איך לנהל מערכת חינוך תחת מגפה ללא חיסון, עם מחסור כבד בכח אדם, מחסור במבנים והנחיות בריאותיות שמשתנות כל הזמן? לפי פרופ' עמי וולונסקי ופרופ' יזהר אופלטקה, מומחים לניהול מערכות חינוך, ייתכן שדווקא במצב כזה טמונה הזדמנות עבור מערכת החינוך הישראלית.

לדבריהם, במציאות של חוסר ודאות ומערכת יחסים עכורה בין המדינה, הרשויות והשטח נדרש שינוי עומק בהתנהלות המערכת, תוך העברת מרכז הכובד של קבלת ההחלטות לגורמים בשטח – מנהלי בתי הספר והרשויות המקומיות. עם זאת, הם חלוקים בשאלה האם גיוס מאות עובדים שלא הוכשרו להוראה כדי לכסות על פערי כח האדם היא צעד עם פוטנציאל, או דווקא מזיק.

שר החינוך יואב גלנט (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

השבוע הציג שר החינוך יואב גלנט את המתווה לשנת הלימודים הבאה, שישלב למידה מקוונת ופרונטלית לתלמידים מעל כיתה ה', ויפנה כח אדם ומרחב פיזי שיאפשר את קיומו של שבוע לימודים מלא לילדי הגנים ותלמידי כיתות א' עד ד'. כדי ליישם את התכנית השאפתנית הזו, בחודש וחצי שנותרו לפתיחת שנת הלימודים יצטרכו הרשויות המקומיות, הגנים ובתי הספר לגייס עובדים רבים, שאינם מוכשרים להוראה, ולהכשיר תשתיות. גלנט גם הצהיר שתינתן גמישות רבה יותר למנהלי בתי הספר בניהול המוסדות.

פרופ' יזהר אופלטקה, מרצה בכיר בחוג למדיניות ומנהל בחינוך בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ומחזיק תיק החינוך בעיריית גבעתיים מצדד ב'מודל ההיברידי' המשלב למידה בכיתה ולמידה מהבית. הסיבה – הוא פועל על בסיס כח האדם הנוכחי במערכת החינוך, במתכונת מותאמת למצב, שאותה ינהל כל מנהל בית ספר לפי הבנתו. "יהיו מקומות בהם ושיעורים מסוימים בהם התלמידים יישארו בבית ללא מורה, מכיוון שהוא יצטרך ללמד ילדים אחרים; כפתרון לכך אפשר לייצר מסגרת דומה למה שהיה לנו בחודשיים האחרונים – 60 אחוז מהחומר נלמד עם המורה, 20 אחוז התלמיד לומד עם עצמו, ועל 20 האחוזים הנוספים יוותרו. זה ממש לא נורא, ועדיף על להביא אדם שאינו מורה".

"מנהלי בתי הספר מנוסים מספיק כדי לבחור את הדרך שמתאימה להם"

מרכיב מרכזי במתווה שהציג שר החינוך הוא מתן גמישות בקבלת ההחלטות למנהלים בשטח, והסרת רגולציה של משרד החינוך. הצהרות על אוטנומיה למנהלים נשמעו פעמים רבות בעבר, ואנשי חינוך רבים רואים בהן לא יותר ממילים יפות ללא השפעה בשטח. לדעת וולונסקי ואופלטקה, עכשיו יש הזדמנות אמיתית להפוך אותן למציאות.

"מערכת החינוך היא מערכת שמרנית ולעיתים מקובעת. קשה לה עם אי ודאות. כל מה שבתי ספר הצליחו לעשות במהלך הקורונה הוא כנגד הדי אן איי של הארגון הזה. לכן שמחתי לשמוע שהשר אמר שהוא רוצה להשאיר לכל מנהל את ההחלטה כיצד לפעול. הרצון הוא טוב, ויש רק לקוות שהבירוקרטיה של משרד החינוך תאפשר את זה".

פרופ' עמי וולנסקי: "כיתה של 30 ילדים ניתן לחלק בדרכים שונות, אין דרך אחת" (צילום: מכון מנדל)

בחודשים האחרונים מיישם אופלטקה בעיריית גבעתיים תכנית ליצירת מתווה פעולה משותף יחד עם כלל הגורמים בעיר העוסקים במערכת החינוך. הרעיון מיושם במספר ערים, ביניהן מודיעין, שאף הגישה אותה כהצעה לשר החינוך באמצעות מרכז השלטון המקומי. לדבריו, התכנית נועדה לאפשר את אותה גמישות בתהליך קבלת ההחלטות ויישום המתווים, שעליה דיבר גלנט ביום רביעי האחרון.

"אנשי השטח ברשות המקומית מכירים את השטח ויודעים להגיד מה יעבוד ומה לא", קובע אופלטקה בנחרצות, "בסופו של דבר משרד החינוך יכול להגיד מה לעשות בלי לשאול אף אחד, כמו שקורה לרוב, אבל אז לא ישתנה דבר. המדינה צריכה להפנים את זה שהרשות מכירה יותר טוב ממשרד החינוך את המורים והתלמידים שלה"

פרופ' עמי וולנסקי, חבר סגל במכון מנדל למנהיגות ובעבר המדען הראשי במשרד החינוך, מתאר את המהלך הרצוי כ'היפוך הפירמידה', שבה העומד בראש תהלך קבלת ההחלטות הוא מנהל בית הספר בשטח שמתווה את הדרך, וכל שאר הגורמים, מהרשות המקומית ועד לשר החינוך עצמו, מהווים כלי תומך עבורו לביצוע המדיניות הנכונה בעיניו.

"מה זה גמישות ניהולית? זה מנהל שיוכל להחליט שהלמידה תהיה בבית הספר, במתנ"ס, בפארק או בחווה חקלאית סמוכה", אומר וולונסקי, "לימודים יוכלו להתקיים בשעות הבוקר, אחר הצהריים ואפילו הערב – הכל כפי שייקבע המנהל, לפי הצרכים הייחודים של תלמידיו וצוות ההוראה שלו.

לא מדובר רק בחלוקת הזמנים של השיעורים. חלק מהזמן התלמידים יהיו בחונכות בקהילה, או אפילו בלמידה עצמית בבית". הוא ממליץ על העמקת שיתוף הפעולה של בתי הספר עם גורמי החינוך הבתי-פורמלי ביישובים, בדגש על תנועות הנוער, ויצירת מערכים מתקדמים של למידה עצמית ועבודות חקר של תלמידים בביתם.

"כיתה של 30 ילדים ניתן לחלק בדרכים שונות, אין דרך אחת. אני לא יודע איזה דרך היא הנכונה, גם לא המדינה ואין צורך בכך. מנהלי בתי הספר מנוסים מספיק כדי לבחור את הדרך שמתאימה להם. השאלה היא האם ייתנו להם לא רק את האחריות, אלא גם את הסמכות לבצע אותה".

"הנסיון של להפוך מפקדים בצה"ל למנהלי בית ספר לא עבד"

מה שמפריע לאופלטקה במתווה שהוצג הוא הכוונה לגייס למערכת עובדים רבים שאינם מורים. "השר יכול לצאת בהצהרות מפוארות, אבל אם מי שימלאו את הכיתות בחצי קפסולה לא יהיו אנשים מקצועיים בהוראה – יצא שכרנו בהפסדנו", קובע אפולטקה בנוגע לתוכנית המשרד להתחיל בגיוס כח אדם כדי לאפשר פעילות חינוכית תחת תנאים של סגר. לדעתו, מצב בו מורים ישמשו מעין 'בייביסיטר' יגרום נזק לטווח הקצר והן לטווח הארוך, ובעיקר מצביע על הגישה הקלוקלת של המשרד לתפקידם של בתי הספר. "אם ירצו שבתי הספר רק יעשו בייביסיטר בתקופת הקורונה כי אנחנו צריכים שההורים יעבדו ויניעו את הכלכלה – אז כל עוד המורים שמביאים הם לא פדופילים והמורות מנומסות, זה מתאים לנו" הוא אומר בעוקצנות.

פרופ' יזהר אופלטקה: "אנשי השטח מכירים ויודעים להגיד מה יעבוד ומה לא" (צילום: אלבום פרטי)

"הנסיון של להפוך מפקדים בצה"ל למנהלי בית ספר לא עבד; הבנו מהר מאוד שזה שאתה קצין בכיר לא הופך אותך לאיש חינוך, והדברים נכונים גם פה", אומר אופלטקה כנגד הנסיון להעמיד מערך הסבה לאלפיי מובטלים למערכת החינוך, שלטענתו לא היה מקבל אישור מקצועי בשום תחום עבודה אחר. "אי אפשר להכשיר אדם להיות מורה בלילה אחד, זה פשוט לא עובד. מורה לא רק מעביר ידע כמו שרבים חושבים. תלמידים רבים לא מחזיקים במוטיבציה פנימית ללמוד, והם חייבים מורים שידעו להרים אותם."

"לא יכול להיות תחליף למורה מחויב, בעל נסיון שדואג דאגת אמת לתלמידיו" מוסיף אופלטקה, "אז אם היה מחסור בבשר כשר, היו מתחילים להביא בשר חזיר כתחליף לציבור הדתי? ברור שלא. יש דברים שלא עושים, ובשם משבר אין זכות לערער את יציבות מערכת החינוך"

וולנסקי מאמין שבקליטת מובטלים להוראה יש גם הזדמנות למערכת החינוך. "אם ניתן לקלוט את בעלי היכולות הגבוהות מתוך אלפיי המובטלים, שיהיו מעוניינים בחינוך, יש כאן הזמדנות אמיתית שתצא מתוך המשבר. זו הסתכלות לטווח ארוך שמנסה לתת מענה לאלו שאיבדו את עבודתם והן לצורך של המערכת".

הוא אמנם מסתייג מיצירת מתווה להכשרה 'מהירה' של מחנכים, אך על פי ניסיונו, המתווים הבסיסיים להפעלת תכניות הסבה שונות נמצאים כבר שנים רבות בידי המשרד ויכולות לשמש אותו גם במציאות הנוכחית. "יש לנו פה הזדמנות להביא אוכלוסיות עם הון תרבותי עשיר, לא פחות ממצטייני האקדמיה, ויש לנו מאות כאלו. מדובר בתקופה שהיא מאוד קשה עבור האנשים האלו, אך מצד שני מדובר במאות צעירים עם הון תרבותי רב שיכולים להעניק המון לתלמידים".