"אנו נמצאים בקריסה של מערך בריאות הציבור בישראל – בעיה בוערת, עם השלכות לאומיות הרות גורל, לבריאות, לחברה וכלכלה", כך מתריעים היום (ראשון) פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ופרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר פורום בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית, במכתב למזכ"ל ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי. "הצלת מערך בריאות הציבור עכשיו חיונית על מנת למנוע קריסה של מערך הרפואה בהמשך". המכתב נשלח לקראת פגישה של ראשי ההסתדרות הרפואית ואיגוד רופאי בריאות הציבור עם שר הבריאות, יולי אדלשטיין.

עיצוב מדיניות בלי גורמי המקצוע

דוידוביץ' ולוין מתריעים כי ההמלצות שמגיעות אל מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות נכתבות על ידי צוות אנשי מודיעין שהוקם על ידי המועצה לבטחון לאומי, ללא מעורבות של אפידמיולוגים ורופאי בריאות הציבור. לפי המכתב, צוות זה "מוביל את הממשלה לכיוונים שגויים ללא בסיס מדעי". מנגד, הם מציינים כי לאפידמיולוגים המקצועיים אין גישה לנתוני משרד הבריאות, וגם לא לתרחישי הייחוס שלפיהם מתקבלות החלטות.

דוגמה לקבלת החלטות לא מקצועית לפי כותבי המכתב היא ההפרדה בין שיקולים בריאותיים לבין שיקולים כלכליים. "ברפואה ובבריאות הציבור יש תורה סדורה של שילוב עקרונות כלכלה ומנהל בריאות גם במצבי חירום. גישה משתפת, תוך התייעצות עם כלל הגורמים הרלוונטיים, כולל הציבור, משיגה תוצאות טובות יותר מניהול ריכוזי המנותק מהשטח". 

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

דוגמה נוספת שמציינים לוין ודוידוביץ' לניהול שגוי היא ההסתמכות על האכיפה המשטרתית ביישום ההנחיות, שאינה יעילה. לדבריהם, מחקרים שנערכו ברחבי העולם מתקופת הקורונה מעידים שהציבור משנה התנהגות כאשר מגישים לו מידע מדעי רלוונטי.

"יש לשלב מומחי בריאות הציבור בכל מקום שבהם נדרשת ראיית בריאות הציבור והבנה אפידמיולוגית, בשגרה ובחירום", כותבים לוין ודוידוביץ', לו מקבלי ההחלטות ייסמכו יותר על השיקולים האפידמיולוגיים ועל מומחי בריאות הציבור, תוך היעזרות בעקרונות קידום בריאות וכלכלה ומנהל בריאות, תוך התאמה למצב חירום, ניתן יהיה להפחית משמעותית את הפגיעה הכלכלית במקביל לצמצום התפשטות המחלה".

מחסור ברופאי בריאות הציבור

לוין ודוידוביץ' מצביעים על מחסור חמור ברופאי בריאות הציבור. כיום יש בישראל רק 29 תקנים לרופאי בריאות הציבור. לוין ודוידוביץ' ממליצים לבנות מסלול התמחות ברפואת בריאות הציבור שישתלם למתמחים כלכלית ומקצועית, ולגייס 30 רופאים מתמחים חדשים.

מחסור בבעלי מקצועות העוסקים בבריאות הציבור

בעיה נוספת שמועלית במכתב היא מחסור בבעלי מקצועות נוספים העוסקים בבריאות הציבור – סיעוד בריאות הציבור, וטרינריה, רפואת שיניים, תזונה, קידום בריאות, כלכלה ומנהל בריאות הציבור, אפידמיולוגיה, משפט בריאות הציבור ועוד, וקוראים לבניית תכנית לגיוס כוח אדם גם בתחומים אלו. "ראוי להדגיש כי בריאות הציבור איננה רק קורונה. חייבים להתייחס במענה למגפה ובמדידתה לא רק לתחלואה ותמותה מקורונה, אלא גם להיבטים של תחלואה נפשית ודחק כתוצאה מהמצב, נגישות לשירותי רפואה, טיפול במחלות כרוניות והתנהגויות בריאות כדוגמת תזונה, פעילות גופנית ועישון."

תת תקצוב

לוין ודוידוביץ' מתריעים כי תקציב בריאות הציבור לנפש נשחק בעשור האחרון ללא מנגנון קבוע לעדכון תקציב – בעיה שאף הועלתה בדו"ח מבקר המדינה שפורסם באפריל האחרון. בעקבות זאת נוצר במערך מחסור חמור בכח אדם – למשל, בפרוץ המגפה בוצעו כלל החקירות האפידמיולוגיות של חולי קורונה על ידי 27 אחיות אפידמיולוגיות בלבד.

פיגור טכנולוגי

היעדר התקציב הוביל לשימוש בטכנולוגיה מיושנת עד ללא רלוונטי – החקירות האפידמיולוגיות מתבצעות על נייר, ורק אחר כך מוקלדות במערכת ממוחשבת. לפי המכתב, המערכת הממוחשבת לא מאפשרת הוצאת נתונים, שליחת הודעות אוטומטיות למגעי חולי קורונה, או נגישות למידע בשביל עריכת מחקרים מדעים על בסיס הנתונים. "יש להשקיע עכשיו מיידית ובתכנון נכון, בשדרוג משמעותי של התשתית והמשאבים, בפרט המשאבים הטכנולוגיים".