הגירעון יגיע השנה לכ-13% תוצר, וב-2021 ל-7%  – כך העריך היום (ראשון) נגיד בנק ישראל אמיר ירון בישיבת הממשלה. לפי ההערכה המתבססת על כך שהאבטלה תשאר מעל 10%, יחס החוב לתוצר יגדל לכ-76%  השנה ולכ-78% תוצר בסוף השנה הבאה. עם זאת הבהיר ירון כי הגדילה בחוב לא צריכה להגביל את פעולת הממשלה.

"אני רוצה להדגיש – יש לממשלה  יכולת לממן את התכנית" אמר ירון. "האמון של השווקים הפיננסיים בכלכלה הישראלית ובמחויבות הממשלה לשמירה על משמעת פיסקאלית, שנבנה לאורך שנים רבות, עומד כעת לזכות המשק הישראלי ויסייע לנו לצלוח את המשבר הזה מבחינת צרכי המימון שלו. מובן שכאשר המשבר ישכך יהיה צורך לטפל גם בהפחתה הדרגתית של החוב שנצבר – ועוד יצטבר – במהלך הטיפול במשבר".

לפי ירון היקף התכנית עומד על תוספת של 15 מיליארד שקלים השנה, ו-27 מיליארד שקלים נוספים בשנה הבאה – סה"כ 42 מיליארד שקלים על פני שנתיים – ללא כלי תזרים. סכוך זה נמוך מהסכום בו נקב שר האוצר ישראל כ"ץ. לדבריו, בנק ישראל "ימשיך לעשות זאת ככל שיידרש", על מנת לספק סביבה נוחה לגיוס החוב ולתמוך בפעילות התקציבית של הממשלה.​

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"רשת הבטחון שהוצגה וצעדי המדיניות הנוספים, הן של הממשלה והן של בנק ישראל מכוונים בדיוק לנקודה הזאת. זה הזמן לנצל את כריות הביטחון שיש ברשותנו – כדי לשכך את פגיעת המשבר, ולאפשר למשק ולציבור לעבור אותו תוך פגיעה מינימלית" אמר ירון. "מאחורי המספרים והנתונים יש אנשים. המדיניות צריכה לאפשר את שגרת החיים לצד הנגיף, והתאוששות מהירה כשנוכל להחזיר את המשק להפעלה מלאה".

נגיד הבנק המרכזי הוסיף כי על בסיס הניסיון מהנגיף עד כה – " יש להקטין ככל שניתן את הפגיעה ואת אי-הוודאות הכלכלית לשחקנים השונים במשק אל מול ההתפתחויות השונות שעוד ייתכנו.. ישנה חשיבות לביצוע מלא ומהיר של הצעדים שהוחלט לנקוט בהם. גם אם יש השגות על רכיבים כאלה ואחרים בתכנית, על כל המערכת להיות רתומה לכך". ירון הוסיף כי " חשוב שהמהלך הנוכחי ילווה בהקדם בצעדים שיתמכו גם בביקושים במשק, וביצירת בסיס להאצת הפעילות הכלכלית ולקידום תעסוקה וצמיחה מתמשכת".