מגפת הקורונה חייבה אנשים בגילאים המוגדרים כפגיעים לנגיף להישאר בבית ולרכוש מוצרים רבים באמצעות האינטרנט. את היציאה לסידורים והמפגש החברתי המתלווה אליה החליפו הרכישות בחנויות המקוונות. מחקר שנערך על ידי ד"ר חנה גנדל גוטרמן וד"ר שלום לוי מאוניברסיטת אריאל השווה בין ביצוע פעולות באינטרנט בקרב קשישים טרם עידן הקורונה ובתקופת המגיפה. על פי דיווחי המשתתפים במחקר ניכר שאופי הרכישות המתבצעות באינטרנט השתנה. מרבית הקשישים סיפרו שאינם זקוקים לעזרה בעת השימוש במחשב, אך תיארו חוסר ביטחון ברכישת מוצרים און ליין.

לפני משבר הקורונה, השימוש הגדול ביותר באינטרנט, בקרב כל הגילים שנבדקו, היה קשור לפעילות פיננסית: בדיקת יתרות החשבון בבנק או ביצוע פעולות בחשבון הבנק. נמצא גם שימוש גבוה בתשלום בכרטיס אשראי, אם כי השימוש ירד ככל שהגיל הממוצע עלה. גם הזמנת תרופות מהרופא באמצעות האינטרנט הייתה גבוהה יחסית.

בזמן משבר הקורונה חלו שינויים בהיקפי הפעילות באינטרנט. גידול גבוה נרשם בקניות מזון, בדיקת יתרות ופעילות בחשבון בבנק וכן הזמנת תרופות. מנגד היתה ירידה גדולה בפעילות של קניית ציוד חשמלי וקניית מכשירי ספורט וירידה יותר מתונה בפעילות באינטרנט בשוק ההון, קניית ספרים ומשלוחי אוכל.

"סוגיה של בדידות"

גנדל גוטרמן הדגישה בפני 'דבר' את הצד החברתי של ה'סידורים' אותם מחליפה הפעילות המקוונת. "עד היום הסופרמרקט, קופת החולים והדואר שימשו בעצם בתפקיד כיכר העיר בתקופת יוון. תקופת הקורונה הגדילה את השימוש באמצעים טכנולוגיים ומנעה מאנשים מבוגרים את המפגש הזה. עולה פה סוגיה של בדידות. חסר מקום מפגש".

"צריך לסייע לאוכלוסיית מבוגרות לאו דווקא באוריינות דיגיטלית אלה באוריינות צרכנית. צריך לטפל בסוגיות ספציפיות: נושא כרטיס האשראי והצד הלוגיסטי – איך מקבלים את המוצר ואיך מתבצעים החזרים", היא מוסיפה.

המחקר מעלה כי רוב הקשישים שהשתתפו במחקר (כ-70%) אמרו כי הם יכולים להשתמש במחשב ולגלוש במרשתת ללא עזרה של אדם נוסף. למרות זאת מידת הביטחון שלהם בקניה באינטרנט איננה גבוהה: 55% חששו שלא יקבלו את המוצר המדויק שהזמינו, 47% חששו שלא יכלו להחזיר את המוצר שקנו באינטרנט ו-51% לא חשו שזה בטוח לתת את מספר כרטיס האשראי שלהם בעת הקנייה באינטרנט. נמצא גם כי החשש הגדול היה בקרב בני 75 ומעלה.

בני 75 ומעלה מרגישים שמצבם הכלכלי השתפר בעת המשבר

הסקר בדק גם כיצד אנשים מרגישים שהכנסתם הושפעה מהמשבר הכלכלי של הקורונה. בגילאי הטרום זקנה, 55 עד 64, אנשים שמוגדרים בגיל העבודה, הרגישו רבים כי מצבם היחסי השתנה לרעה בתקופת הקורונה. בספטמבר 2019 29% מהם חשבו שהכנסתם נמוכה יותר מהממוצע ובאפריל 2020 36.8% הרגישו כך.

מנגד, בקבוצת גילאי 75 עד 84, שרוב החברים בה אינם חלק משוק העבודה, היו שהצהירו אפילו על גידול בהכנסתם בתקופה זו. על פי גנדל-גוטרמן אפשר אולי לפרש זאת בתחושה שלהם שלעומת הרעת המצב הכלכלי של העובדים במשק, מצבם היחסי השתפר.

המחקר שבוצע כלל שני סקרים. הראשון נערך בספטמבר 2019 ובו השתתפו 421 משיבים מהאוכלוסייה היהודית. תחילה החוקרים רצו לקיים סקר התנהגות צרכנים רגיל, אך לאחר התפרצות המגיפה הבינו כי ניתן להשוות בין תוצאות הסקר הראשון והפיצו סקר זהה בשיאו של הגל הראשון של המגיפה. הסקר השני נשלח בסוף אפריל 2020 ועליו ענו 457 משיבים. יש לציין כי ישנה הטייה מובנית ביכולות הטכנולוגיות של המשיבים היות והסקר נערך באמצעות המייל ועל כן מי שענה עליו מלכתחילה הוא בעל אוריינות טכנולוגית מסוימת. רוב המשיבים ענו על שני הסקרים, כך שיש חפיפה בין הקבוצות הנסקרות.