בעקבות העברת תכנית ההזנה של בתי הספר לקשישים, רק כ-18,000 מתוך כ-400,000 הילדים התלויים בתכנית המשיכו לקבל מזון – כך עולה מנייר עמדה ששלחו עשרות מומחים מתחום התזונה והבריאות למל"ל. לאחר שהוטל הסגר על מערכת החינוך ובוטלו הלימודים בבתי הספר, הוחלט להעביר את תכנית ההזנה מילדים לקשישים, והמערך של חלוקת המנות עבר ממשרד החינוך למשרד הרווחה.

בנייר העמדה נכתב כי "סגירת בתי הספר מנעה ממאות אלפי ילדים את הארוחה בבית הספר והחמירה את מצב המשפחות. אל מול הדרישה הגואה לסיוע תזונתי, עמותות המזון נאלצו להתמודד עם שורה של קשיים: היעדרות של אלפי מתנדבים, שמפעילים את מערך איסוף וחלוקת המזון בשגרה, מחסור בתרומות מזון מגופים מוסדיים ,שפעילותם צומצמה, קושי בגיוס תרומות פילנטרופיות על רקע המשבר הכלכלי.

"בהיעדר גוף מתכלל להבטחת הביטחון התזונתי במגיפה, ועל רקע קושי טבעי לתיאום בין גופים בחירום, קיים חשש שאלתור פתרונות אסטרטגיים (ברוכים ככל שיהיו) יוכל לתת מענה חלקי בלבד ולא שוויוני בזמן המשבר, ויהיה מלווה בזבוז וניצול לא נכון של משאבים יקרים".

כדוגמה, נכתב בנייר העמדה כי הסבת תקציב מפעל ההזנה לחלוקת מזון לכ-130,000 קשישים "פתר חלקית בלבד מצוקה של אוכלוסייה אחת ושימר את הפעילות הכלכלית של חברות ההסעדה בהיקף של עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים, אולם רק כ-18,100 מתוך כ-400,00 הילדים התלויים בתכנית המשיכו לקבל מזון עם סגירת בתי הספר. ההשלכה של העדר הארוחות לתלמידי בתי הספר הנה מרחיקת לכת על מצבם התזונתי, התפתחותם הפיזית והקוגנטיבית בחלון הזדמנות בלתי הפיך בריאותית. לפיקוד העורף ולצה"ל חסר מידע הדרוש מהשטח לאיתור ולקביעת קריטריונים לחלוקת המזון לנזקקים, ואילו לעמותות האזרחיות יש מידע אך חסרים תקציבים וכוח אדם לעשות זאת בעת חירום".

המלצות לטווח המיידי, הבינוני והארוך

נייר העמדה כולל המלצות לפעולות שעל המדינה לעשות בטווח הזמן כדי למנוע החמרה באי הביטחון התזונתי לקראת גל שני של הקורונה: הבטחת מזון סדירה ושמירה על מלאי חירום; יצירת גוף מקצועי שיתכלל את ההשלכות של החרפה באי בטחון תזונתי; תקצוב הגוף וסמכויות רוחביות מוגדרות בחוק; הנגשה פיזית ותמיכות ממשלתיות לחלוקת מזון בריא או שווה ערך לאוכלוסייה נזקקת ו/או המרותקת לביתה מכל סיבה וחיזוק יכולת אספקת מזון מחקלאות מקומית והכוונת הייצור.

בטווח הבינוני, ממליצים כותבי נייר העמדה על איסוף מידע על אוכלוסיות בסיכון תזונתי, כתובות של קשישים או בעלי מוגבלויות הזקוקים לסיוע בעת חירום על מנת לאפשר אספקת מזון עבורם בעת חירום; הנגשה כלכלית לאלתר של סל מזון בסיסי בריא לכל; ויישום מלא של המלצות "ועדת האסדרה" למניעת השמנה וסוכרת בצעדים רגולטוריים וכלכליים.

בטווח ארוך הומלץ על טיפול בביטחון התזונתי בבסיס תקציב המדינה; קידום תזונה ובריאות ברשויות המקומיות ותכנון המרחב העירוני, מוסדות החינוך ובמקומות עבודה בכל המגזרים; תקצוב וניהול מחקר מלווה-מדיניות ובשגרה וכבסיס לניהול משברים בחירום, וקיום מעקב שוטף לניטור בטחון וסטטוס תזונתי באוכלוסייה וחיזוק תשתיתי של כח האדם המקצועי הקליני והמדעי האמון על כל היבטי מזון ותזונה ושילובם הרוחבי במערכת הציבוריות.

"18% מאוכלוסיית ישראל שרויים באי-ביטחון תזונתי"

פרופ' אהרון טרואן מביה"ס למדעי התזונה והמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית כתב כי "עוד לפני הקורונה, הביטוח הלאומי דיווח שכ-18% מאוכלוסיית ישראל שרויים באי-ביטחון תזונתי, מחציתם (כ-9%) באי-ביטחון תזונתי חמור, וכ-370 אלף ילדים מקבלים ארוחה חמה בבית הספר במימון המדינה, בין השאר כדי לתמוך במי מהם שלא יקבל אותה בבית.

"מאז הקורונה מספר הפונים לבית התמחוי 'לשובע' בתל אביב קפץ בכ-400% כולל 300-200 ילדים שפונים מדי יום להתחנן לאוכל. מתי נראה כדבר הזה כאן? התרענו לפני חודשיים שזה יקרה, וכשזה מגיע לפתחנו, עדיין שומעים התבטאויות אומללות ומנותקות של מי שלא מביט למציאות בעיניים. זהו מבחן לדמותה של החברה הישראלית ומנהיגיה. אף אחד לא בוחר להיות רעב או סוכרתי.

"ככל שהמגיפה תתפשט באוכלוסייה, היא תכה חזק יותר בסובלים מעודף משקל ומחלות רקע, שהיה ניתן למנוע או למתן אותן. המשבר הזה הוא הזדמנות לחשב מסלול מחדש, ולתת מענה מידי ולטווח רחוק של מדיניות שמבטאת את הקשר הבלתי נפרד של תזונה, בריאות הציבור, כלכלה וחוסן חברתי וביטחוני – שתכלול פיתוח מהלכים מדיניים רוחביים בין כל משרדי הממשלה הרלוונטיים".