בכנס עתיד לחינוך, שנערך בחיפה במרץ השנה, אמר ראש אגף החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, ד"ר עופר רימון, כי הוא שואף לכך ש-140 אלף תלמידי החינוך הטכנולוגי-עיוני יקבלו תעודות מקצוע. האם ייתכן שמאחורי התוכנית לכפות על 60 בתי ספר קטנים של משרד הכלכלה, מעבר למשרד החינוך – עומדת בעצם הכוונה לחטוף ממשרד הכלכלה את הסמכות לתת תעודת מקצוע, על מנת לשפר את מעמדם של תלמידי החינוך הטכנולוגי – על גבם של כ-12 אלף תלמידים מוחלשים שמשרד החינוך כבר זרק?

החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך מתמקד בהכשרת התלמידים לבחינות הבגרות, על פי המדיניות הכללית של המשרד. לצד לימודי הבגרות, מציע המשרד גם "תעודת הסמכה טכנולוגית מקצועית". תעודה זו אינה שוות ערך לתעודת המקצוע שמציע משרד הכלכלה, וגם אינה יכולה להיות – התלמידים הלומדים מקצוע במשרד הכלכלה מתנסים בעבודה מעשית במשך שלושה ימים בשבוע – מדובר בהיקפי הכשרה רחבים בהרבה. כך למשל, בעוד תלמידי משרד הכלכלה מתגייסים לצה"ל ומתחילים מיידית בעבודה במסגרת המקצוע אותו רכשו כבר באזרחות – תלמידי בתי הספר הטכנולוגיים נדרשים על פי רוב בקורסים מקצועיים משלימים כטבחות, וחשמל.

בלוף שנעשה על גבם של תלמידי משרד הכלכלה, שידחפו לחצר האחורית של המערכת – אותה המערכת שכבר פלטה אותם בעבר.

כיום הסמכות הבלעדית להענקת תעודות בגרות היא של משרד החינוך, והסמכות הבלעדית להענקת תעודות מקצוע היא של משרד הכלכלה. ייתכן שבאמצעות בליעת מערכת החינוך המקצועי של משרד הכלכלה, מקווה משרד החינוך להעביר לידיו גם את הסמכות להעניק תעודות מקצוע, ולהעניק תעודות מקצוע לבוגרי החינוך הטכנולוגי, מבלי לשנות את תוכניות הלימודים ולהוסיף לה הכשרה מעשית.

אם נראה את שר החינוך נפתלי בנט (הבית היהודי) מכריז בעוד שנתיים מעל במה חגיגית, כי עשה מהפכה בישראל, ואלפי בני נוער הוכשרו והוסמכו בתעודת בגרות ובתעודת מקצוע גם יחד – נדע שמדובר למעשה, בבלוף, שאינו עומד בסטנדרטים מקצועיים.  בלוף שנעשה על גבם של תלמידי משרד הכלכלה, שידחפו לחצר האחורית של המערכת – אותה המערכת שכבר פלטה אותם בעבר.