שחרור ההגבלות על המשק הישראלי היה מהיר מדי, לא מלווה בחיזוק מערך בריאות הציבור, והמשיך למרות העלייה בתחלואה – כך עולה ממחקר מדיניות השוואתי שערכו עמית גינזבורג, פרופ' אורה פלטיאל ופרופ' חגי לוין, מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית של האוניברסיטה העברית והדסה.

לפי המחקר, התגובה המהירה של ישראל בראשית המגפה, שכללה סגירת גבולות, הטלת סגר וצמצום הפעילות במשק היתה אפקטיבית והצילה חיים. עם זאת, הכניסה לשגרת הקורונה לא לוותה בצעדים נדרשים לבקרה ולשליטה על המגפה. לטענת עורכי המחקר, גם סבב ההגבלות הנוכחי התחיל מאוחר מדי ביחס לעלייה בתחלואה.

חולי קורונה חדשים בישראל לפי ימים*, ומועדי ההגבלות וההקלות (גרפיקה: אידאה)

עמית גינזבורג, שהציג את המחקר בכנס המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות בריאות הציבור שנערך אתמול (שני), אמר כי "היערכות לפנדמיה זה מרתון, לא ספרינט. הרושם שלנו הוא שפתחנו את ההיערכות למגפה עם ספרינט, אבל לא ניצלנו את הזמן שהרווחנו כדי להתכונן להתמודדות ארוכה."

בהתפרצות הקורונה בישראל בחודשים מרץ ואפריל, ישראל היתה בין המדינות הראשונות שסגרו את גבולותיהן לכניסת תושבים ממדינות זרות, אסרו התקהלויות וסגרו בתי ספר ועסקים לא חיוניים. החוקרים מצאו מתאם שלילי בין מהירות סגירת הגבולות והטלת הגבלות במדינות שונות, לבין התמותה מקורונה – כלומר, ככל שההגבלות הוטלו מהר יותר, התמותה היתה נמוכה יותר.

ישראל החלה מוקדם גם את ההקלות על ההגבלות, והיתה המדינה השלישית באירופה שעשתה זאת, לאחר דנמרק ואוסטריה. עם זאת, לפי גינזבורג, "בישראל, בהשוואה למדינות אחרות בלט היעדר תכנית סדורה לתהליך ההקלות."

בנוסף, לעומת מדינות אחרות, ישראל לא חיזקה את מנגנוני הבדיקות והחקירות האפידמיולוגיות. מנגנונים אלו הכרחיים לשמירה על שליטה במגפה בתוך שגרת קורונה, שבה המשק פועל ופתוח, וחולה אחד יכול לפגוש מאות אנשים בשבוע ולהדביק אותם מבלי לדעת כלל שהוא חולה. העלייה במספר החולים לוותה בעומס יתר בלשכות הבריאות המבצעות את החקירות, שמקשה על ביצוע החקירות ומאריך אותן. רק לפני כשבועיים החליט השר יולי אדלשטיין על תוספת של כ-300 סטודנטים למערך החקירות, וצה"ל הקצה חיילים לביצוען.

בעייה נוספת עליה מצביע גינזבורג היא שבמקום להיות עם 'יד על הדופק', הממשלה המשיכה בהקלות גם כשקצב ההדבקה עלה. ב-14 למאי, כשנפתחו אולמות האירועים, קצב ההדבקה היומי עמד כבר על 200 חולים חדשים ביום. למרות העלייה בתחלואה, הממשלה לא החזירה הגבלות כמו איסור על התקהלויות המוניות, או חזרה לקפסולות במוסדות החינוך. 

החוקרים מצביעים על כך שבניגוד לתגובה המהירה והאפקטיבית בהתפרצות המגפה, תגובת הממשלה לעלייה הנוכחית בתחלואה היתה איטית. הכרזת הסגרים המקומיים ('אזור מוגבל') בערערה-בנגב, רהט, יפו ואשדוד נעשתה רק לאחר שהיו כבר נדבקים רבים בכל הארץ, וההגבלה הכללית הראשונה, על התקהלויות מעל 50 איש, ננקטה רק לאחר שהיו כבר 1,000 מאומתים חדשים ביום.