האחיות נערכות לשביתה מחר (שני), לאחר שדרישותיהן להוספת תקנים למערכת הבריאות, לא נענתה. המחסור באחיות מורגש גם בשגרה, אבל בתקופת הקורונה – עם הקמתן של מחלקות לטיפול במגפה וכניסתן של אחיות רבות לבידוד – העומס מורגש עוד הרבה יותר. כמה נתונים שמסבירים את המצב.

כמה אחיות בישראל?

בישראל הועסקו 41,900 אחיות בשנת 2018 על פי הלמ״ס. דו"ח הממונה על השכר של אותה שנה קבע שבמגזר הממשלתי והציבורי הועסקו 33,434 אחיות. נתון זה כולל את בתי החולים הממשלתיים, קופות החולים ושירותי בריאות הציבור, ללא בתי החולים הפרטיים ומוסדות פרטיים נוספים. מספר האחיות בעלות רישיון בישראל, עד גיל 67, (כולל אלו שאינן עובדות במקצוע) עמד ב-2018 על 54,361.

צוות רפואי במרכז זיו בצפת. כ-1,000 אחיות שוהות בבידוד בגלל מפגש עם מטופלים (צילום: דוד כהן/פלאש90)

מעט אחיות ביחס לאוכלוסיה

בישראל מועסקות 5.1 אחיות ל-1,000 נפש – שיעור נמוך ביחס למדינות המפותחות. הממוצע ב-36 המדינות החברות ב-OECD עמד בשנת 2017 על 8.8 אחיות ל-1,000 נפש. ישראל נמצאת במקום ה-5, והלא מחמיא, מסוף הרשימה. שיעור האחיות ביחס לאוכלוסיה בישראל דומה לפולין וללטביה, וגבוה מסין, טורקיה וברזיל. את הטבלה מובילה נורבגיה, שבה יש 17.7 אחיות ל-1,000 נפש.

מגמת ירידה

מעבר למספר האחיות הנמוך יחסית, דו"ח ה-OECD מצביע על מגמה מדאיגה נוספת – ישראל היא אחת המדינות היחידות שבהן שיעור האחיות המועסקות ביחס לאוכלוסיה נעשה קטן יותר בעשרים השנים האחרונות – מ-5.4 אחיות ל-1,000 נפש בשנת 2000, ל-5.1 בשנת 2017. זה אמנם קרה גם בסלובקיה ובאירלנד, אבל ביתר 44 המדינות שנבדקו על ידי הארגון, שיעור האחיות ביחס לאוכלוסיה גדל בשני העשורים האחרונים.

צוות האחים והאחיות במחלקה לרפואה דחופה (מלר״ד) בביה״ח קפלן מקבוצת כללית עומד דקת דומיה לזכרה של סוזי לוי ז״ל, אחות בכירה במרכז הרפואי שיבא, שנפטרה אמש מקורונה (צילום: דוברות ביה"ח קפלן)

600 אחים ואחיות נוספו בקורונה – במקום 600 שעזבו

משרד הבריאות הודיע בתחילת אפריל על מתן תקנים ל-900 אחיות נוספות והכנסתן למערכת הבריאות תוך הסמכה מזורזת. מדובר במהלך שיכול להקל מעט על העומסים כיוון שהטיפול במגפה דורש תוספת כח אדם לפתיחת מחלקות קורונה בבתי החולים. בהסתדרות האחיות אומרים ל'דבר' כי עד כה נקלטו 600 אחים ואחיות, אך מדובר בתקנים שקוזזו עם אחים ואחיות שפרשו – כלומר מספר התקנים לאחים ולאחיות בישראל לא גדל.

אחיות ואחיות בבידוד

בפעם האחרונה בה פרסם משרד הבריאות נתונים מפורטים, ה-9 ביולי, עמד מספר האחיות בבידוד על 718. בימים האחרונים מדווחת הסתדרות האחיות על כ-1,000 אחיות בבידוד. כל אח או אחות בבידוד יוצרים עומס עבודה נוסף אצל יתר האחים והאחיות – מה שמקשה על העבודה השוטפת.

אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחיות. ״חובתנו להעניק לאזרחי ישראל טיפול הולם״ (צילום: פלאש90)

20% מהזמן לטפסים

האחיות החלו בעיצומים לפני כשנה, ביולי 2019, הרבה לפני מגפת הקורונה. בלב המחלוקת עם משרד הבריאות עמדה תכנית ״מדדי הבריאות הלאומיים״ של משרד הבריאות, ודרישת משרד הבריאות מבתי החולים לעבור 'אקרדיטציה' – קבלת תו תקן בינלאומי מארגון הבוחן שורה רחבה של קריטריונים באיכות הטיפול. התכנית, שמטרתה להציב יעדים מדידים למערכת הבריאות ולאתר תקלות, דורשת בפועל מהאחיות בבתי החולים וגם בקהילה להשקיע זמן רב במילוי טפסי מעקב ובמטלות בירוקרטיות שונות – וזאת ללא תוספת כח אדם.

בקיץ שעבר הכריזה הסתדרות האחיות על סכסוך עבודה במחאה על העומס שיצרה התכנית על האחיות והפגיעה במטופלים. בתגובה, הודיע הממונה על השכר באוצר על קיצוץ של 20% בשכר האחיות השובתות – ובכך 'הודה' כי המטלות שנוספו בעקבות תכנית המדדים תופסות 20% מזמנן של האחיות, וזאת, כאמור, ללא כל תוספת כח אדם.

הפגנת אחיות מול משרד הבריאות בירושלים, ביולי 2019. משרד האוצר דרש שיקדישו 20% מזמנן למילוי טפסים, בלי להוסיף תקנים (יונתן זינדל / פלאש90)

ביחס למדינות המפותחות, שכר האחיות בישראל גבוה

בתחום שכר האחיות, לישראל יש במה להתגאות – השכר הממוצע של אחיות בישראל הוא פי 1.5 מהשכר הממוצע במשק – מקום שלישי מבין 32 מדינות מפותחות שנבדקו. ממוצע OECD עומד על יחס של פי 1.1 מהשכר הממוצע.

במדדי שווי כח הקנייה (מדידה המנטרלת את ההבדלים ביוקר המחייה בין מדינות שונות), אחות בישראל משתכרת 60.9 אלפי דולרים בשנה, בדומה לשווייץ ולבלגיה, והרבה מעל ממוצע OECD העומד על 49 אלף דולרים בשנה.