למרות שחלפו תשע שנים מאז החליטה הממשלה שיש להגן על מצוק הים מפני תהליכי הרס, במרבית קטעי המצוק טרם ביצעו המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הצוק הגנות ימיות, למעט אחת דחופה באשקלון. גם הגנות יבשתיות שבאחריות הרשויות המקומיות טרם בוצעו, כך קובע דו"ח מבקר המדינה בנושא "תפקוד השלטון המרכזי והשלטון המקומי בהתמודדותם עם תהליכי הרס המצוק" שמתפרסם הבוקר (שלישי). עוד חושף המבקר כי החברה להגנת המצוק שהוקמה לטובת הנושא מימשה רק 8.6% מהתקציב שלה בשנים 2013-2018.
רצועת החוף של ישראל משתרעת לאורך הים התיכון בגבולה המערבי והיא האזור המאוכלס והמפותח ביותר במדינה. מתוך כלל רצועת החוף, לאורך כ-45 ק"מ, בין אשקלון וחדרה, ישנו מצוק בלתי יציב שנסוג מזרחה ונמצא בסכנת התמוטטות בשל תהליכי בלייה מהים. מצוק הים באשקלון לדוגמה, נסוג בשני העשורים האחרונים בכ-22 מטר. סכנת התמוטטות מצוקי הים צפויה להחריף בשל משבר האקלים ועליית מפלס הים. למרות היותה תהליך טבעי, ניתן לבצע פעולות שיגנו על המצוק מפני בלייה, יעכבו אותה וישמרו על ביטחון האזרחים באזור, כגון הזרמת חול לחוף והרחבתו באופן מלאכותי, רישות וגידור המצוק ועוד.
הרס המצוק מהווה סכנה ממשית לחיי התושבים באזור הסמוך למצוק, למבקרים ורוחצים בחופים הסמוכים ולמבנים הנמצאים על המצוק. בשנת 2009 נהרג אדם בחוף בנתניה כתוצאה ממצוק שהתמוטט עליו ואזרחים נוספים נפצעו בעשור האחרון במספר תקריות כתוצאה מהתמוטטות מצוק עליו שהו בזמן הקריסה או שהמצוק קרס עליהם. בפברואר 2018 התריע מנכ"ל משרד הגנת הסביבה במכתב למנכ"ל משרד הפנים כי "אם לא יקודמו מייד ההגנות היבשתיות, ילך ויגבר הסיכון לחיי אדם, לנכסים ולתשתיות".
כבר בשנת 2005 החלה עבודה במשרד להגנת הסביבה לצורך הכנת מסמך מדיניות בנושא, ובאפריל 2010 התקבלה החלטת הממשלה על אימוץ התכנית ותקצובה. ב-2012 הוקמה החברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון בע"מ תחת המשרד להגנת הסביבה כחברה ייעודית לטיפול בנושא. על-פי החלטת הממשלה, ההגנות הימיות יבוצעו על-ידי החברה, וההגנות היבשתיות יהיו תחת אחריות הרשות המקומית שבשטחה נמצא קטע המצוק הרלוונטי.
לביצוע הנמוך של תקציב החברה עשויות להיות תוצאות בלתי רצויות: הגדלת הסיכון להתמוטטות המצוק ופגיעה בשלום הציבור וברכוש
כאמור, על-פי דו"ח המבקר, מלבד הגנה ימית דחופה שבוצעה באזור אשקלון, לא ביצעה עדיין החברה להגנת מצוקי ים אף הגנה ימית במרבית קטעי המצוק בחדרה, עמק חפר, נתניה, הרצליה, תל אביב יפו, בת ים, גן רווה ואשקלון. עוד חושף המבקר כי בין 2013 ל-2018 ביצוע התקציב של החברה הסתכם ב-26 מיליון שקלים בלבד, 8.6% מסך התקציב של אותן השנים שעמד על 303 מיליון שקלים. "לביצוע הנמוך של תקציב החברה אל מול תכניותיה המאושרות עשויות להיות תוצאות בלתי רצויות, כגון הגדלת הסיכון להתמוטטות המצוק ולפגיעה בשלום הציבור וברכוש", מדגיש המבקר.
סוגיה נוספת שמעלה המבקר היא הפער בין האומדנים השונים על הסכומים הדרושים לביצוע ההגנות הימיות. כך מציין המבקר כי הסכום שהקציבה הממשלה לשלב א' של ביצוע כלל הגנות הימיות עמד על 360 מיליון שקלים, סכום שאינו מספיק אפילו להשלמת הטיפול באזור אחד של דרום נתניה.
בתחום ההגנות היבשתיות מציין המבקר כי למרות שחלפו תשע שנים מהחלטת הממשלה, עדיין לא נמצא פתרון למחלוקת בין הרשויות המקומיות לבין משרדי הממשלה ובין משרדי הממשלה עצמם בסוגיית מימון ההגנות היבשתיות. המבקר מדגיש כי המחלוקת מעכבת את ביצוע ההגנות שכאמור אף אחת מהן עדיין לא קמה.
"כל עוד לא יימצא פתרון למחלוקת בנוגע למקורות המימון של ההגנות היבשתיות, לא יבוצעו במלואן ההגנות האמורות לתת מענה לבעיית התמוטטות המצוק ולהגנה על שלום הציבור ועולה חשש כי כספי הסיוע, שכאמור ישמשו בעיקר לתכנון, לא יביאו לשינוי מהותי במצב המצוק", קובע המבקר. בהתאם לכך קורא המבקר למשרדי הפנים, האוצר, הגנת הסביבה ומשרד ראש הממשלה למצוא פתרון למחלוקת על מקורות המימון של ההגנות היבשתיות.
