בית המשפט העליון דחה הבוקר (שישי) את החוק לאיסור צריכת זנות מחמת אי מיצוי הליכים, החוק ייכנס לתוקף.

אתמול עתר ארגון טרנסיות ישראל לבג״ץ, במסגרת הפרויקט לסיוע משפטי לקהילה הטרנסית של האגודה למען הלהט״ב, בבקשה לדחות את האכיפה על צרכני הזנות עד למתן מענים והיערכות המשטרה לאכיפה באופן שלא יפגע בנשים וגברים בזנות. העותרות טוענות כי למרות התקופה הארוכה שניתנה לממשלה להיערך לכניסתו של חוק הפללת הלקוח לתוקף, לא נערכו המשטרה והממשלה כראוי.

עו"ד חגי קלעי ועו"ד קרין תורן היבלר המייצגים את העותרות מסרו כי "חוק איסור צריכת זנות עתיד להיכנס מחר לתוקפו, וזאת ללא מתן מענים מספקים מתחום הרווחה והתעסוקה – על אף שהוקצו לשם כך 18 חודשים. אכיפת קנסות מנהליים על צרכני שירותי מין, מבלי לתת מענים מספקים בתחום הרווחה והתעסוקה לעוסקות בזנות, עשוי ליצור מציאות מסוכנת. יש לקוות כי העתירה תסייע למנוע זאת".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

סחר בנשים למטרות זנות. אילוסטרציה (צילום: פלאש 90)

עו"ד איילת דיין, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות: "כל דקה שאנחנו מבזבזות ומבזבזים על הוויכוח על החוק, ויכוח שכבר הוכרע ללא מתנגדים על-ידי הכנסת,  זוהי דקה שאנחנו לא עסוקות בלמצות תקציבי שיקום, בללחוץ על המדינה לתת עוד סיוע לקהילה הטרנסג'נדרית, בלהיאבק בסוחרי נשים ובסרסורים, בלפתח תוכניות לאיתור מוקדם של צעירים וצעירות בסכנה להתדרדר לזנות ולעשות כל מה שאנחנו יכולות כדי לשים סוף לזנות ולסחר."

על פי העתירה, הממשלה נכשלה ביצירת מענים לנשים בזנות בתחום הרווחה ובתחום התעסוקה. למרות שהממשלה פרסמה החלטת ממשלה בנושא, משרד הרווחה לא יישם את ההחלטה. כמו כן, המוסד לביטוח לאומי לא נערך למתן מענה לנשים בזנות. בתחום התעסוקה, טוענות העותרות שהממשלה לא גיבשה תכנית כלשהי להתמודד עם החסמים שבפניהן.

עוד נטען בעתירה כי על המשטרה חלה חובה לקבוע נהלי אכיפה ברורים, שימנעו פגיעה בנשים בזנות. הן מבקשות בין היתר כי ייקבע שנשים בזנות לא יעוכבו או יעצרו תוך כדי פעילות נגד צרכני הזנות, כי הן לא תידרשנה להעיד נגד לקוחותיהן וכי השוטרים יעברו הכשרות מתאימות, על מנת למנוע שיטור יתר.

בהמשך לכך, הן מבהירות כי נשים טרנסג'נדריות בזנות מצויות בסיכון מוגבר, ויש חשיבות להכשרה מתאימה של השוטרים להכרה בזהות מגדרית. לצד העתירה, העותרות ביקשו צו ביניים שאוסר על אכיפת חוק הפללת הלקוח, עד למתן מענים מספקים ועד להערכות המשטרה לאכיפתו באופן שלא יפגע בנשים בזנות.

היום יצאו מכרזים למתקן הלנת חירום שיהיו בו 12 מקומות ושמונה דירות מעבר לטרנסיות. יש חשש בקרב התומכים בחוק שדחייתו תוביל לביטול התקציבים שכבר הוקצו כחלק מחקיקת החוק. על-פי נתונים שהובאו בוועדה בדיון לקראת כניסתו לתוקף של החוק, בישראל יש כ-14 אלף אנשים שעוסקים בזנות, מתוכם כ-400 טרנסיות.

לינור אברג׳יל, יו״ר טרנסיות ישראל: ״מצאנו את עצמנו שוב חוות הדרה על-ידי שרים, שנראה כי מוכנים להקריב קורבנות לטובת עקרונותיהם. נדחקנו לפינה והבנו שבית המשפט הגבוה לצדק הוא היחיד שיוכל לעזור לנו במתן מענים נכונים לקהילה הטרנסג'נדרית ולנשים בעבודת הזנות. הוסטל שיקום אחרי החגים הוא לא מענה לטרנסיות ואוכלוסייה מוחלשת וסל שיקום חד-פעמי גמיש אינו מענה. שרי הממשלה מוכרחים לחזור לשולחן התכנון עם הקהילה הטרנסית על מנת לשפר את המענים ולתת פתרונות אמיתיים ולא לשים פלסטר על ניתוח לב פתוח״.