אם לא יהיו הפתעות, הממשלה צפויה לאשר היום את יוזמתו של שר החינוך, נפתלי בנט, להעברת בתי הספר המקצועיים לפיקוח משרד החינוך. לכאורה, מדובר בצעד טכני בלבד, העברת סמכויות ממשרד למשרד. למעשה, מדובר בצעד שישפיע באופן קשה על למעלה מרבבה של תלמידי החינוך המקצועי, המוחזרים – ללא מחשבה תחילה, ללא תכנון – למערכת החינוך אשר פלטה אותם.
השיבה לארץ ישראל חייבה את העם היהודי ליטול גורלו בידו לאורך כל חזית העבודה. חקלאי עברי, פועל עברי, שרברב עברי, פחח עברי – אלו היו הביטויים המעשיים למהפכה הפנימית שהובילה הציונות בעם היהודי.
אך למהלך של בנט וראש הממשלה יש השלכות רחבות יותר, החורגות מן הזמן והמקום. צריך לומר ביושר כי בנט ונתניהו מונחים מתוך אידיאולוגיה שהם, כנראה, מאמינים בה בכל לב. על פי האידיאולוגיה הזו הציונות מיצתה את השלב שבו נדרש העם לעבוד.
הציונות לא הייתה רק תנועה להשבת העם היהודי לארצו, אלא גם מהפכה פנימית בתוך העם היהודי. מבשרי הציונות ודבריה, ממשה הס, עבור בהרצל, בא. ד. גורדון וברל כצנלסון, ראו בעבודה העברית, עבודה יצרנית של עם חופשי בארצו, את גולת הכותרת של השינוי העמוק מהקיום היהודי בגולה.
אין מדובר רק בעצם העבודה, אלא באופיה של העבודה. במשך אלפי שנות הגלות העם היהודי לא נדרש לעבוד לצורך קיומו הריבוני, ועל כן המקצועות שאפיינו אותו היו מקצועות הסחר, יחד עם מקצועות שדרשו מומחיות עיונית, אותה רכש עמנו בבתי המדרש, כמו עריכת דין וכיו"ב.
השיבה לארץ ישראל חייבה את העם היהודי ליטול גורלו בידו לאורך כל חזית העבודה. חקלאי עברי, פועל עברי, שרברב עברי, פחח עברי – אלו היו הביטויים המעשיים למהפכה הפנימית שהובילה הציונות בעם היהודי.
אך כדרכן של מהפכות, מתחוללת לה מהפכת נגד. על פי התפישה הערכית שכבר קנתה לה שביתה בישראל של ימינו, ישראל עשויה להנות משיגשוג גם אם כל בניה ובנותיה ישתייכו לאומת ההזנק – "הסטארט-אפ ניישן" שנתניהו משווק ברחבי העולם. זוהי התפישה המכתיבה גם את ההרס המתמשך של החקלאות בישראל, ושל התעשייה בישראל. זוהי התפישה המעדיפה הורדת מכסים ויבוא על פני תעשייה ויצוא.
"שהבן שלך יהיה פחח!" הטיח השר דאז סילבן שלום ברה"מ נתניהו לפני כשנתיים, בהגייתו את המילה פחח כמילת גנאי, בדיון על החינוך המקצועי שהתקיים בממשלה. אותו דיון נסוב סביב שאלת ההסללה, האם מערכת החינוך המקצועית מסלילה, כפי שעשתה בעבר, דווקא מזרחיים לעבר מקצועות בעלי דימוי ציבורי נמוך ושכר נמוך. בינתיים נראה כי נתניהו השתכנע, והוא פועל שלא יהיו פחחים מבין ילדי ישראל.
הדיון על ההסללה, שאכן הייתה קיימת ומקוממת, הוא חשוב, ויש לתת לו מקום, יחד עם התיקון המהותי של הסיפר הישראלי, ושזירת הסיפר של כלל הגלויות והעליות יחד. אך השאלה שנבקש להעלות היום היא: האם יש תקומה ויכולת קיום לעם שאינו מעוניין שאף אחד מבניו ובנותיו יעסקו בפחחות?
