"יש תחושה שאין יד מכוונת עכשיו, או ששיקולי הממשלה הם כלכליים ולא בריאותיים," אומר פרופ' אלון הרשקו, מנהל מחלקה פנימית בבית החולים הדסה בירושלים. לדבריו, השיח הציבורי ואזהרות הממשלה מ'הגל השני' אינן מגובות בצעדים בשטח. הוא מזהיר כי אם הממשלה לא תוסיף תקני רופאים ואחיות למחלקות הפנימיות ותאסור התקהלויות בציבור, מערכת הבריאות עלולה לקרוס כמו בצפון איטליה.
את הזינוק במספר הנדבקים בקורונה אפשר כבר להרגיש בבית החולים: עשרים חולי קורונה מאושפזים בו כעת, ואנשי צוות רבים נכנסים לבידוד, מה שמגביר את עומס העבודה. גם ההנחיות בתוך בית החולים החמירו: הביקורים נאסרו כבר לפני כשבועיים, ואתמול (רביעי) אסר המנכ"ל פרופ' זאב רוטשטיין על התקהלות של מעל חמישה אנשים בשטח בית החולים. לדברי הרשקו, "בגל הראשון כולם הרגישו את המשבר. עכשיו יש חלוקה: בבתי החולים אנחנו רואים את חומרת המצב, ומחוץ לבית החולים יש שאננות".
"הפחד שלנו זה שנהפוך להיות מחוז לומברדיה בצפון איטליה. שם הייתה יותר תחלואה ממה שבתי החולים יכלו לספוג. יש שם בתי חולים מצוינים, אבל ברגע שיש תחלואה מעבר לקיבולת בתי החולים, התמותה קופצת לשמיים, כי צריך לבחור מי ימות ואת מי מנשימים. ברגע שלא נוכל לתת שירות רפואי, זה יעלה את אחוז התמותה מחצי אחוז ל-16%. אסור לנו להגיע לזה בארץ."
אם נתכונן מראש, ויש עוד זמן להתכונן, לא נגיע לשם. אבל אם התחלואה תמשיך לעלות, וצוותים נכנסים לבידוד, נוצר חוסר איזון. בתוך בתי החולים אנחנו נערכים, אבל אנחנו צריכים את הגב הממשלתי ותגבור כוח אדם."
"ברגע שיהיה קצת עומס, אנחנו נקרוס"
הרשקו אומר כי ממה שהוא רואה בבית החולים, הוא "לא משוכנע" שהעלייה הנוכחית בתחלואה מאופיינת בתחלואה קשה פחות מאשר באביב, ושמרבית החולים הם א-סימפטומטיים, כלומר ללא תסמינים. לדבריו, "מספרי המאושפזים רק הולכים ועולים, והפעם מאושפזים רק חולים קשים". הוא מזכיר שהמחלקות הפנימיות בישראל מתפקדות על 96% תפוסה בשגרה בממוצע. "אין הרבה מקום למרווח. ברגע שיהיה קצת עומס, אנחנו נקרוס."
"פחות ערוכים מאשר במרץ"
לדברי הרשקו, בתי החולים פחות ערוכים לקלוט כעת חולי קורונה רבים מאשר במרץ. "בפעם הראשונה הייתה תחושה שכולם מתגייסים, ומשרד האוצר הבטיחו צ'קים פתוחים למה שנצטרך. עכשיו, כשחזרנו למצב חירום, משרד הבריאות – לא שומעים אותו, ובמשרד האוצר פתאום רוצים להפסיק להרוס את הכלכלה. מבחינתם שאנשים יהיו חולים, אבל לפחות שהכלכלה לא תיפגע. אנחנו לא רואים צעדים מצדם."
"משרד הבריאות לא השקיע כלום – יש תחושה שלא הוציאו אגורה אחת על התכוננות לגל השני. אנחנו חוששים שהמצב יצא משליטה, ושנגיע לחורף ללא כל שליטה. בחורף שעבר הייתה לנו שפעת קשה פי 4 מרגיל, וכנראה שניכנס לחורף הזה עם תחלואה גבוהה מאוד, גם משפעת וגם מקורונה. יש לזה פוטנציאל מאוד גדול לצאת משליטה."
"ברגע שהמניעה נכשלת מגיעים לבתי החולים"
על האסטרטגיה של סגרים מקומיים שמובילה הממשלה בשבועות האחרונים אומר הרשקו: "יש עלייה בתחלואה בכל מקום כבר. אני לא חושב שסגר מקומי יפחית מספיק את המספרים שמגיעים אלינו עכשיו."
הרשקו מציג צעדים מידיים שניתן לעשות כדי לשפר את ההיערכות. "יש שני קווי הגנה. האחד הוא מניעה – בידודים, מסיכות והיגיינה. התקהלויות כמו מסיבות ואירועים גדולים לא צריכות לקרות. הגבלת התקהלויות הוכיחה את עצמה, והמסיכה, חתיכת נייר או בד זול – ממש יעילה."
"קו ההגנה השני הוא בתי החולים. צריך להקצות תקציבים ייעודיים למחלוקות הפנימיות, ולקלוט אליהן עכשיו רופאים ואחיות. יש רופאים מצוינים שמחכים לתקנים. אחיות זו בעיה קשה כי אין רזרבה, אז צריך בינתיים להכשיר ממחלקות אחרות למחלקות הפנימיות."
"כשהמניעה נכשלת מגיעים לבתי החולים, ואין להם הרבה רזרבה. ברגע שיש קצת עומס אז קורסים. כשמתכוננים מראש לא מגיעים לזה. אנחנו לא שם, אבל אם התחלואה עולה וצוות נכנס לבידוד, נגיע לחוסר איזון. בתוך עצמם בתי החולים נערכים, כי מרגישים את האחריות. אבל צריך את הגב הממשלתי."
נלחמים באי הוודאות
הרשקו מספר שחלק גדול מהקושי הוא התמודדות עם מחלה שהמערכת הרפואית יודעת עליה מעט מאוד. "אנחנו באמת לא מכירים את הווירוס הזה ואת ההתנהגות שלו. את השחפת מכירים מאות שנים, ואת הווירוס הזה רק מדצמבר 2020. לא ציפינו לגל שני במאי-יוני. אנחנו רואים גם כל מיני תסמינים לטווח ארוך. – אנשים שחלו והחלימו והכל נראה בסדר, ואז הם מגיעים אלינו עם כל מיני תופעות. יש אנשים שזה תוקף דווקא את מערכת העיכול שלהם. אני זוכר את ה-HIV בימים הראשונים, והתחושה דומה. הייתי שמח אם הקהילה תבין שצריך להתנהג בזהירות, ותימנע אירועים המוניים."
