שפל של כל הזמנים במספר הימאים הישראלים בשנת 2019: לפי השנתון הסטטיסטי של רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה שפורסם לפני כשבועיים, בישראל היו אשתקד 99 ימאים פעילים בלבד, 27% מכלל הימאים הפעילים בצי הסוחר הישראלי. לפי הנתונים, מספר הימאים ירד בכמעט פי ארבעה בתוך עשור: בשנת 2009 עמד מספר הימאים הישראלים על 382. בין הימאים הנוכחים בולט היעדרו של דור עתיד: מבין 99 הימאים הפעילים ב-2019, רק שישה הם צוערים, כלומר ימאים לעתיד. אבי לוי, יו"ר איגוד קציני הים בהסתדרות, אומר ל'דבר' כי היעלמות הימאים הישראלים נובעת ממחדל של משרד התחבורה, ועלולה לסכן את ישראל במצבי חירום.

לצי הסוחר חשיבות אסטרטגית לישראל, ש-98% מהסחורות המגיעות אליה עוברות דרך הים. במצב הבטחוני המורכב במזרח התיכון, התלות בספינות ובכח אדם זר עלולה לגרום לישראל למצוא את עצמה עם קושי לספק מוצרים חיוניים ולקיים קשרים כלכליים. לוי מציין כי לאורך השנים הבינו ממשלות ישראל את החשיבות שבשימור חברות הספנות הישראליות ופעלו לסייע להן, אך מהלכים אלו לא גובו בצעדים לגיוס כח אדם חדש לענף. לדבריו, כיום חסרים בישראל כ-150 קציני ים.

"בהתקפת טילים על נמלי חיפה ואשדוד למשך חודש, מי יבוא לפה? למה שאנייה זרה תסכן את עצמה?", אומר לוי, "הייתה ראייה אסטרטגית בנושא, שגובתה גם בחוקים, אז אניות ישראליות יש. אבל אם אין להן ציוות ישראלי, אז זה כלום. יכולות להיות לחברת ספנות ישראלית עשרים אוניות, שמאוישות בימאים פיליפינים. הם יבואו לפה בשעת חירום? לא. הצוות אומר 'אני לא בא'. בחקיקה העולמית של זכויות העובדים של הימאים כתוב שצוות יכול לסרב לבוא אם יש באזור מתיחות. לא רואים בזה הפרת הסכם״.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לוי אומר שהיקף כח האדם הימי הנדרש לישראל צריך להיות כזה שיאפשר לשנע סחורות חיוניות בעת חירום. "אם יש צוות להפעיל עשרים אוניות זה מספיק", הוא אומר, "בשעת חירום לא דורשים את הכל, אבל את צריכה חלב, סימילאק, חיתולים, מזון. מי יביא את הדברים האלה?"

"מירי רגב צריכה להגיד אם היא חותמת על זה שיש צי ישראלי"

לוי מפנה את האצבע המאשימה למחסור בימאים ישראלים למשרד התחבורה, לרשות הספנות והנמלים (רספ"ן) הכפופה לו, ולעומד בראש הרשות – יגאל מאור. "התפקיד של משרד התחבורה זה לבנות את תשתית כוח האדם. כרגע יש אניות, אבל אין אנשים. מירי רגב צריכה להגיד אם היא חותמת על זה שיש צי ישראלי, או שלא יהיה".

אבי לוי – יו"ר איגוד קציני הים (אלבום פרטי).

לדברי לוי, רשות הספנות ממסמסת את התקנות המחייבות את החברות להעסיק ימאים ישראלים. "הממשלה קבעה בחוק שעל כל אניה צריכים להיות שבעה ישראלים – רב חובל, קצין מכונות ראשי וחמישה קצינים. אבל לפי החוק הזה חברת הספנות יכולה להגיש בקשה לרשות הספנות והנמלים ולהגיד 'לא מצאתי קצין, תפטור אותי'. אז כל יומיים אנחנו מקבלים בקשת פטור. היום באניות הישראליות, 70% מהתקנים שחייבים להיות ישראלים מאוישים על ידי זרים. עוד שנתיים פשוט לא יהיו במדינת ישראל נתבים (ימאים ותיקים שעוסקים בהשטת אניות שמגיעות לנמלים אל תוך הנמל – י.א.)".

כדוגמה להיעדר המחויבות של משרד התחבורה לימאים הישראלים מציין לוי שהחל משנת 2000 התקנות שמחייבות העסקת ימאים ישראלים על האניות צריכות להתחדש כל שנתיים. מאז כניסתו של מאור לתפקיד, התקנות לא חודשו במשך חמש שנים, עד שהארגון עתר לבג"ץ.

הפתרונות: הקלות מס והכשרת יוצאי חיל הים

בדברי ההסבר בשנתון רשות הנמלים והספנות מסבירים את היעדר כח האדם בענף בכך ש"עלויות השכר הגבוהות של קצינים וימאים במדינות הימיות המפותחות יצרו היצע גדול של ימאים מארצות העולם השלישי וממזרח אירופה, שעלותם לחברות הספנות היתה נמוכה בהרבה מעלותם של ימאים מארצות מפותחות". זאת על אף שהמדינה נתנה לחברות תמריצים להעסקת כוח אדם ישראלי ולספוג חלק מעלויות השכר.

לוי מציע מספר כיוונים לפתרונות. האחד – הקלות מס לימאים ישראלים. "ימאים ישראלים לא רוצים לבוא כי התנאים לא נותנים להם אינטרס לבוא. תנאי המחייה של מי שמצטרף לצי הסוחר הישראלי הם מאוד קשים. בעקבות לחץ שלנו המדינה נותנת לו לימודים במכון בחינם, אבל הוא לא מקבל דמי מחייה ומתקשה לקיים את עצמו. אנחנו כאיגוד מעוניינים לקדם הצעת חוק של הקלת מס לימאי, כפי שעושות מדינות רבות בעולם. המחיר שהמדינה משלמת על מיעוט הימאים הוא פי עשר מהקלת מס, כי לכל קורס שנפתח נרשמים חמישה אנשים, וכדי לקלוט אנשים צריך לפתוח ארבעה קורסים. העלות של הקלת מס היא פחות משני מיליון שקלים בשנה."

ספינה גוררת בנמל חיפה (צילום: גילעד שרים)

כיוון פעולה נוסף שמציע לוי הוא הסמכת חיילים מחיל הים, שעל אף הסמכתם הימית אינם מורשים לפעול על ספינות אזרחיות. ״תעודות ההסמכה של ימאים כיום הן בינלאומיות, וקציני צבא אינם יכולים לעלות בזמן חירום על ספינת משא. משרד התחבורה צריך לדאוג להסמכות של חיילים מחיל הים, אבל הוא לא עושה את זה. אני יושב בוועדת ההסמכה, כשסגן אלוף שמפקד על ספינת טילים לא יכול להשיט גוררת״.

להבטיח לימאים ישראלים עבודה בתוך ישראל

צעד נוסף שניתן לנקוט הוא לשריין עבור ספנים ישראלים תקנים של 'ספנות חופית' – השטת כלי שיט בתוך חופי המדינה. לדברי לוי, יש פוטנציאל של כ-40 משרות לישראלים בספנות חופית, שכרגע מאוישות על ידי ימאים מחו"ל. "כל המדינות בעולם הסדירו שצוותי ספנות חופית מאוישים על ידי ימאים מאותה מדינה. בכל חופי טורקיה תראי רק ימאים טורקים. גם באיטליה".

בישראל המצב שונה. חוק ספנות חופית, שאושר בכנסת ב-2005, קובע כי אחד התנאים למתן היתר לכלי שיט זר לשוט בין חופי ישראל הוא שמירה על תעסוקת הימאים הישראלים, ומסמיך את שר התחבורה לקבוע תקנות שיחייבו העסקת ימאים ישראלים כתנאי להיתר. התקנות שנקבעו מכח החוק קובעות כי "בכלי שיט זר שניתן לגביו היתר ומבצע פעילות ספנות חופית, ישרתו, ככל האפשר, אנשי צוות ישראלים ששפתם עברית, ולא פחות משני אנשי צוות". החוק גם מתיר למנהל רשות הספנות לדרוש העסקת איש צוות ישראלי נוסף כתנאי להיתר. עם זאת, החוק גם מתיר לו לפטור את כלי השיט מהעסקת ישראלים בכלל.

לדברי לוי, בפועל, דרישת המינימום להעסקת שני ישראלים הפכה למקסימום. "העדיפות היא 'ככל הניתן', אבל ברשות הספנות מאשרים רק שניים. מה שקורה בפועל זה פירוש הפוך מכוונת החוק ובניגוד לאינטרס של המדינה."

לוי מוסיף כי "ברגע שמועסקים רק שני ישראלים, הם הופכים להיות חוטבי עצים ושואבי מים. ברשות הספנות אומרים שאין אנשים עם תעודות, אני אומר, אין בעיה, שילמדו, רק תגידו שהם יכולים לעבוד. אם יידעו שיש מקומות עבודה, יבואו עם התעודות. הם גם אומרים שהחברות הזרות לא יבואו לספק שירותים לאסדות הגז למשל, אבל אי אפשר בלי השירותים האלה".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "יש להפנות את השאלה בעניין מצבי החירום לגופים האחראיים על ביטחון מדינת ישראל ולנושאי מלאי ואספקות החירום למדינה. הטענה לעניין מודעות הממשלה אינה נכונה. ב-20 ביוני הוצגה בפני שרת התחבורה והבטיחות בדרכים תמונת מצב צי הסוחר הישראלי, ולבקשתה תיערך סקירה מדוקדקת של הנושא, כשבכוונתה להציג את תמונת המצב המעודכנת בפני הממשלה".