טיוטת חוק ההסדרים מבקשת לעגן יעדים חדשים לתעסוקת גברים חרדים ונשים ערביות ל-2030. לשם השגת היעדים מציע המשרד לערוך רפורמה בהכשרות המקצועיות שבאחריות משרד העבודה והרווחה. היעדים חדשים נקבעו למרות העובדה שעוד לפני משבר הקורונה, הממשלה לא עמדה ביעדיה בנושא לשנת 2020.

ועדת תעסוקה 2030, שמינה שר העבודה והרווחה לשעבר חיים כץ, המליצה שיעד התעסוקה לנשים ערביות יעמוד בסוף העשור הבא על 53%, ויעד התעסוקה לגברים חרדים יעמוד על 65%. במידה ויפחת גיל הפטור משירות צבאי לגברים חרדים אל מתחת לגיל 22, מבקש האוצר להעלות את יעדי התעסוקה של אוכלוסיה זו אף ל-70%.  כיום, מועסקות רק 38.2% מהנשים הערביות, ורק 50.8% מהגברים החרדים. יעדי התעסוקה לאוכלוסיות אלו לשנת 2020 היו 41% ו-63% בהתאמה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מנגד, הנשים החרדיות עקפו את יעדי התעסוקה שהוצבו להן ל-2020, שעמדו גם כן על 63%. ב-2018 עמד שיעור ההעסקה של נשים חרדיות על למעלה מ-76%. חוק ההסדרים החדש מציע לעדכן את היעד עבורן לעשור הקרוב ל-81%.

עוד מעדכן החוק את היעד לתעסוקת גברים בחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית ל-83%.

הצעת החוק מתייחסת גם לאוכלוסיית האנשים עם מוגבלות, ומבקשת להציב יעד של 51% תעסוקה בקרב אוכלוסיה זה בגילאי 66-25. גם בקרב האוכלוסיה המבוגרת, בגילאי 74-67, מבקש החוק לקבוע יעדי תעסוקה –  זאת על אף שגיל 67 קבוע היום בחוק כגיל פרישה חובה, בו רשאי מעסיק לפטר עובד או עובדת רק על רקע גילם. לגבי גברים מבקש החוק לקבוע יעד של 43.5% תעסוקה, ולגבי נשים יעד של 28.5% תעסוקה.

באוצר מעוניינים לראות בעשור הקרוב עלייה בשכרם של העובדים הצעירים, בגילאי 39-25. עלייה של 3.3% עבור עובדות חרדיות בגילאים אלו, 3% עבור עובדים גברים ממגזרי המיעוטים ו-2.6% עבור עובדות צעירות בכלל.

יעדי התעסוקה לגברים ונשים יהודים שאינם מהחברה החרדית, בגילאי 66-25, יעמדו על 86%.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי אחת לשלוש שנים, או בעת אירוע כלכלי משמעותי במשק תתבצע בחינה מחדש של מכלול היעדים, ואם יתברר כי תנאי הרקע במשק השתנו באופן מהותי או שההנחות העומדות בבסיס קביעת היעדים אינן מתקיימות, הם יעודכנו בהתאם על ידי צוות משותף למשרד העבודה והרווחה ולמשרד האוצר.

עוד מחדד האוצר כי מימוש היעדים יהיה רק בכפוף לעמידה ביעדים התקציביים שהציבה הממשלה – כלומר, בכפוף לעמידה במסגרת התקציב ויעד הגרעון.

הכלים לעמידה ביעד: הכשרות מקצועיות ולימודי שפה

הכלים המרכזיים באמצעותם מבקש האוצר לקדם את העמידה בתוכנית התעסוקה הם רפורמה במערך ההכשרה המקצועית ופיתוח תוכניות ללימוד עברית בחברה הערבית, ואנגלית תעסוקתית בחברה החרדית. בעקבות המלתות ועדת תעסוקה 2030, יופקד משרד העבודה והרווחה על שני כלים אלה.

טיוטת החוק מנחה את משרד הרווחה לערוך ולפרסם מדד להערכת ההכשרות המקצועיות אותן הוא מציע, במונחים של תשואה להכשרה: שיעור המשתלבים בשוק התעסוקה מקרב המשתתפים, שכר ממוצע של בוגרי ההכשרה, שיעור ההחזר של ההכשרה ביחס להשקעה בה, שיעור הנושרים ממנה ושיעור מקבלי תעודת ההסמכה.

בהתאם, יציע המשרד מימון מלא או חלקי רק עבור הכשרות חדשות שיש אינדיקציה לביקוש לבוגריהן בקרב מעסיקים, בשכר התחלתי של לפחות 20% מעל לשכר המינימום. מימון יינתן להכשרות קיימות רק במידה והתשואה בהן עולה על 6%-4%, שהתאם לאורכן, וכאלה שיש לגביהן צורך משקי המוסכם בין משרד העבודה ואגף התקציבים. הכשרות שלא יעמדו בתשואה מינימלית זו במשך שנתיים, יופחת המימון שלהן, ולאחר חמש שנים של אי עמידה בתשואה המינימלית ייפסק המימון לחלוטין.

עוד מבקש חוק ההסדרים לקבוע כי 75% מתכני הלימוד של ההכשרות המקצועיות ייקבעו על ידי האגף להכשרה מקצועית, והיתר על ידי מוסדות ההכשרה. הצעת החוק קוראת לשלב את נציגי המעסיקים ומומחים רלוונטיים בעדכון תוכניות הלימוד, לעודד התמחות מעשית בשכר כחלק מההכשרות, ולעודד את פיתוח הקשרים בין מוסדות ההכשרה המקצועית והמכללות הטכנולוגיות למעסיקים.

בנוסף, מציעה הצעת החוק לבחון את איחוד האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה עם המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית במשרד, על מנת לבנות את מערך ההכשרות המקצועיות מתוך ראייה מאוחדת עם לימודי ההנדסאות, באופן שיאפשר רצף לימודי ביניהן. במסגרת זו תכלול הבחינה גם את הפרדת ההכשרות המקצועיות לנוער והפיכתן ליחידה נפרדת.

כמו כן מבקש חוק ההסדרים להטיל על משרד העבודה להקים ולעמוד בראש פורום רב מגזרי בנושא כישורי תעסוקה. הפורום – בשיתוף נציגים מהמגזר הציבורי, העסקי והשלישי – יפעל לזיהוי הכישורים הנדרשים בשוק העבודה וימליץ על כלים להקנייתם – גם על סמך הנהוג בעולם. הפורום יקבע את הכישורים הנדרשים ביותר בשוק העבודה ויפרסם אחת לשנה המלצות בנושא לגופי ההשכלה וההכשרה השונים ולכלל משרדי הממשלה לגבי אופן הטמעתם בקרב העובדים במשק.​