לראשונה, צוות חוקרים ישראלי הוכיח שעטלפי פירות מנווטים בסביבתם הטבעית בעזרת זיכרון מרחבי. צוות החוקרים בהובלת פרופ' רן נתן, מהאוניברסיטה העברית, ביצע ניתוח מפורט של מסלולי התנועה של עטלפי פירות בעמק החולה ומצא שהעטלפים נעים במסלולים מכווני מטרה, בעודם תרים אחר מזון, תוך שימוש בזיכרון מרחבי ארוך טווח ויכולת מרשימה לבצע קיצורי דרך.

את המעקב ביצעו החוקרים באמצעות מערכת מעקב ייחודית שפותחה בארץ. זו הפעם הראשונה בה הוכח שימוש במפה קוגניטיבית בקרב חיות בר. המאמר נבחר להופיע על שער כתב העת המדעי הנחשב Science.

פרופ' רן נתן אומר "חשיבותה וחדשנותה של העבודה היא בכך שהיא מראה, לראשונה, עדות מקיפה ומבוססת לקיומה של מפה קוגניטיבית בחיות בר חופשיות בסביבתם הטבעית, וכן בהדגמת היכולת של מערכת אטלס לספק נתונים מדויקים בתפוקה גבוהה המאפשרים לענות על שאלות גדולות במדע אותן לא ניתן היה לבחון עד כה".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

פרופ' רן נתן (צילום: האוניברסיטה העברית)

השאלה כיצד בעלי חיים מנווטים ומתמצאים במרחב שלהם העסיקה אקולוגים רבים, כאשר ההשערה על פיה בעלי חיים, כמו בני אדם, לומדים וזוכרים את המבנה המרחבי של סביבת המחייה שלהם באמצעות מפה קוגניטיבית הועלה לראשונה בשנת 1948.

מפה קוגניטיבית היא ייצוג הכרתי של מרחב שמאפשר התמצאות באותו מרחב באמצעות חישוב מיקום עצמי ביחס לכל מטרה, גם אם המטרה נמצאת מחוץ לטווח גילוי. עד כה מרבית המחקר בתחום עסק רובו ככולו במספר מצומצם של חיות מעבדה, דוגמת ניווט של חולדות ועכברי מעבדה במבוכים. המחקר של פרופ' רן נתן והדוקטורנט דוד שהמי, מהמעבדה לאקולוגיה של התנועה באוניברסיטה העברית, מציג לראשונה עדות חזקה לקיומה של מפה קוגניטיבית באוכלוסייה של חיות בר.

מסלול התעופה של אחד מהעטלפים במחקר (צילום: האוניברסיטה העברית)

עד לאחרונה היו חוקרי אקולוגיה של תנועה מוגבלים באיסוף מידע של התנועה של חיות בר אולם מערכת מעקב ייחודית בשם 'אטלס' שפותחה בשנים האחרונות על ידי פרופ' רן נתן בשיתוף עם פרופ' סיון טולדו מאוניברסיטת תל אביב, איפשר לראשונה לחוקרים מעקב אמין ואיכותי אחר תנועת העטלפים. בעזרת השימוש באטלס אספו צוות החוקרים נתוני תנועה של מעל ל-172 עטלפים בעמק החולה בעודם מחפשים במזון במשך למעלה מ-4 שנים. סך הכל אספו החוקרים למעלה מ-18 מיליון מיקומים באמצעות המערכת.

"עד לפיתוח המערכת חוקרי אקולוגיה של תנועה היו מוגבלים ביכולתם לעקוב אחר בעלי חיים קטנים יחסית בסביבתם הטבעית וברמת דיוק גבוהה כמו זו הנדרשת כדי לבחון קיומה של מפה קוגניטיבית", אומר פרופ' נתן. "מערכת אטלס מאפשרת איסוף נתונים בתפוקה גבוהה, בדיוק רב ובתדירות גבוהה (מיקום כל שנייה) מעשרות בעלי חיים במקביל והנתונים נרשמים וזמינים לצפייה בזמן אמת. אחרי שהשלמנו את פיתוח אטלס, יכולנו לבחון שאלות שלא יכולנו לחקור בעבר, כמו כיצד עטלפי פירות מנווטים במרחב המחייה שלהם בו הם מוצאים את מזונם".

עטלף עם משדר על הגב כחלק מהמחקר (צילום: האוניברסיטה העברית)

בעזרת ניתוח מפורט של המסלולים שביצעו העטלפים בהצלבה עם מיפוי מפורט של כל עצי הפרי בעמק החולה חשפו פרופ' נתן וצוותי כי העטלפים כמעט ולא מבצעים חיפוש מזון אקראי, אלא משחרים למזון במסלולים מכווני מטרה, ישרים וארוכים, הכוללים קיצורי דרך תכופים.

המשמעות של המסלולים מכווני המטרה לטענת החוקרים היא הוכחה שהעטלפים רוכשים זיכרון מרחבי מעולה וניחנו ביכולת לחשב את מיקומם בכל רגע ביחס למטרה אליה הם מעוניינים להגיע. שילוב זה מאפשר להם להגיע לכל מקום במרחב המחיה הגדול שלהם במהירות וביעילות, בלי צורך לחפש מזון מחדש כל לילה. במחקר מצאו החוקרים עדויות לכך שהזיכרון המרחבי נשמר לפחות חמישה חודשים ומופיע בפרטים צעירים בגיל שלושה חודשים בלבד.