פרשת מותו של העובד דאהר אבו זלטה, שנפל במהלך עבודות שיפוץ במפעל, הסתיימה בהרשעת בעל המסגרייה שהעסיק אותו, במסגרת הסדר טיעון, ב'הפרת חובה חקוקה'. הנאשם נידון לחצי שנת מאסר על תנאי ופיצוי משפחת ההרוג ב-25 אלף שקלים. במסגרת עסקת הטיעון, הודה בעל המסגרייה, יצחק בן חמו, כי לא וידא שהמנוח יקבל הדרכה לעבודה בגובה על ידי מדריך מוסמך. כתב האישום המקורי ייחס לנאשם גרימת מוות ברשלנות.
האירוע התרחש ב-6 ביוני 2016, כשבן חמו, שסיפק שירותי מסגרות באמצעות עסק שבבעלותו למפעל מפעל 'איסכור שירותי פלדות בע"מ', הגיע עם צוות עובדים לבצע במקום עבודות של פירוק גג 'איסכורית' מפלסטיק והחלפתן בלוחות פח.
בין העובדים בצוות, היו שני עובדים פלסטינים, בהם אבו זלטה (40), שנשכרו לעבודה באותו הבוקר, ושזה היה יומם הראשון בעבודה. העובדים עלו על הגג והחלו לבצע את העבודה, ובן חמו עזב את המקום. בשלב מסוים דרך אבו זלטה, שלא היה מאובטח, על אחד מלוחות האיסכורית שנשבר, ונפל דרך הפתח שנפער בו. תוך כדי נפילה נחבט בעצמה במכונה שעמדה על רצפת המבנה מתחת לגג. כוחות ההצלה שהגיעו למקום מצאו אותו כשהוא חבול בכל חלקי גופו, וכעבור כמה שעות נפטר מפצעיו בבית החולים.
כתב האישום המקורי טען כי מלבד היעדר הדרכה לעבודה בגובה, אישר בן חמו את תחילת העבודה על הגג מבלי שנערכה בדיקה יסודית על ידי מהנדס כדי לוודא שחוזקו מאפשר את ביצוע העבודה עליו בבטחה, מבלי שסיפק 'לוח דריכה' מתאים עליו ניתן לבצע את העבודה מבלי להסתכן בשבירת סיכוך הגג ונפילה דרכו, לא סיפק למנוח כל ציוד מגן שהוא ולא העביר לו בכתב מידע בדבר תמצית הסיכון בעבודה אותה הוא אמור לבצע כנדרש.
סגן נשיא בית המשפט השלום באשקלון, איתי ברסלר-גונן, ציין בפסק דינו כי במהלך הדיון המקדמי נתגלו קשיים ראייתיים משמעותיים, הנוגעים לשאלת אחריותו של הנאשם לגרימת מותו של אבו זלטה, בהתחשב בחלקו בין יתר הגורמים השונים הנדרשים לגלות אחריות כדי להבטיח את בטיחותם של העובדים במקומות העבודה.
"על רקע חוסר בהירות זה, מגיע התיקון המשמעותי בכתב האישום, והעונש שהוא בהחלט לא עומד בקנה אחד עם ערך חיי אדם, אולם הוא סביר בנסיבות של תיקון כתב האישום נוכח הקושי לייחס לנאשם את האחריות שטענה לה המאשימה בכתב האישום המקורי", כתב השופט
"הסדר הטיעון המקל והחריג שהושג, הוא בגלל שהמשטרה כלל לא חקרה והפרקליטות לא העמידה לדין אף אחד מאנשי המפעל ומנהליו, אשר הם אלו הנושאים על פי החוק באחריות המלאה לבטיחותם של כל העובדים במפעל", מסרו ל'דבר' עורכי הדין שייצגו בהליך את בן חמו, עו"ד גלעד באום ועו"ד חדוה באום, "מאחר שלא נחקרו מנהלי המפעל – האשימה הפרקליטות את המסגר מקריית גת, יצחק בן חמו, ובית המשפט תמה, בלשון המעטה, על התנהלות זו. בהליך הגישור שנערך בחסות בית המשפט, הסכימה המדינה להכיר בעבירה שאיננה קושרת את מר בן חמו לגרימת המוות. בהליך הגישור הצלחנו להראות לפרקליטות את הכשלים הראייתיים בהתנהלותה".
עוד הוסיפו כי אילו היה מורשע בן חמו בגרימת מוות ברשלנות, במקום המפעל והנהלתו, היה בכך כדי לסכן את התביעה האזרחית שהגישה משפחת ההרוג כנגד המפעל, או לפגוע בהיקף הפיצויים בהם תוכל לזכות.
"פסק הדין שאימץ את הסכם הטיעון מקומם ביותר", הגיבה לפסק הדין ד"ר הדס תגרי מנהלת הקבוצה לתאונות בניין ותעשייה. לדבריה, אי חקירתם של אחראים נוספים לתאונה, כגון בעלי תפקידים במפעל אסכור פלדות, הוא אכן מחדל חמור – אולם לצד זאת בן חמו שהיה הקבלן שנשכר לבצע את העבודות והעסיק את אבו זלטה נהג ברשלנות חמורה.
"מחיקת סעיף האישום בגרימת מותו ברשלנות של אבו זלטה ז"ל, והותרת סעיף אישום מינורי בלבד, מבטא זלזול חמור בחייהם ובכבודם של עובדים, ובפרט אלה שמיקומם החברתי שלהם ושל משפחותיהם אינו מאפשר להם לעמוד על זכויותיהם", הוסיפה.
לדבריה, נסיבות התאונה – איסופם של פועלים פלסטינים נטולי הכשרה והעסקתם בעבודות מסוכנות ללא ציוד מגן, הדרכות ותוך הפרת נהלי הבטיחות – היא תופעה נפוצה שגובה שוב ושוב את חייהם. גם ההתנהלות בפרשה המביאה לאי מיצוי הדין עם האשמים, ולהרשעות מינוריות או היעדר הרשעה כלל, חוזרת על עצמה. "שומה על מערכות החקירה והמשפט לעמוד להגנתם ולעשות כל מאמץ למצות את הדין עם האחראים לה ולשלוח בכך מסר מרתיע שיביא לשינוי התנהלות זאת".
