ביקורת חריפה נמתחה על משרד האוצר, וכוונתו להגביר את כפיפות הביטוח הלאומי לאגף התקציבים דרך חוק ההסדרים הקרוב, בדיון הוועדה לביקורת המדינה שנערך היום (שני) בכנסת.

לפי הצעת חוק ההסדרים, בכוונת אגף התקציבים לשנות את החוק הקיים, ולחייב את הביטוח הלאומי להעביר את עודפיו לתקציב המדינה בתמורה לאגרות חוב נושאות ריבית. השנה שעברה, היה מהלך זה מתבצע במסגרת הסכם בין הצדדים, אך במסגרת המאבק ביניהם, ביטל הביטוח הלאומי את ההסכם.

האוצר מעוניין בשינוי החוק משום שאי העברת הכספים למדינה, משנה את סיווג החובות לביטוח הלאומי מחוב פנימי ממשלתי לחוב חיצוני, ותחייב את הגדלת הגירעון השנתי ב-1.7% ואת יחס החוב-תוצר ב-17%.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

רכז הביטוח הלאומי באגף התקציבים באוצר, עלי בינג, טען כי המציאות הפוכה, וממילא הביטוח הלאומי לא יכול לעמוד כלכלית ברשות עצמו. לדבריו, "הביטוח הלאומי משלם כ-90 מיליארד שקלים בשנה, וגובה 64 מיליארד שקלים. ההפרש בא מתקציב המדינה".

מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בינג הוסיף כי "היה חשש בקורונה, שהמדינה תיכנע למשבר ו'תברח', והביטוח הלאומי יישאר ללא מקור תקציבי. אבל המציאות הוכיחה ההפך, האוצר משפה את הביטוח הלאומי על כל הוצאה חדשה שהוחלט עליה כעת: הארכת זכאות, קיצור תקופת אכשרה לדמי אבטלה ומתן קיצבת אבטלה לעובדים מעל גיל 67".

"מתוך 230 מיליארד שקלים שחייבים לביטוח הלאומי, אין אפילו פרוטה"

מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, תקף בחריפות את העובדות שהציג האוצר, וצייר תמונה הפוכה לחלוטין. "מתוך 230 מיליארד שקלים שחייבים לביטוח הלאומי, אין אפילו פרוטה. הכל רישומי. הם לא משקיעים בשום מקום", טען, "חוץ מזה, יש עוד 140 מיליארד שקלים שהביטוח הלאומי שילם על פי הנחיות של אגף התקציבים לדורותיו, והם לא רשומים בשום מקום. העברנו לפני שנה וחצי את כל מסד הנתונים. לא קיבלנו אפילו ציוץ של ראשית כוונה להתייחס למידע שהעברנו להם".

שפיגלר פירט את תשלומים שהביטוח הלאומי מבצע, בהתאם להוראות החוק, ואינו מקבל עליהם שיפוי. "למשל דמי אבטלה", אמר, " ב-1974, ולאחר מכן ב-1985, הביטוח הלאומי נדרש להפחית את הפרמיה בעבור דמי אבטלה שנגבית ממעסיקים. ההתחייבות של אגף התקציבים הייתה שאם יהיה גירעון בסעיף הזה, הוא יכסה אותו. יש גירעון של 71 מיליארד שקלים מאז שהביטוח הלאומי לקח את זה על עצמו. בחוק הסדרים הנוכחי הם מבטלים את זה".

"היה מענק דמי אשפוז, מ-1995 עד 2015 הביטוח הלאומי שילם את זה ללא שיפוי, הרי זה צריך להיות על חשבון ביטוח בריאות", הוסיף, "זה כ-50 מיליארד שקלים עם הריבית. ב-2015 הם נזכרו לתקן את החוק, ומאז הם נותנים את החלק היחסי שאני משלם לבתי החולים – אבל מה עם עשרים השנים שקדמו לזה?".

במלים אחרות, שפיגלר טען שהגירעון האקטוארי, כלומר העתידי, של הביטוח הלאומי לא נובע מפזרנות, או רק מעיכוב בהתייחסות להתארכות תוחלת החיים, אלא קודם כל מביצוע תשלומי חובה, ללא קבלת שיפוי מהאוצר.

"לתת לאגף התקציבים לשלוט בביטוח הלאומי זה להרוס את הביטחון הסוציאלי"

יו"ר הוועדה, ח"כ עופר שלח (יש עתיד-תל"ם) שאל את שפיגלר: " האם לא כדאי לך, ולנו אזרחי המדינה, מחויבות של אוצר המדינה, עם כל השינויים בדמוגרפיה, על פני ניהול הכספים של הביטוח הלאומי?"

שפיגלר : "יש כאן ניגוד עניינים שזועק לשמיים. אגף התקציבים בנוי לרצות לקבל אליו כמה שיותר כסף. אגיד לך מה קרה באמת בקורונה. כל יוזמה שלנו נתקלה בהתנגדות ורק במאבקים עיקשים מול משרד האוצר הצלחנו להשיג הסכמה לצעדים נדרשים".

שפיגלר הביע חוסר אמון ביכולת של אגף התקציבים לדאוג לזכויות האזרחים. "הם באו עם הצעת מחליטים שלא ראינו, אלא לאחר מעשה, כמו גנבים בלילה, מנסים להעביר את הצעת החוק. כי זו דרך העבודה שלהם, לצערי הרב", טען.

"אני עובד אתם בשירות המדינה משנת 2000" המשיך, "אני אומר את הדברים, והם לא רגילים לשמוע את זה, בוודאי ובוודאי מנושאי משרה בשירות הציבורי. כולם מפחדים לדבר. אם, למשל, מסתבר שכדי לעמוד במחויבות החוקית הביטוח הלאומי צריך עוד מיליארד שקל בשנה מסוימת, אז הם יבואו בחוק ההסדרים ויקצצו בזכויות של המבוטחים בסכום דומה. הראיה שלהם היא של הבור בתקציב, לא של המבוטחים. לתת לאגף התקציבים לשלוט בביטוח הלאומי זה להרוס את הביטחון הסוציאלי של תושבי מדינת ישראל".

"לא הפקידים קובעים אלא הריבון"

בינג ניסה להמעיט בהשפעה של אגף התקציבים בקביעת המדיניות כשאמר: "זה לא הפקידים קובעים אלא הריבון. כל הזכויות נקבעות בכנסת".

לדבריו, "אני, כמובן, תומך במיצוי זכויות, ולזה נמצא מקורות תקציביים, אבל אם בביטוח הלאומי מחליטים, מה שכנראה מותר להם, להרחיב את הזכויות הסוציאליות, הם לא מבקשים להגדיל את הגביה. הם מבקשים מהאוצר שיממן את זה. יש טווח רחב של מודלים בעולם, חלקם עצמאיים יותר, כמו בארה"ב, חלק משולבים וחלק זה נעשה כמחלקה במשרד ממשלתי. אם הביטוח הלאומי היה עצמאי, הוא היה קורס. יש אנשים בביטוח הלאומי שבאמת רוצים עצמאות, אבל המשמעות תהיה הכפלה של דמי הביטוח הלאומי".

בסיכום הדיון אמר שלח: "להעביר את זה בחוק ההסדרים זו שערורייה. זה דיון ערכי וכלכלי ממעלה ראשונה. הייתי בקואליציה, וכעת אני באופוזיציה. הייתי מפצל את זה מחוק ההסדרים תוך שעה וחצי. גם לכם זה לא עושה טוב לעשות שינוי כזה בחוק ההסדרים".