אלפים השתתפו אמש (שבת) במחאת העצמאים בכיכר רבין בתל אביב, תחת הכותרת "מלחמה על החיים, תחזירו את הכסף". מארגני ההפגנה אמרו כי הם "רואים בממשלת ישראל, והעומד בראשה, אחראים לכישלון עד עתה בביצוע התוכניות הכלכליות וקוראים לממשלה להתעשת, לתקן את התכנית בהתאם לדרישותינו ולהוציא את התכנית הכלכלית לפועל באופן מידי". משטרת ישראל חסמה מספר רחובות בסמוך לכיכר. בעצרת נאמו בעלי עסקים ועצמאים שנפגעו ממשבר הקורונה, אך לא קיבלו סיוע מספק מהמדינה.
הראשון לנאום היה אבינועם נחמד, אב לחמישה וסב לשישה, בעלים של חברה לתיירות נכנסת: "העסק שלי הוא פעיל כבר עשרות שנים. מפרנס אותי, מפרנס עובדים ותיקים ועוד מאות עובדים, מורי דרך, נהגי אוטובוסים, מוכרים, מסעדנים, אתרי תיירות.
״ב-12 במרץ הכל נמחק. אין תיירות ואין אופק. העסקים שלנו, כל העוסקים בענף, מאות אלפי בני אדם, אזרחי מדינת ישראל משלמי מיסים, צריכים את הכסף עכשיו כדי שנוכל לשרוד את הימים הקרובים, והענף שלי את השנה וחצי הקרובות. אם לא יהיה לנו אוכל, אנחנו נרד מתחת לכל רף. השטח בוער, רוצים כסף עכשיו".
אז מה אתם רוצים לעשות איתנו ממשלה יקרה? לזרוק אותנו לים?
לילי בן שלום, מסעדנית, אמרה: "אף אחד לא אשם בקורונה, אבל זו מכת מוות. למה מוות? כי אין אופק, אף אחד לא יודע לתת לנו תאריך. רבים מחברי סגרו את החלומות שלהם, רבים עוד יסגרו. אני ממשיכה להיאבק, לא כל כך יודעת במה. מנסה להמציא את עצמי מחדש. כשאין פרנסה אין לנו כלום. אני מצפה לקבל את מה שמגיע לי. את כספי הביטוח ששילמנו לעזאזל כל החיים, לא להרגיש מקבצת נדבות.
״בשביל מה קוראים לזה ביטוח אם לא משתמשים בו באסון הלאומי הזה? מגיע לנו לישון לילה אחד בלי חרדת קיום. אין לנו פנסיה, אין לנו חל"ת, אין לנו חופשה, וגם לא ימי מחלה. אז מה אתם רוצים לעשות איתנו ממשלה יקרה? לזרוק אותנו לים?
"רק שתדעו שיחד איתנו תזרקו גם את השכירים, את הצעירים, את המשפחות שלא יוכלו לתת אוכל לילדים, את הכלכלה ה'חזקה' של ישראל. אני קוראת מפה לכל עם ישראל- בואו להנות מתעסקים שלנו, כי עוד מעט לא נהיה. מדינת ישראל צריכה להשכיל ולהבין שהיא צריכה לפתוח את הכיס בשבילנו".
"כואב לי להסתכל לבן שלי בעיניים"
ג'ניה תדמור, אמנית קרקס ומתעמלת: "כל חיי אני מייצגת את ישראל בהתעמלות אמנותית. ביום אחד לקחו לנו את הפרנסה, את החיים. אין לנו איך לשלם שכר דירה ואיך להתקיים. עצרנו את הקרקסים, את המופעים. עצרתי, וכשראיתי שלא יהיה לי איך לשים אוכל על השולחן, 13-12 שעות סחבתי ארגזים בסופר. עכשיו נפצעתי, העתיד המקצועי שלי בסכנה. כואב לי להסתכל לליאם, הבן שלי, בעיניים. אני לא צריכה לבקש את מה שאתם חייבים לי. אנחנו דורשים שתהיו אחראיים ותעבירו את הכסף עכשיו, כדי שנוכל לחיות".
"מרגיש חסר אונים מול המדינה בה בטחתי"
חיים הרשברג, בעל מועדון 'מונדו 2000': "גדלתי בציונות הדתית, אח בכור לשבעה אחים ואחיות. משפחה שלימדה אותי לאהוב את המדינה ולתת לה הכל. מעל 15 שנה שאני עובד בתעשיית חיי הלילה. אני עומד כאן היום ומרגיש חסר אונים. חסר אונים מול המדינה בה בטחתי, חסר אונים מול הממשלה.
"לפני שנתיים פתחתי עסק כאן בתל אביב. עסק שמייצר עשרות מקומות עבודה ומבדר אלפי אנשים בחודש. עסק שנותן במה לאמנים מתחילים בישראל. עסק שקולט תיירים- אבל גם עסק שאמור לקיים אותי בכבוד. אתם משקרים לנו במצח נחושה. מבטיחים הבטחות שווא ולא מקיימים. השארתם אותנו לדמם לבד".
"אם כבר אמרתם משהו – אל תשברו את המילה שלכם"
מורן וייסברג, 39, אמא לשלושה. מורת דרך: "תגידו לי מה לעשות, תגידו לי מה האופק, מה התכנית. ואם כבר אמרתם משהו – אל תשברו את המילה שלכם. תנו לי לקום בבוקר ולהרגיש חיונית ומשמעותית. אני מנסה להיות האמא הכי טובה שאפשר, אבל אני צריכה ודאות בשביל הילדים שלי".
"מדינת ישראל שדדה אותי לאור יום"
תומר פירסט, 32, מנהל במה: "אני הלום קרב שעבורו 'עופרת יצוקה' מעולם לא נגמרה. התחלתי מפועל במה פשוט וגדלתי, אין כמעט גיטרה מפורסמת שלא כיוונתי. לפני מספר שנים החלטתי לנצח את הפוסט-טראומה, בעזרת העבודה והפעילות. זו מלחמה יומיומית וחיה.
"בתחילת מרץ, אני, שחשבתי שהגרוע מכל מאחורי, שוב נפלתי. נלחם על חסכונות, על שכר דירה, על פירורים. קיבלתי מענק זעום שלא מכסה חודש אחד של חיים בישראל.
מדינת ישראל שדדה אותי לאור יום. אני רוצה להודות לממשלת ישראל שהעירה אותנו להתאחד ולנצח. הורדתם לנו את השאלטר בלי עתיד, בלי אופק, בלי לקחת אחריות. אתם מדברים ומדברים ובינתיים החברים שלי קורסים".
"לאנשים יש דירות יפות ואין לחם"
מוטי בורגר, בעל חברת הסעות: "אנחנו מפרנסים הרבה משפחות. היום האוטובוסים עומדים במגרש כמו ערמות חלודה, ואנחנו משלמים עליהם הלוואות. שקל אחד לא קיבלנו מהמדינה.
"באתי לפה עם נהג מונית שמספר לי ש-25 שנה הוא עובד ואין לו לתת לחם לארבעת הילדים שלו. אנחנו בענף ההיסעים, מעל 20 אלף איש שאין להם ביטחון. אנחנו דור חדש של עניים, שרק לפני חמישה חודשים היו מועילים לחברה. לאנשים יש דירות יפות ואין להם לחם.
"אנחנו דורשים להחזיר לנו את ההשקעה. כל מה ששילמנו למדינה כל השנים.
אני פונה מכאן אליך אדוני ראש הממשלה ואומר לך: לא יעזור כלום. אתה תיתן לנו את הכסף שלנו. מה שאתה רואה פה היום זה התאחדות של כל העם ביחד. אנחנו נהיה מאוחדים נגד כל מי שיגנוב אותנו. יש כאן בקהל חברים שלי מהתחום, ערבים, יהודים, דרוזים, צ'רקסים, דתיים, חילונים, חרדים. כולנו מאוחדים".
את ההפגנה יזמו מספר ארגונים, בהם: קבוצת מסעדנים חזקים ביחד, התאחדות העצמאים, ועד הפעולה של התרבות, איגוד המסעדות והברים, חיי הלילה והברים, המטה להצלת תיירות חו"ל, מחאת הריבון, צעדת המיליון, ועד הפעולה של ההיסעים הפרטיים, ארגון העצמאים, צו 8 לפועלי התרבות וארגון השחקנים.
