דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

נאבקים בקורונה / האזהרה של פרופ' סדצקי: 9 כשלים בחזרה לשגרה, והצעדים הנדרשים

במכתב ההתפטרות שלה מונה סדצקי שורת כשלים שעלולים לעלות בחיי אדם, בראשם - דחיקת השיקולים הבריאותיים בניהול החזרה לשגרה, פתיחה מהירה מדי של המשק ומערכת החינוך, והכחשת העלייה בתחלואה

פרופ' סיגל סדצקי. (צילום: פלאש 90)
פרופ' סיגל סדצקי. (צילום: פלאש 90)
דפנה איזברוך
דפנה איזברוך
כתבת
צרו קשר עם המערכת:

התפטרותה של פרופ' סיגל סדצקי מראשות שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות חושפת ויכוחים פנימיים ואף ליקויים, לשיטתה, באופן קבלת ההחלטות של ניהול משבר הקורונה בישראל. מכתב ההתפטרות שהניחה סדצקי על שולחנו של מנכ"ל המשרד החדש, פרופ' חזי לוי, מפרט את הבעיות שהיא רואה בהתנהלות הממשלה סביב העלייה הנוכחית בתחלואה, ואת אופן הפעולה הנחוץ לדעתה להתמודדות איתה. היא מזהירה כי "אם הכתוב לעיל לא יתבצע באופן מידי ודרמטי – החודשים הקרובים יהיו חודשים קשים ואף טרגיים. ישראל נמצאת היום אחרי הדקה ה-90! שריקת הסיום טרם נשמעה. השאלה הדחופה מה ייעשה ב"תוספת הזמן".

1. השיקולים הבריאותיים נדחקו הצידה בחזרה לשגרה
סדצקי מציינת כי בניגוד לתחילת ההתמודדות עם המגפה, שהתאפיינו בקבלת החלטות מהירה ומקצועית שהוכיחה את עצמה בהגנה על הציבור, ההתמודדות עם החזרה לשגרה התנהלה כש"ההליך הפך למסורבל, ואיזון השיקולים הגיע לממדים הדוחקים את שיקולי הבריאות". החזרת המשק לפעילות התאפיינה ב"שחרור מהיר מאוד של פעילויות חברתיות". לדבריה, "לאחר שדרך זו לא עבדה, ושמספר החולים עולה, היה צריך לתקן – ומהר. לצערי, למרות אין ספור דיונים ארוכים והתרעות מפורשות – זה לא קרה למעשה עד אתמול".

2. הכחשת קורונה מול האזהרות
סדצקי מסבירה כי "היעד הראשי של מדינת ישראל במגפת הקורונה היה ונשאר השטחת העקומה ובאופן מעשי, מניעת אי-ספיקה (עומס יתר) של מערכת הבריאות. פעלתי על בסיס הנחה, שהחברה הישראלית לא יכולה ולא צריכה להגיע למצב של עשרות נפטרים מדי יום, ובוודאי שלא ליותר מכך".

היא מדגישה כי אופי המגפה הוא כזה שהשפעת כל צעד שננקט או לא ננקט על מספר החולים הקשים והנפטרים מורגשת רק שלושה עד חמישה שבועות לאחר מכן, ולכן עם העלייה במספרי הנדבקים נדרשה קבלת החלטות מהירה – שלא התבצעה בפועל. "בעוד שבהצהרת הפתיחה הוכרז כי ההחלטות ישונו והמהלכים יהיו כפופים להשפעת הצעדים בשטח, בפועל, הפתיחה התקדמה תוך קצור משמעותי בלוחות הזמנים וללא צעדי 'הליכה אחורנית' – וזאת למרות שגרף התחלואה הצביע שהמצב הלך והחמיר."

לדברי סדצקי, האזהרות שלה לא התקבלו. "התרעתי בשבועות האחרונים ומיד עם תחילת העלייה במספר מקרי התחלואה, כי נבחין גם אם באיחור, בעלייה חדשה במספר החולים הקשים, המונשמים וגם הנפטרים, למרבה הצער. הערכה זו היוותה סוגיה לדיונים והתנצחויות וניתוח העובדות היה ונותר במחלוקת". היא מוסיפה כי "מזה שבועות שאני צופה בכאב בהכחשת הנתונים וצפי ההמשך, וב(צידוד ב)המשך פתיחה בלתי מבוקרת של המשק. קולות של 'מכחישי קורונה' בתקשורת ["זו עוד שפעת", אמר מי שאמר], הדהדו בחלק מהדיונים בהם השתתפתי".

3. "סגר על יישובים אדומים – לא יעיל בשלב זה"
סדצקי מציינת כי הכרזת 'אזור מוגבל' על יישובים עם תחלואה גבוהה "אינו הצעד היעיל ביותר בשלב זה". לדבריה "האזורים המוגבלים משתנים בתזזיתיות, הארץ כולה בוערת ממקרים ולמרות שאני תומכת בנקיטת פעולות ממוקדות "תפורות נסיבות" בהנהגת הרשויות המקומיות ובהכוונה המקצועית של משרד הבריאות, אני סבורה שלעת הזו השקעת המאמצים ב'מודל הסגרים' לא יוביל לתוצאות הרצויות."

4. התו הסגול לא ישנה את המנטליות הישראלית
במכתב מביעה סדצקי ביקורת מרומזת על ההנחה כי נהלי 'תו סגול' יכולים להפוך כל פעילות לבטוחה. היא מציינת כי אין תועלת ב"כתיבת תנאי תו סגול מפורטים שלא תואמים את התרבות הישראלית", אותם היא מגדירה כ"נסיון להמציא את הגלגל מחדש" – שנכשל.

5. המקור להדבקות בגל השני: פתיחת מערכת החינוך בצורה לא מותאמת, והתרת התקהלויות
לדברי סדצקי, "פתיחת מערכת החינוך תחילה בצורה מוגבלת (ראשית מאי) וכעבור שבועיים (17 במאי) בצורה גורפת (תוך שבירת 'מודל הקפסולות', שמירת מרחק 2 מטר ועטית מסיכה), גרמה לזינוק בחלקם היחסי של ילדים ובני נוער בהעברת הנגיף ובהתפשטות נרחבת של המגפה בישראל". היא מציינת כי "המלצתי הייתה להימנע מפתיחה כוללת ומבלי שהוכנו תנאים מספקים בבתי הספר ובגני-הילדים."

מקור נוסף להדבקה הוא "התקהלויות, בדגש על חתונות המהוות מקור הדבקה. ההדבקה בהתקהלויות מסוג זה, חוצה אזורים גיאוגרפים, ואחראית להתפרצויות גדולות בקרב אוכלוסיות המקיימות קשרים הדוקים זו עם זו ומעבירות את הנגיף ממקום למקום."

6. חוסר ההבנה ש'שגרת קורונה' דורשת תשלום מחירים
"המונח "חיים בצל הקורונה" או "שגרה בצל הקורונה" אין משמעותו חזרה לתקופה שלפני פרוץ המגפה", כותבת סדצקי, "כל שגרת קורונה אפקטיבית מחייבת תשלום אישי (למשל, חוסר נוחות עטיית המסכה), חברתי, וללא ספק גם כלכלי. הקורונה – כאן ולהרבה זמן". לדבריה, "לא ייתכן להצליח במשימה ללא מחירים. לעומת זאת, ניתן לצמצם את המחירים ולנקוט בפעולות בהן היחס בין צמצום הדבקה לתשלום כלכלי הוא מינימלי.

7. בדיקות נרחבות באנשים ללא תסמינים הן חסרות תועלת
"ביצוע בדיקות הינו חשוב, אך אלה אינן מהוות תחליף למניעת העברת הנגיף מאדם לאדם ע"י אימוץ הרגלי חיים המאפשרים שגרת קורונה יעילה. תכונות המחלה החדשה גורמות לכך שאין כל אפשרות ביולוגית וטכנית לאתר את כל החולים או את כל המדביקים במחלה, ולכן ההתמודדות איתה לא יכולה להישען אך ורק על זיהוי ובידוד האנשים שעלולים להפיץ את המחלה.

8. מרוב ויכוחים ודיונים, העבודה המקצועית נדחקה הצידה
סדצקי מציגה תמונה בעייתית על אופן ניהול המשבר בפורומים הבכירים. "זמן רב מידי מושקע בוויכוחים, דיונים, יועצים, פורומים וגורמים מטעם עצמם בעוד שרמת התפעול והפרטים הנדרשים להצלחת המבצעים השונים אינם מקבלים את תשומת הלב הראויה ולוקים בחסר. במקביל וכתוצאה מכך נוצר מצב בו דיונים רבי משתתפים לוקים בחוסר הבנת התמונה המורכבת ונוצרות כפילויות המלוות בטיפול כוללני ובלתי מספק, וזאת בעוד שכח האדם שנותר לטיפול ביישום ההחלטות קטן מידי, שחוק ומתוסכל".

לדבריה "יש לחזק ולהדגיש את חשיבות השמירה על קבלת החלטות ופעילות המושתתים על הבנה אפידמיולוגית מקצועית של ניהול חלק מניעת התחלואה."

9. הדרג המקצועי לא קיבל גיבוי
סדצקי מתייחסת לביקורת הרבה לה זכו בכירי משרד הבריאות, בין השאר משרים וגורמים פוליטיים. "חציית גבולות בין סמכות (אותה יש לאנשים רבים וטובים שמביאים נכסים מעניינים ברעיונות ובדעות) לבין אחריות המוטלת באופן ביקורתי על גופים רגולטורים, שמתקשים לעבוד באווירת שאינה חפה גם מאינטרסים אישיים".  לדבריה, " יש לבסס תרבות של גיבוי לעושים במלאכה שכן לכל עמדה יש גם עמדות מנוגדות אך ניהול חייב להיות מונהג בסופו של דבר ע"י הצוות שבידיו הסמכות ועליו מוטלת האחריות לתוצאה, כמו גם לחלופות שיש להחליט ביניהן (שהרי לא ניתן לקיים בו זמנית החלטות מנוגדות).

מה עושים מכאן: "שילוב אסטרטגיות" להפחתת שיעור ההדבקה
"ההתמודדות לבלימת התפשטות הנגיף מחייבת שילוב אסטרטגיות שכל אחת מהן תפחית במידה מסוימת את שיעור ההדבקה בנגיף ורק פעולתן המשותפת תוריד את מקדם ההדבקה ותאפשר חיים בשגרת קורונה.

סדצקי מפרטת "פעולות ואמצעים יעילים ודחופים בהם יש לנקוט היום":

  • צמצום הדבקה אישי– המשך וחיזוק שמירה אישית קפדנית על עטית מסיכה, שמירה על מרחק 2 מטר והגינה אישית שהוכחו כיעילים במניעת הדבקות
  • מניעת התקהלויות (עד 20 איש בלבד) – "אני מודעת, ואף מוטרדת, מהמחיר הכלכלי והחברתי הכרוך בצעד זה של ריחוק חברתי. אולם, מחיר זה הינו מוגבל יחסית לאלטרנטיבות, וחשוב יותר – יעילותו בעת התפרצות קהילתית גדולה. התקהלויות הן מקומות מועדים להדבקה ובהם קיים סיכון גבוה להעברת הנגיף בין מספר רב יחסית של אנשים. מניעת התקהלויות היא בעיני הגורם היחיד החשוב ביותר למניעת הדבקה לעת הזו. מעין "סגר מקומי ותחום" ש"עלותו" נמוכה יחסית ויעילותו גבוהה".
  • קיום פעילות חינוכית בקפסולות ובתנאי תו סגול מחמירים – "לקיום מסגרות חינוך תפקיד מרכזי ביכולת לשמירה על המשק וחשיבותם רבה לילדינו. אולם, בהיעדר התאמה של אופן ההתנהלות במסגרות אלו לשגרת הקורונה, הופכים בתי הספר וגני הילדים כר פורה להדבקה ולהתפשטות הנגיף. ישראל פתחה את מסגרות החינוך בצורה מהירה ובהיקף גדול באופן ניכר מרוב מדינות העולם. ללא תנאים תואמים אין לפתוח את מערכות החינוך.
  • חזרה לשהייה בקפסולות בכל מסגרת אפשרית (עבודה, קשרים חברתיים וכו').
  • טיפול ממוקד לאיתור ובידוד חולים ומגעים – קטיעת שרשרת ההדבקה ע"י חיזוק מערך החקירות האפידמיולוגיות.
  • טיפול באוכלוסיות מיוחדות– עדכון פעילות 'מגן אבות ואמהות' להגנה על הקשישים.
  • אכיפה נרחבת וקפדנית של הצעדים שצוינו לעיל, ובראשם עטית מסכה ומניע התקהלויות
  • תמיכה לוגיסטית באוכלוסיות מבודדות- במלוניות, תמיכה טכנית במבודדים וכו'.
  • המשך מדיניות סגירת הגבולות והגבלות בתנועה לפי הצורך.

חשבון נפש: מה היה צריך לעשות אחרת
סדצקי כותבת כי "אינני טוענת כי אני חפה מטעויות" ומפרטת מספר בעיות בהתנהלות שהיו בתחום אחריותה: " לעיתים איחרנו בהמלצות ולא תמיד הספקתי לטפל בכל הרשימה הדחופה המונחת על שולחני. אין לי ספק כי היה מקום לריבוי הדעות בנושאים השנויים במחלוקת, ואני חושבת רבות על האופן בו ניתן היה לשפר את מערכות המידע מוקדם יותר, להכניס את קופות החולים לתפקיד פעיל במגפה בשלביה ההתחלתיים, לצפות טוב יותר את דרישות כח האדם שנדרשו ולשפר את התקשורת בין כל השותפים המעורבים.  האירוע הדרמטי, אשר הכה בכל העולם, נוהל תחת אי ודאות ואילוצי זמן קשים."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!