פחות ממחצית מכלל התלמידים שסיימו תיכון ב-2010 המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך שמונה שנים מסיום לימודיהם – כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים היום (ראשון). מהנתונים עולה כי סיכויי ההשתלבות באקדמיה של תלמידים מאשכולות סוציו-אקונומיים גבוהים גבוה פי 3.5 מבאשכולות הנמוכים.

לפי הנתונים, כ-45 אלף תלמידים שסיימו את לימודי התיכון ב-2010 (45.2%) החלו את לימודיהם לתואר ראשון עד שנת 2018. כשליש מהם החלו ללמוד במכללות (37.7%) ובאוניברסיטאות (36.5%). 12.8% פנו ללימודים באוניברסיטה הפתוחה, ו-13.1% במכללות לחינוך.

מבט על הממשיכים ללימודים ממספר קבוצות אוכלוסיה מאפשר היכרות עם הפערים בחינוך הישראלי.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

החסם המשמעותי – היעדר תעודת בגרות: סיום הלימודים בתיכון ללא תעודת בגרות מקטין מאוד את הסיכוי להיכנס לאקדמיה. בעוד 65.3% מכלל מסיימי התיכון הזכאים לבגרות ממחזור תש"ע המשיכו ללימודי תואר ראשון, רק 9.5% מאלה שאינם זכאים לתעודת בגרות עשו זאת. מתוך הממשיכים לאקדמיה שסיימו תיכון ללא בגרות, 75% בחרו ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, שבה אין דרישה מחייבת לתעודת בגרות.

קשה לפרוץ דרך לאקדמיה בלי הורים אקדמאים: מהנתונים עולה כי שיעור הנרשמים לאקדמיה מבין בנים ובנות להורים בעלי השכלה אקדמית גבוה במעל פי שניים מאלו שלהוריהם אין השכלה אקדמית. 75.9% מסיימי התיכון בשנת תש"ע שלהוריהם תארים אקדמאים המשיכו ללימודי תואר ראשון, לעומת 35.6% שלהוריהם אין תואר אקדמי. מעל למחצית (51.1%) מהתלמידים שלשני הוריהם תואר אקדמי, בחרו ללמוד באוניברסיטאות, בעוד שבקרב אלו שהוריהם חסרי השכלה אקדמית כ-23% פנו לאוניברסיטאות ו-40% נרשמו למכללות האקדמיות.

מיישוב מבוסס קל יותר להגיע לאוניברסיטה – ולהיפך: הפערים הכלכליים משתקפים היטב באחוז השילוב באקדמיה. ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של יישוב המגורים של מסיימי התיכון גבוה יותר, כך עולה אחוז המשתלבים בהשכלה הגבוהה. באשכולות 1-2 21% ממסיימי התיכון המשיכו לאקדמיה, לעומת 70.9% באשכולות 9-10. גם אחוז הממשיכים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות גבוה יותר ככל שהאשכול החברתי-כלכלי גבוה יותר –  מ-25.5% באשכולות 2-1, ל-46.3% באשכולות 10-9.

הרבה יותר סטודנטיות מסטודנטים: בהיבט מגדרי, שיעור הנשים שהמשיכו לאקדמיה גבוה באופן ניכר משיעור הגברים: 53.5% ממסיימות התיכון נרשמו ללימודי תואר ראשון, לעומת 35.9% מהגברים. בחינוך הערבי מדובר בפער כפול: 42.2% מהנשים ממשיכות ללימודי תואר ראשון, לעומת 22.4% בלבד מהגברים.

אחד מחמישה יוצאי אתיופיה נשאר בחוץ: הנתונים מצביעים על פער גדול בכניסה לאקדמיה בין בוגרי תיכונים יוצאי אתיופיה (שאחד מהוריהם לפחות נולד באתיופיה) לכלל בוגרי התיכונים בחינוך העברי. רק 22.1% ממסיימי תיכון ממוצא אתיופי המשיכו ללימודי תואר ראשון, לעומת 48.3% מתוך כלל מסיימי התיכון בחינוך העברי.

פחות פונים לאקדמיה בחברה הערבית, הבדלים בין נוצרים, דרוזים ומוסלמים: 33.4% מתלמידי המגזר הערבי המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך 8 שנים מסיום התיכון, לעומת 48.3% בחינוך העברי. עם זאת, בתוך החינוך הערבי נמצאו פערים: האחוז הגבוה ביותר של ממשיכים לאקדמיה נמצא בקרב מסיימי התיכון הנוצרים-ערבים, שמעל למחצית מהם (52%) המשיכו לתואר ראשון. בקרב מסיימי התיכון הדרוזים עמד אחוז הממשיכים על 35.6%, ואילו האחוז הנמוך ביותר נמצא בקרב המוסלמים (31.0%). בקרב שלוש הקבוצות: נוצרים-ערבים, דרוזים ומוסלמים ניכרת העדפה ללימודים באוניברסיטאות על פני סוגי המוסדות האחרים (48.6%, 42.2% ו-36.3%, בהתאמה).