"בגלל החלל שנוצר עקב צמצום רשות החירום הלאומית (רח"ל), ראש הממשלה בעצמו מנהל את המאבק בקורונה, ומנהל לא טוב. הוא משתמש במועצה לבטחון לאומי כגוף מקבל החלטות, כשהוא לא אמור להיות כזה", אומר ל'דבר' תא"ל (מיל') בצלאל טרייבר, שעמד בראש רשות החירום הלאומית בשנים 2014 עד 2018. לדבריו, רשות החירום הלאומית במשרד הבטחון היא הגוף שהיה צריך מלכתחילה להוביל את ניהול משבר הקורונה, וניתן לעשות זאת גם כעת.

הוויכוח בשאלה מיהו הגוף הממשלתי הנכון לניהול המשבר ניצת מחדש בשבוע האחרון, עם העלייה במספר החולים. שר הבטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ דרש העברת סמכויות למשרד הבטחון, בעוד שר הבריאות יולי אדלשטיין הגיב כי ניהול המשבר חייב להישאר בידי משרד הבריאות. הוויכוח בין השרים מכסה על בעייה עמוקה יותר: לפני יותר מעשור הבינה הממשלה את הצורך בגוף שיתכלל משברים ומצבי חירום לאומיים, ואף הקימה גוף שנועד בדיוק למטרה הזו, אך בזמן אמת – הוא לא הופעל.

רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הבטחון נועדה לרכז את פעולת הגופים השונים בפן האזרחי של מצבי חירום בטחוניים, ושל מצבי חירום אחרים כגון רעידות אדמה, אסונות טבע ומגפות. היא הוקמה בשנת 2007 בעקבות משבר אחר – מלחמת לבנון השנייה, שהדגישה את הצורך בהיערכות העורף לחירום. שלושה שבועות של נפילת טילים בכל ערי הצפון חשפה חוסר מוכנות של הרשויות המקומיות והגופים השונים בתפקוד בשטח – מקלטים, חלוקת מזון וטיפול בבעיות של אזרחים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מגוף מפעיל לגוף מטה מייעץ

הלקח מלבנון השנייה היה הקמת גוף אזרחי שיפעל בתוך משרד הבטחון ויעסוק בתיאום בין צה"ל, המשטרה, הרשויות המקומיות, כבאות והצלה ומשרדי הממשלה השונים בהכנות לשעת חירום, ובניהול מצב החירום עצמו. "אנשים שומעים משרד הביטחון וחושבים צה"ל, אבל זה לא נכון. רח"ל זה משרד הביטחון, אבל לא צה"ל", אומר טרייבר.

בפועל לאורך השנים צומצם המנגנון והסמכויות של רח"ל, והיא הפכה מגוף מפעיל לגוף שעיקר עיסוקו הוא מטה מייעץ. ועדה שמינה שר הבטחון הקודם אביגדור ליברמן המליצה לאחד אותה עם פיקוד העורף עקב כפילות תפקידים בין הגופים, ונעשו מספר איחודי פונקציות בינהם, כמו הקמת חמ"ל משותף.

מערכת הבטחון נכנסה לפעולה באיחור, ולא באופן מסודר

כשהתחילה מגפת הקורונה, רח"ל לא הופעלה ולא קיבלה סמכויות למשבר. גוף המטה המרכזי שניהל את המשבר היה המועצה לבטחון לאומי במשרד ראש הממשלה – מועצה שנועדה על פי החוק להיות מטה מייעץ לראש הממשלה, ולא גוף אופרטיבי.

חיילי צנחנים במשימת סיוע בבני ברק במהלך מגפת הקורונה. (צילום: תומר ניוברג/פלאש90)

 

במקביל, משרד הבטחון הוסמך למשימות ספציפיות רק מספר שבועות מהתפרצות המגפה – חיילים התלוו לשוטרים באכיפת המגבלות, חיילי פיקוד העורף הפעילו מוקד טלפוני, טיפלו בחלוקת מזון ובצרכים פרטניים של אזרחים במהלך הסגר, סייעו לבתי האבות והפעילו את המלוניות לבידוד השבים מחו"ל וחולי הקורונה. גופים בטחוניים אחרים 'התנדבו' למשימות שונות – המוסד ביצע רכש של ציוד רפואי בחו"ל.

ומה לגבי משרד הבריאות? על אף שהקורונה היא קודם כל משבר בריאותי, טרייבר מציין שלמשרד הבריאות אין כלים לנהל את מכלול ההיבטים שלו, שכוללים אכיפת הגבלות, טיפול במשק, אספקת מזון וציוד, הפעלת הרשויות המקומיות ומערכות הרווחה ועוד. לדבריו, במצב הנוכחי משרד הבריאות מתקשה לנהל את המערכות שתחת אחריותו הישירה כמו בתי החולים והמעבדות, "בגלל ההתעסקות המיותרת בניהול המשבר, שאין לו סיכוי להצליח בה".

בדו"ח המסכם של ועדת הקורונה בכנסת בראשות עפר שלח (יש עתיד-תל"ם) הציעו חברי הוועדה להקים גוף חדש שימלא את התפקיד המקורי של רח"ל – 'הרשות הלאומית לשעת משבר', שיורכב מנציגי משרדי הממשלה השונים. שלח אף הגיש הצעת חוק בנושא.

טרייבר חשוב שעדיין לא מאוחר לחזור למודל המקורי. "ראש הממשלה צריך למנות רשות חירום לאומית שתהיה הגוף הבין-גופי ובין-משרדי במדינת ישראל, תחת הנחיות מקצועיות של משרד הבריאות, שתנהל את כל הגופים המקצועיים בישראל כולל פיקוד העורף, משטרת ישראל, כבאות והצלה, מגן דוד אדום, והרשויות המקומיות, ותתאם את פעילות הרשויות. זה מה שהיה צריך בתחילת המשבר, וזה מה שצריך גם עכשיו".