בחצר הנמצאת מרחק כמה רחובות מחוף קופקבנה המפורסם בריו דה ז'נרו שבברזיל מתארגנים בנוחות תריסר בני-אדם על ספות מתחת לכרזה עליה כתוב "רפא את הדעות הקדומות שלך". הם יושבים מול במה מאולתרת עליה ניצבת טרנסג'נדרית בשמלה קצרה וצמודה ומבצעת שיר בנושא נראות טרנסית.
זוהי שבת שגרתית בימי הקורונה בסקוואט (בניין נטוש המאוכלס על-ידי דיירים שלא רכשו אותו) הידוע בכינויו 'קאסה נם' (Casa Nem). הבניין בן שש הקומות הוא ביתם של כ-50 חברי וחברות מהקהילה הלהטב"ק המסתגרים במבנה בתקווה להעביר בבטחה את ימי הקורונה.
הם מקבלים תרומות מזון ונמנעים מלצאת מהבניין, אלא במקרה חירום רפואי או נסיבות חריגות אחרות. הסגר שכפו על עצמם הוא אחת הדרכים שקבוצת השוליים הזאת מיישמת על מנת להפחית את סיכון החשיפה לנגיף הקורונה, שעה שרבים אחרים נותרים חשופים ברחובות.
"בהתבסס על הניסיון שהיה לנו עם מגפת האיידס, אז האשימו אותנו שאנחנו מחוללי המחלה והותירו את חברינו למות, אנחנו מגינים כעת על הקהילה", אומרת איניאנרה סיקוריה (49), טרנסג'נדרית בזנות והמנהיגה של קאסה נם.
הארגון שלה השתלט ב-2016 על הבניין, על חדרי השינה הקטנים, חדרי השירותים המשותפים והמטבח המרכזי שבו. הם מצאו אותו נטוש, מלוכלך ומבולגן, כולל חדר אחד עם יצירות אומנות, תבליטי נחושת וחיות מפוחלצות והפכו אותו לבית, ולמקלט עבור חברי וחברות קהילת הלהטב"ק בריו שהיו קורבנות לאלימות או נדחו על-יד משפחותיהם.
כעת, בשל הקורונה, דיירים חדשים צריכים לבודד עצמם באחת הקומות ל-15 יום על מנת לוודא שהם לא מפתחים סימפטומים של המחלה לפני שהם מצטרפים לקהילה באופן מלא.
בינתיים בקאסה נם, הדיירים מבלים את זמנם בבישולים, בשיחות, במשחקים ובסדנאות מאורגנות, אך משתוקקים לעזוב את הבניין ברגע שזה יתאפשר. "הרחבנו את הפעילויות כדי לסייע בהתמודדות הפסיכולוגית עם המצב", אומר מיקאלו לופז (22), גבר טרנסג'נדר. "זאת תקופה מאד מתוחה בה אנו בציפייה דרוכה מבלי להבין למה בדיוק לצפות".
![מעל לכניסה מרוססת הכתובת "Stonewall", זכר למהומות סטונוול בניו יורק ב-1969 (AP Photo/Silvia Izquierdo)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2020/07/160720_lgbtq.jpg "מעל לכניסה מרוססת הכתובת "Stonewall", זכר למהומות סטונוול בניו יורק ב-1969 (AP Photo/Silvia Izquierdo)")
לא כולם מוצאים מפלט בקאסה נם. נתונים מהאיגוד הלאומי של טרנסים וקרוס-דרסרים (Cross-Dressers) מלמדים כי כ-90% מהאנשים שמיוצגים על ידו הם עובדי מין, בשל מחסור בהזדמנויות תעסוקתיות ואפלייה בקבלה לעבודה.
אליסה לרוביה (25), לדוגמה, טרנסג'נדרית בזנות, תקועה ברחובות כדי לשרוד כלכלית במיתון ההולך ומחריף. בדרך כלל היא נוטה לחייך, אך כשהיא מדברת על העתיד שאחרי המגיפה היא נעשית רצינית. היא רוצה לצאת מהזנות ומוצא חן בעיניה הרעיון של עבודה במכון יופי.
היא מחזיקה בתיק אלכוג'ל ובתחבורה הציבורית עוטה מסיכה. אבל לא בזמן שהיא ברחוב. היא מרוויחה כ-15 דולר ביום, פחות ממחצית ממה שהרוויחה לפני התפרצות הקורונה. "אני מפחדת", היא אומרת, "אני יודעת שאני בסיכון".
