נתון מעניין, שמעיד אולי יותר מכל מה קורה כאן. ההתפלגות של החוב בין הבנקים לגופים החוץ בנקאיים משתנה: בעוד החוב הצרכני שניתן על ידי הבנקים ירד ב-2.6%, החוב הצרכני שניתן על ידי הגופים החוץ בנקאיים דווקא עלה ב-3.9%.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

הגידול בהיקפי האשראי שניתן על ידי גופים חוץ בנקאיים זינק בשנים האחרונות. על פי נתוני בנק ישראל, היקף האשראי שניתן על ידי הגופים המוסדיים למשקי בית בשנת 2016 עמד על 17 מיליארד שקלים, לעומת 32.8 מיליארד בשנת 2018 – גידול של כמעט פי שניים.

לעומת זאת האשראי הצרכני של הבנקים קפא בשנים האלו. על פי דו"ח בנק ישראל, השנים האחרונות מתאפיינות ב"הסטת קיצוב האשראי (הבנקאי) אל לקוחות פחות מסוכנים". השיטה היא פשוטה – לקוחות בעלי כושר החזר נמוך יחסית אינם זוכים להלוואות נוספות בבנק, או שהבנקאי ממליץ להם לחפש הלוואות דווקא בגופים חוץ בנקאיים.

בהרבה מקרים מדובר בכלל בגלגול החוב של הלקוח לבנק – כדי לעמוד בתשלומי החוב לבנק, הלקוחות נוטלים הלוואות מגופים חוץ בנקאיים. כך, מצמצמים הבנקים בהדרגה בשנים האחרונות את היקף ההלוואות שניתנות ללקוחות בעלי הכנסות נמוכות או בלתי יציבות, ונשארים עם הלקוחות העשירים והנוחים יותר.

אשראי לחזקים ואשראי לחלשים

המגמה הזו שתופסת תאוצה בשנים האחרונות, היא למעשה שילוב של שתי תופעות שמתרחשות במקביל: מצד אחד הבנקים רוצים תיק הלוואות חזק יותר, ובפועל הם מנפים את ההלוואות הבעייתיות שניתנו בעבר. בצד השני, הרפורמות לפתיחת שוק האשראי לתחרות, ובייחוד מאז יישום המלצות ועדת שטרום והפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, גדל מספר השחקנים על המגרש שמחפשים 'לדחוף' הלוואות ללקוחות.

במערכת הבנקאית מעריכים שלמגמה המתוארת הייתה השפעה דרמטית על הפערים בנתוני האשראי של הרבעון הראשון. המגמות השונות שמציגות המערכת הבנקאית והחוץ בנקאית  משקפות את החלוקה ההולכת וגוברת בין שני העולמות.

משקי הבית בעלי ההכנסה הגבוהה, אלו שלא נאלצו ללוות כסף כדי לצלוח את תקופת הסגר, הקטינו את נטילת האשראי שלהם. האשראי שהם בדרך כלל נוטלים מיועד ממילא למימון צרכים כמו נסיעות לחו"ל, שיפוץ הבית או רכישת רכב, הוצאות שלא התקיימו בשבועיים של הסגר במרץ.

לעומת זאת, בעלי ההכנסה הנמוכה יותר, שנדחקו בשנים האחרונות מהבנקים אל עבר האשראי החוץ בנקאי, דווקא נדרשו להלוואות כדי לממן הוצאות שוטפות בתקופת הסגר. "את האשראי מהסוג שלוקחים כדי לשרוד את החודש", אומר ל'דבר' כלכלן בכיר באחד הבנקים הגדולים, "הבנקים מצמצמים בשנים האחרונות. האוכלוסיות החלשות יותר עברו לאשראי החוץ בנקאי. בגלל זה אנחנו יכולים לראות עלייה בחוב שלא לדיור דווקא אצל החוץ בנקאיים ולא אצל הבנקים".

הבנקים מפחיתים סיכונים

החלוקה הזאת בין הבנקים והגופים החוץ בנקאיים עלולה להחריף עוד יותר את השפעות משבר הקורונה על משקי הבית. מלכתחילה היו משקי הבית בעלי ההכנסה הנמוכה יותר אלה שנפגעו באופן הקשה יותר על ידי משבר הקורונה, אבל העובדה שהאשראי הזמין להם נמצא דווקא בגופים החוץ בנקאיים עלול לגרום לקשיים רבים עוד יותר.

האשראי הצרכני החוץ בנקאי נוטה להיות יקר יותר, כי לחברות שנותנות אותו אין את אותה היכולת לבצע הערכת סיכונים כמו לבנקים. לכן, הריבית שמשלמים בעלי ההכנסה הנמוכה שנדחקים אל מחוץ למערכת הבנקאית נוטה להיות גבוהה יותר, וכך גם המצוקה הפיננסית איתה יצטרכו אותם משקי בית להתמודד בעתיד.

לבנקים לעומת זאת, מדובר בעסקה משתלמת ביותר. על פי בנק ישראל, הריבית הבנקאית על זרם האשראי למשקי בית שלא לדיור, ירד ממעל 5.8% בתחילת שנת 2019, ל-5.4% בסוף השנה.

כשהבנקים משאירים אצלם רק את הלקוחות החזקים יותר, הסיכון הכללי שנוטל הבנק יורד ואיתו גם שיעור הריבית. באופן הזה יכולים הבנקים להתחרות אחד בשני בהורדת הריביות ללקוחות העשירים יותר, שעדיין נוטלים מהם אשראי בזמן שבעלי ההכנסה הנמוכה נדרשים להסתמך על אשראי חוץ בנקאי יקר יותר.

על פי אותו כלכלן בכיר, רמות המינוף של משקי הבית בישראל עדיין נמוכה יחסית לעולם "אשראי זו לא נקודת תורפה של משקי הבית פה", הוא מסביר. "עם זאת, ככל שיימשך המצב הזה הסכנה עולה. כרגע רבע מתיקי המשכנתאות נמצאים בגרייס, כי אי אפשר לעמוד בהחזרים. אם נגיע לסוף השנה עם שיעורי אבטלה כמו זה שאנחנו רואים עכשיו זאת יכולה להיות בעיה חמורה".

החלשים מתגלגלים אל השוק האפור

לצד מערכת האשראי החוץ בנקאי הממוסדת, קיימת קבוצה נוספת של גופים שאינה מפוקחת כלל ואינה מדווחת לאף גוף ממשלתי. מדובר בחברות מימון פרטיות בשוק האפור, שמעניקות אשראי ללווים במצוקה, לעתים קרובות בריביות גבוהות מאד, שעושות שימוש נצלני במצבו של הלווה. ההערכות בשוק האשראי הן כי מדובר בגופים שהיקף ההלוואות השנתי שלהם עומד על כ-10 מיליארד שקלים.

לעומת הבנקים והגופים המוסדיים המפוקחים, חברות אלו נוקטות לעתים קרובות בשיטות עברייניות כדי לגבות את החוב במקרים הרבים שבהם הלקוח לא מסוגל לעמוד בהחזרים. כך, מספר עניים הולך וגדל בישראל מסתבך בחובות עם קבוצות שאינן מפוקחות על ידי המדינה.

על פי אותו כלכלן, יש חשש ממשי שמשבר הקורונה יביא להסתבכות של יותר ויותר משקי בית בעלי הכנסה נמוכה בחובות בשוק האפור. "מה שכן יכול להפוך לאירוע מערכתי זה אם אותם משקי הבית לא יוכלו לעמוד בהחזרים, כשהמלווים שלהם לא נמצאים בפיקוח, והמדינה תתקשה לסייע או למנוע פעולות בלתי חוקיות".

ככל שהמשבר יימשך, מספר הישראלים העניים ביותר שנדחקים אל עבר אותם גופים לא מפוקחים יגדל. הגופים החוץ בנקאיים המפוקחים לא יוכלו לעמוד בהיקף גבוה מדי של לקוחות בעלי סיכון גבוה, שיתגלגלו משם אל עבר השוק האפור. העשירונים הנמוכים, הם בדיוק אותם חלקים בחברה, שסובלים גם כך מהשיעור הגבוה ביותר של חובות לעומת הכנסות.