העונה הנוכחית של ברצולנה, גם לולא הייתה נקטעת בעקבות פגרת הקורונה, איננה מוצלחת, בלשון המעטה. מירוץ האליפות ככל הנראה הסתיים, ואלא אם ריאל מדריד תיכשל באופן חסר תקדים במשחקים שנותרו לה, היא תוכתר כאלופה.
נקודות האור הבודדות בעונתה של ברצלונה, הן פריצתם של שני שחקני נוער נהדרים לקבוצה הראשונה: ריקי פוץ' ואנסו פאטי. פוץ', הקשר הצעיר (20) מעלה בקרב אוהדי בארסה ערגונות לאינייסטה, והוא מגלם את הסיפור הברצלונאי המושלם: ילד מוכשר שגדל באקדמיה המקומית, קטן וזריז, בעל טכניקה גבוהה ואינטליגנציית משחק קרוייפיסטית.
אבל סיפורו של פאטי הוא אחר לחלוטין, ויש בו רומנטיקה סוציאליסטית שגם בה יש הדהוד למורשת הברצלונאית, ותפקידה ההיסטורי במאבקים הלאומיים והמעמדיים של ספרד המודרנית.
את יוהאן קרויף, בארסה חבה לדמוקרטיה, שכן הוא בחר בה על פני מדריד מפני שלא היה מוכן לשחק במועדון המזוהה עם משטר פאשיסטי. אבל את אנסו פאטי בארסה חבה לסוציאליזם, ובדרך ישירה הרבה יותר.
כשאנסו עוד היה בבטן אימו, עזב בורי פאטי, אביו, את גינאה-ביסאו לפורטוגל, בחיפוש אחר חיים טובים יותר למשפחתו. בורי, היה גם הוא כדורגלן, אך לא הצליח למצוא בפורטוגל מועדון שישלם לו משכורת שתספיק לו להטיס את משפחתו לפורטוגל ולכלכל אותם.
בחיפושיו הנואשים בפורטוגל, שמע בורי שמועות על עיירה משונה באנדלוסיה, ספרד, בה ראש העיר עוזר למהגרים. בעקבות שמועות אלה נסע בורי פאטי אל העיר מארינלדה, בטרמפים, ובכסף שקושש מזרים. אל מארינלדה הגיע בלילה, מרושש, הוא פרש שמיכה אשר נשא עמו בתיק, והלך לישון על המדרכה. האיש שהעיר אותו בבוקר, הוא חואן מנואל סאנצ'ס גורדילו, ראש העיר של מארינלדה מאז 1979.
מארינלדה היא עיירה קטנה בת 3,000 תושבים, המתוארת בספרד כ'גן עדן קומוניסטי'. כל התושבים במארינלדה מקבלים שכר שווה, בלי קשר למלאכתם. הבתים במארינלדה נבנים באופן מרוכז, בכולם 3 חדרי שינה ופאטיו, וכולם עולים 100 יורו לחודש להשכרה. (חפשו בארץ בית על הקרקע עם 3 חדרים ב-400 ש"ח לחודש…). בנוסף לכך, מארינלדה מקבלת אליה חברים חדשים. גורדילו בעצמו עוזר לספרדים ומהגרים רבים המגיעים לעיירה, למצוא עבודה, בית, ולחברם לקהילה.
וכך היה גם עם בורי פאטי. אחרי שהעיר אותו משנתו על המדרכה, הזמין אותו גורדילו לסיבוב בעיירה. בורי פאטי סיפר לו על חייו ועל משפחתו, וגורדילו נתן לו עבודה בתור הנהג האישי שלו.
בנוסף, הוא שילם עבור הבאתם של אשתו ושלושת ילדיו, בינהם אנסו בן השש. מיד עם הגעתו היה ברור שאנסו הוא כשרון כדורגל עצום. גורדילו עצמו מספר שאף אחד מילדי העיירה לא יכל לקחת ממנו את הכדור, גם לא הנערים הבוגרים.
יום אחד חזר בורי הביתה וראה עשרות ילדים מתאספים מול ביתו. הם סיפרו לו שאנסו שיחק בעיירה השכנה הררה, ושנציגים של סביליה רוצים להחתים אותו ובאו איתו לביתם.
והשאר היסטוריה, כזו שרק התחילה להיכתב. פאטי בן ה-17 מציג איכויות של כוכב גדול. את הזדמנויות שהוא קיבל הוא לקח בשתי הידיים. העונה טרם הסתיימה ולפאטי, הכובש הצעיר ביותר בהיסטוריה של ברצלונה, יש 7 שערים ובישול.
הסיפור של אנסו פאטי רק מתחיל להיכתב, אבל אוהדי בארסה לעד יהיו אסירי תודה לראש עיר יוצא דופן, שמצא אדם ישן על מדרכה, הביא את משפחתו, נתן לו עבודה, ואפשרות לחיים טובים; ולעיירה סוציאליסטית קטנה, שסיפורים אודותיה משכו אנשים נואשים וחולמים, ואפשרו להם לזרוח.
