הדבר המדאיג באמת בהחלטת הכנסת לבטל את סגירת חדרי הכושר ובריכות השחייה אינו סכנת ההידבקות בקורונה, אלא משבר האמון בין הממשלה לציבור – כך אומרת ל'דבר' פרופ' אורה פלטיאל, אפידמיולוגית בבית החולים הדסה בירושלים, ולשעבר מנהלת בית הספר לבריאות הציבור בהדסה ובאוניברסיטה העברית.

"כנראה שבעיית האמון הציבורי בנוגע לניהול הקורונה הגיעה גם לכנסת", אומרת פרופ' פלטיאל, "הממשלה מקבלת החלטות, ואפילו הכנסת לא מאמינה בהחלטות שהתקבלו. מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי אמר שהוא מצטער שהכנסת לא פעלה לפי המלצות הממשלה ולא סגרו את חדרי הכושר. גם אותי זה מצער, כי אני חושבת שחדרי כושר באמת יכולים להיות מוקדי הדבקה. אבל ברגע שהממשלה שמזהירה מהליכה לחדרי הכושר זו אותה הממשלה שאסרה על האנשים לצאת לפעילות גופנית מעל 100 מטר מהבית, הנחייה ללא שום הצדקה אפדמיולוגית, אנשים כבר לא מאמינים."

לשבירת האמון, אומרת פלטיאל, יש השלכות חמורות שעלולות להתגבר. "אנשים כל כך כועסים וכל כך מוטרדים מהמצב הכלכלי ומהתחושה שהממשלה דורכת עליהם, שהם לא מאמינים שיש מגפה, ומתנהגים בהתאם. למשל, אנשים לא מפנימים שהם צריכים לא להצטופף, וזה מאוד מאוד מסוכן, כי אין ספק שהתקהלויות וצפיפות הם החמצן של המגיפה. אנשים שלא מרגישים שהם חלק מהפתרון יעשו את כל הדברים הלא נכונים, ואז ניאלץ להיכנס לסגר. זה מוביל להתנהגויות הכי מסוכנות. זה מאוד מטריד אותי, כי אמון הציבור זה הבסיס של בריאות הציבור. אבל אמון לא יבוא מהפחדה. "

"יש סכנת הידבקות בחדרי הכושר, אבל אם אנחנו לא בסגר, אז צריך מענה לפעילות גופנית"

פלטיאל מציינת כי ממה שידוע עד כה, יש סכנת הידבקות בפתיחת חדרי הכושר. "יש עדויות מקוריאה שחדרי כושר יכולים להיות מקור הדבקה. אני לא יכולה להגיד שזה בטיחותי. זה מקום ממוזג וסגור, אנשים רצים ומתנשמים ליד אחרים. זה יכול להיות מקור הדבקה." בבריכות השחייה, לדבריה, המצב שונה: "הבריכה עצמה כנראה לא מסוכנת. השאלה היא מה קורה בתור ובקיוסק."

עם זאת, היא מדגישה שההחלטה האם לסגור את חדרי הכושר והבריכות צריכה להיות חלק מתפישה רחבה וברורה יותר – שכרגע בולטת בחסרונה. "הציבור, במיוחד בקיץ, צריך גם לחיות, אלא אם כן אנחנו בסגר. וזה לא ברור כרגע. יש הרבה הגיון בצמצום כל פעילות שאינה הכרחית כדי לצמצם תחלואה, אבל אני לא חושבת שהציבור יקבל את זה. אם אנחנו לא בסגר, אז צריך מענה לפעילות גופנית, וגם לפעילות הפנאי."

אז אילו הנחיות נכון לגבש לזמן הנוכחי, בו מנסים להימנע מסגר אך להשתלט על התפשטות המגפה? לפי פלטיאל, נדרשת הסברה לציבור שתתבסס על נתונים ברורים, וחקירות אפידמיולוגיות יעילות שיעצרו את ההדבקה. "אנחנו צריכים לדעת יותר על מוקדי הדבקה בארץ. בשביל זה נדרש גם מערך איסוף ושיקוף נתונים, וחקירה אפידמיולוגית שמתבצעת קרוב למועד האבחון, כשאנשים עדיין זוכרים מה הם עשו. צריך גם פתרונות טכנולוגיים – אני לא מדברת על איכון שב"כ, אלא על כלים טכנולוגיים שיאפשרו לאנשים לזכור ולתעד איפה הם היו. אנחנו אומת הסטארט-אפ, אבל בתחום הזה אנחנו לא משתמשים בכלים שיש כדי לאסוף את המידע שאנחנו זקוקים לו."