"הוא עדיין מאותת לסירות", מגלה לי רוני מיארה, מנהל שיווק תיירות עכו. מיארה היה הראשון, מתוך עשרה ידענים שנזקקתי לעזרתם, כדי לנסות לפענח תעלומה: איך ייתכן שהמגדלור הנדיר של עכו כל כך בולט בנוף, ובעצם לא מפורסם עליו כמעט דבר?

הוא ניצב זקוף מאחורי גדר ושער נעול, בשולי חניון העיר העתיקה; צבוע שחור-לבן כלוח דמקה לענקים. בשעות הערב, כשמתחיל להחשיך, נדלקת בראשו אלומת אור הפונה לכיוון הים. הדמיון יכול להפליג – ספינות מנווטות בסערה, מלח מתגעגע לאהובה על החוף – אך במציאות, למרות ייחודו, ולמרות שבישראל מגדלור הוא מבנה נדיר יחסית, המגדלור של עכו לא מהווה מוקד עלייה לרגל למטיילים. אין לצדו אפילו שלט שיספר עליו דבר מה.

חומות העיר העתיקה והמגדלור של עכו, 1949 (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

הסקרנות שלחה אותי לוויקיפדיה. נחלתי אכזבה. בערך "מגדלור עכו" בסך הכל כ-70 מילים, שרק מרמזות על ההיסטוריה. "יש מעט מאוד מידע על המגדלור", אומר לי מיארה, "גם אני ניסיתי ללמוד יותר לעומק, אבל יש לי רק כמה תמונות היסטוריות".

ובכל זאת הצלחתי ללמוד ממנו משהו: "המגדלור נמצא במתחם סגור ששייך למשרד התחבורה", אמר מיארה, "הם אלה שאחראיים עליו. והוא עדיין מאותת לסירות".

יובל הוד מפצח קוד

התחנה הבאה היתה קוד קשה לפיצוח: "F(2) W 7s 16m 10M", שמצאתי באתר "אל עכו". יובל הוד, חובב ים וסקיפר (קברניט של ספינה קטנה), ידע מיד מה פירושו.

יובל הוד. חובב ים וסקיפר (צילום: אלבום פרטי)

הקוד, הסביר, הוא הפרופיל של המגדלור, ומשמעותו: מהבהב במשך 2 שניות, בצבע לבן, בכל 7 שניות, בגובה 16 מטרים, נראה למרחק של 10 מייל ימי.

לכל מגדלור, מתברר, יש פרופיל, והוד, שערך מחקר קטן באינטרנט, מצא שפרופיל כמו של המגדלור בעכו יש לשני מגדלורים נוספים לפחות – אחד במרכז אנגולה, והשני "באיזה אי באיים הקנריים".

יגאל מאור מדליק את האור

הידיעה שלמגדלור יש אחים תאומים ביבשות אחרות משלהבת גם היא את הדמיון, אך לא מספקת את הסקרנות. המשכתי לחפור. חבר הפנה אותי אל יורם זבה, נשיא לשכת הספנות. "הוא יידע לענות לך על כל השאלות", הבטיח.

שלום יורם, הבנתי שאתה תדע לספר לי על המגדלור של עכו.
"וואו, תראי, אני לא יכול לעזור לך, אני לא איש היסטוריה, אבל יש בארץ בן אדם שקוראים לו פרופסור יוסי בן ארצי, הוא מכיר כל אבן בארץ ישראל. הוא בוודאי יידע לספר לך עליו".

המגדלור פעיל?
"אתן לך גם את הטלפון של רב החובל יגאל מאור, יו"ר רשות הספנות. אלה אנשים שמכירים את החומר. שניהם נפלאים".

יו"ר ראשות הספנות, יגאל מאור. "מגדלור זה סמל. זה סימן שהגעת הביתה" (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שלחתי לרב החובל מאור הודעה, בתקווה שיסכים לתת לי לפחות קצה חוט. לא התאכזבתי. "אלו כבר לא הימים של שומר המגדלור עם הנר ביד", הוא אמר, "אך המגדלור עדיין פעיל ומשמש כמגדלור הצפוני של מפרץ חיפה".

בעידן הג'י.פי. אס ימאים עדיין זקוקים למגדלור?
"בהחלט. גם אמצעים אלקטרוניים לפעמים כושלים בים. המגדלור נותן אינדיקציה, פחות או יותר, איפה את נמצאת. ג'י.פי.אס נותן אורך ורוחב, זה משהו קצת ערטילאי, אבל בעזרת המגדלור את ממש מבינה לאן את מסתכלת. אמנם הוא פחות משמעותי מבעבר, אבל גם כיום, עבור סירות דייגים וסירות קטנות, האור הזה מאוד משמעותי. יחד עם המגדלור של חיפה הם נותנים איזו נקודת התייחסות".

מי מתפעל את המגדלור?
"אנחנו ברשות הספנות אחראים על כך. חברה חיצונית, שזכתה במכרז, מתחזקת את המגדלור. הם עושים ביקורות. אם המגדלור לא מתפקד הם באים ועושים תיקונים".

ומי מדליק כל ערב את האור?
"יש למגדלור מערכת אלקטרונית, שמופעלת אוטומטית בחושך, כמו בחדרי מדרגות, היא מדליקה אותו לפי האפיון שלו, לפי קצב ההבהובים. באזור גיאוגרפי מסוים לא תוכלי לראות מגדלור עם זיהוי דומה. בישראל זה פחות רלוונטי, כי יש מעט מגדלורים, אבל בצפון אירופה, כשכל כמה קילומטרים יש מגדלור, את יכולה לראות מגדלור עם אפיון מסוים גם בספרד וגם בשוודיה, למשל".

מתחם המגדלור לעת ערב. "גם כיום, עבור סירות דייגים וסירות קטנות, האור הזה מאוד משמעותי" (צילום: נעה סלצר)

לצבע של המגדלור יש משמעות?
"הצבע הוא אפיון חיצוני לשעות היום. להרבה מגדלורים בעולם יש אפיון חיצוני כמו פסים או משולשים בצבעים שונים. בכל כלי שיט יש את 'ספר המגדלורים', שבעזרתו אפשר לראות איך נראה כל מגדלור ביום ומה האפיון שלו בלילה. בעבר, כשאנשים היו חוצים את האוקיינוס, הם היו מחפשים בספר וכך מבינים לאן הגיעו. היום זה פחות רלוונטי, אבל עדיין שומרים על זה. מה גם שבהרבה מקומות מגדלורים הפכו לנכס היסטורי ממש. בחיפה, למשל, המגדלור יושב על מבנה מדהים בסטלה מאריס".

סליחה על הבורות, אבל חוץ מאשר בחיפה ובעכו, יש בארץ עוד מגדלורים?
"יש מגדלורים גם באשדוד, באילת, וכמה משניים שמפוזרים בכל מיני מקומות, בג'אסר א זרקא, באזור תל אביב, ביפו. הגדול ביותר נמצא בחיפה".

שלי-אן פלג מגלה

על ההיסטוריה של המגדלור רב החובל מאור לא יודע לספר לי. "את צריכה לשאול את שלי-אן פלג", הוא אומר, "היא המומחית הכי גדולה". גם פרופסור בן ארצי שלח אותי אליה, בשיחת טלפון.

שלי-אן פלג. "אני מסתכלת על התשתית שהדבר הזה עומד בה" (צילום: כרמית ארבל רומבק)

פלג חוקרת את עכו מזה כ-30 שנה. בעבר ניהלה את המרכז הבינלאומי לשימור בעכו, וכיום היא חוקרת עצמאית ויזמית, וגם מדריכה סיורים. "המגדלור הוא לא אתר תיירותי מבוקש", אומרת פלג, "אנשים עושים טיולים על החומות. אני לוקחת הרבה סיורים בעכו, ואני חושבת שבכל 30 שנות עבודתי לקחתי לשם אולי קבוצה אחת".

למה?
"כי אני מסתכלת על התשתית שהדבר הזה עומד בה".

כלומר, בעיניך המגדלור הוא סיפור קטן בתוך סיפור רחב הרבה יותר.
"כן. המגדלור הוא בעצם חלק מהחומה הימית של עכו. עכו העות'מנית נבנתה מחדש במאה ה-18 על ידי השייח הבדואי, דאהר אל-עומר, שהפך אותה מכפר דייגים קטנצ'יק לעיר הבירה שלו, כדי שיוכל לייצא כותנה וחיטה לאירופה. משם הוא התעשר והפך למושל חזק.

"המושל שבא אחריו, אל ג'אזר, הידוע בכינוי 'הקצב', המשיך את מפעל הבנייה של העיר (ותחת שלטונו עמדה עכו במצור שהטיל עליה נפוליאון ב-1799). הם אלו שנתנו לעכו את הצורה שאנחנו מכירים כיום.

"עד אז לא היתה לעכו חומה ימית. בתקופות קודמות היתה לה חומה מכיוון היבשה. בתוך החומה הזאת בנו סדרה של מגדלים, וזו בעצם ההתחלה של המגדלור. החומה הזאת, ועליה המגדל, הבורג' הזה, כך קראו להם, על זה יושב כיום המגדלור".

למה בנו מגדלים כאלה?
"המגדלים האלה נועדו לצפות למרחוק, להתריע אם מתקרבות ספינות, כדי שאפשר יהיה לתקוף אותן. לאורך כל החומה הימית הזאת יש מגדלים כאלה, ולכל מגדל יש שם. למגדל שבו יושב המגדלור קוראים 'בורג' אל סנג'אק' (מגדל הדגל). זה ממש מדליק, בעיני לפחות".

לואיס ספורי נזכר

כעבור יום, כשאני בדרך לסיבוב בעיר העתיקה, מגיעה מפלג הודעה: "תראי מה מצאתי!", היא כותבת, ומצרפת מסמך מתוך סקר שנערך ב-1941, הסקר האחד והיחיד שקיים, לדבריה, על חומת עכו, ובו טענה מדהימה: שהמגדלור הוזז ממקומו. הוזז. אבל לזה עוד נגיע.

בינתיים, בבית הקפה שמתחת למגדלור אני פוגשת את לואיס ספורי. הוא גר בעיר העתיקה מאז שנולד ב-1956, ומשפחתו, הוא מספר, הכתה שורשים בעכו כבר לפני 400-300 שנה. הוא עובד בשיפוצים, משחזר בתים ישנים בעיר העתיקה.

לואיס ספורי. "המגדלור לא בשבילי, הוא בשביל הים" (צילום: רז רותם)

המבנה שאנחנו יושבים בו, הוא מספר, היה בעבר ביתו של מדליק המגדלור. "לפני שהיה חשמל", הוא אומר, "היו מדליקים אותו עם חומר דליק. הבן אדם שעשה את זה, זה היה הבית שלו. הוא היה עולה ומדליק".

ספורי לגמרי לא מופתע מהמידע החדש שהגיע מפלג. הוא מצביע על כמה סלעים במים מתחתינו. "אומרים שהיה מגדלור באמצע הים", הוא אומר, ומחמוד, בעל בית הקפה, מאשר.

מה המגדלור בשבילך?
"המגדלור לא בשבילי, הוא בשביל הים, בשביל האניות, לא בשביל האנשים של עכו. זה תמיד סגור. אף אחד לא עולה למעלה. רק מי שעולה לתקן נכנס. אסור להיכנס. אנשים שחיים פה מסתובבים רק מתחת למגדלור".

"יש לנו בעכו בדיחה", מוסיף מחמוד, "כשאין מה לעשות פה, אז מסתכלים על המגדלור נדלק ונכבה".

"אנחנו רגילים לנוף הזה", אומר ספורי. "זה חלק מהמקום. אבל אנשים לא מתלהבים מזה. המגדלור לא מתחרה בנוף. אם הוא היה לבד, הוא היה נראה יותר יפה, אבל כשאת רואה את הנוף, הוא רק חלק ממנו".

החומה יותר מעניינת?
"מי שגר כאן לא מרגיש שיש חומה. הוא רגיל. על החומה עולים וקופצים. 90 אחוז מהילדים בעכו קפצו מהחומה. ביום שבת את עומדת שם ואת רואה תור, אחד אחרי השני קופצים. אין מקום בחומות שלא קפצו ממנו".

חומות עכו. "אין מקום בחומות שלא קפצו ממנו" (צילום: רז רותם)

אסור לטפס על החומות? אז אסור. ברקע, המגדלור (צילום: רז רותם)

אתה קפצת?
"את האמת, לא. אבא נפטר כשהיינו קטנים, אז אמא היתה אומרת על כל דבר 'לא, לא, תיזהר'. מישהו פעם קפץ מפה ונפטר, אז היא פחדה. אבל הבן שלי קפץ".

שמואל שחיין מפתיע

גם שמואל שחיין קפץ מהחומה. הגעתי אליו, בהמלצתו של רוני מיארה. פניתי בפייסבוק. "מה את רוצה לכתוב על המגדלור?", שאל שחיין. הסברתי. "דיברת עם אהוד גלילי?", הוא שאל, "גלילי הוא דוקטורנט מאוניברסיטת חיפה, הוא כתב מאמר על המגדלורים. אני לא אקדמאי, עבדתי במאפיות. אני מתמקד רק בתמונות של עכו העתיקה ומשתף עבודות של חוקרים".

שמואל שחיין בנערותו, עכו העתיקה, סביב נמל הדייגים, 1962 (צילום: אלבום פרטי)

שחיין נולד ב-1951 וגדל בעכו העתיקה, אבל החיים גלגלו אותו, כבר לפני עשרות שנים, לבת ים. הוא מספר שמשפחתו התגוררה 50 מטרים מהמגדלור, בבניין שכיום הוא המרכז לשימור. "אני חושב שהיינו המשפחה היהודית האחרונה שגרה בעיר העתיקה. עזבנו ב-68', ואחרינו לא נשארו שם יהודים".

שמואל שחיין. "אם היתה לי פרנסה הייתי חוזר, אבל אין לי פרנסה שם" (צילום: אלבום פרטי)

אתה מתגעגע?
"ברור. אם היתה לי פרנסה הייתי חוזר, אבל אין לי פרנסה שם".

אני שואלת על המגדלור, וגם שחיין מספר קודם כל על החומה. גם הוא קפץ ממנה. "כל הילדים היו קופצים, ואני, בחופש הגדול בין כיתה ד' לכיתה ה', נפגעתי באף. זאת היתה ילדות. היינו ילדים טובים". אחר כך הוא מוסיף, שלדעתו יש לא רק מגדלור אחד, אלא ארבעה.

ארבעה?
"ככה אני מאמין".

ד"ר אהוד גלילי מסביר

אמונתו של שחיין לא יכולה להיחשב עובדה. לכך נדרש אקדמאי. ד"ר אהוד גלילי, ארכיאולוג ימי מאוניברסיטת חיפה, מאשר שבעכו היה יותר ממגדלור אחד.

אהוד גלילי. "למגדלור הראשון נגרם נזק כתוצאה מסערות, ואז העבירו אותו למקום הנוכחי" (צילום: אלבום פרטי)

היו שלושה, ואולי אפילו ארבעה. אחד מהם עמד, לדבריו, על אי הזבובים (אי קטנטן צמוד לחומות העיר העתיקה).

"השם של אי הזבובים בערבית", אומר גלילי, "זה מנרה. מנרה זה מגדלור. כיום יש שם מתקן מודרני מברזל עם תאורה. במטבעות רומיים מהמאה השניה לספירה מופיע מגדלור אחד על האקרופוליס של העיר, שלא קיים, כי העיר נהרסה, ועוד מגדלור קטן בתוך הים, כנראה באי הזבובים שסימן את הכניסה לנמל".

אי הזבובים. בערבית הוא נקרא "מנרה" ומנרה בעברית זה מגדלור (צילום: Shutterstock)

מטבע רומי מהמאה השניה לספירה. החוקרים משערים כי המגדל בצד ימין למעלה הוא מגדלור שעמד על האקרופוליס של עכו. בתחתית המטבע ניתן להבחין בסירה ובמה שמשערים שהוא מגדלור קטן נוסף (מתוך המחקר של אהוד גלילי: The Akko Marina  Archaeological Project)

ומה עם המגדלור הנוכחי?
"גיליתי שבסוף המאה ה-19, חברה צרפתית בנתה את המגדלור במקום אחר, בתוך המים, מצפון למגדלור של היום. אותה חברה בנתה גם את המגדלור החדש. שניהם נבנו עוד בתקופת העות'מנים".

המגדלור הישן, 1914. נבנה על ידי חברה צרפתית, ככל הנראה ב-1864 (מתוך המחקר של אהוד גלילי: The Akko Marina  Archaeological Project)

שאריות המגדלור הישן. "אפשר לראות אותן כשהולכים בטיילת, ואף אחד לא יודע שאלה שרידים של מגדלור" (מתוך המחקר של אהוד גלילי: The Akko Marina  Archaeological Project)

למה בנו שניים?
"כי למגדלור הראשון נגרם נזק כתוצאה מסערות, ואז העבירו אותו למקום הנוכחי. יש עדיין שרידים שלו במים הרדודים, שלושה גושים של אבנים דבוקות במלט. אפשר לראות אותם כשהולכים בטיילת, ואף אחד לא יודע שאלה שרידים של מגדלור".

סיון ירט מנמק

אז היו שניים ואולי שלושה או ארבעה, ובכל זאת ירדה קרנו של המגדלור של עכו. על השאלה מדוע? מציע תשובה סיון ירט, חונך בנושאי היסטוריה במרכז למידה לעיוור (עמותת על"ה) באוניברסיטה העברית.

סיון ירט. "כשהבריטים הגיעו לארץ עכו הפכה לעיר קיט והנמל הפך לתיירותי" (צילום: אלבום פרטי)

"כשהבריטים הגיעו לארץ", הוא אומר, "הם החליטו להפוך את חיפה לעיר המרכזית ובנו את נמל חיפה. עכו הפכה לעיר קיט ונמל עכו הפך לנמל תיירותי".

"ועדיין, בלילה", כמו שאמר לי רב החובל יגאל מאור, "המגדלור זה הדבר הראשון שאתה רואה מתוך הים כשאתה מחפש יבשה. את המגדלור רואים ממרחק של 30-25 קילומטר. מגדלור זה סמל. זה סימן שהגעת הביתה".

שושנה דמארי שרה

את כבודו האבוד של המגדלור של עכו יכולה אולי להשיב עטיפת אלבום של שושנה דמארי, שיצא ב-1949. "מגדלור" נקרא האלבום. ואיזה מגדלור מככב על עטיפתו?