בתום פגישתו עם שר החוץ המצרי סמאח שוכרי, חזר ראש הממשלה נתניהו והצהיר על מחויבותו לפתרון שתי המדינות, "אני קורא שוב לפלסטינים ללכת בעקבות הדוגמה האמיצה של מצרים וירדן ולהצטרף אלינו במשא ומתן ישיר. זוהי הדרך היחידה שאנחנו יכולים לטפל בכל הסוגיות העומדות בינינו ולהפוך למציאות את חזון השלום שמבוסס על שתי מדינות לשני עמים". נתניהו בירך את נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, על יוזמתו לקדם את השלום בין ישראל והפלסטינים ובאזור.

שר החוץ שוכרי, אמר כי מפגש זה הוא ההמשך להצעתו של א-סיסי לקידום השלום באזור. "החזון של פתרון שתי המדינות הוא לא מופרך. ריבוי רעיונות ויוזמות הוצעו כדי להפוך אותו למציאות מעשית. במיוחד, יוזמת השלום הערבית. אולם, השגת החזון הזה דורשת צעדים רציניים לבניית אמון כמו גם רצון כן שלא משתנה תחת שום נסיבות". ביחס למחויבות של ההנהגה המצרית לתהליך, אמר שוכרי, "אני רוצה להבטיח שמחויבותה של מצרים לתמוך בהסכם צודק, כולל ובר קיימא לסכסוך הפלסטיני-ישראלי ולתמיכתה בשלום ובביטחון במזרח התיכון היא מחויבות איתנה ויציבה."

שוכרי, בן ה-64, שימש בין השנים 2012-2008 כשגריר מצרים בארצות הברית, ומאז שנת 2014 הוא מכהן כשר החוץ.

סגן השר לפיתוח אזורי, חבר הכנסת איוב קרא, התייחס גם הוא, בתום ישיבת הממשלה, לביקורו של שר החוץ המצרי ואמר, "ביקורו הצפוי היום של שר החוץ המצרי סאמח שוכרי בירושלים הינו קריאת תיגר נגד הטרור ומימונו, כולל התמיכה במשפחות השהידים. מאידך, הביקור נותן לגיטימציה וגושפנקא לממשלת ישראל ולתהליך השלום האמיתי, כולל ההתקרבות הצפויה עם העולם הערבי השפוי, בראשות סעודיה". השר קרא גילה במהלך הצהרתו, כי ידוע לו על עוד לפחות שתי מדינות, שאין להן כרגע יחסים עם ישראל, שביקשו לפתוח ביחסים בילטראליים עם ישראל, וכי הפניות נמצאות בבדיקה.

יו״ר השדולה לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי ומזכ״ל מפלגת העבודה, חיליק בר, אמר על ביקורו של שר החוץ המצרי, "אני רוצה לברך ולחזק את ראש הממשלה על פגישתו הצפויה היום עם שר החוץ המצרי סאמח שוכרי. אם מדובר במאמץ אמיתי וכנה להתקדם לפתרון אני מבטיח לראש הממשלה שמפלגת העבודה תתמוך בכל מהלך שכזה מהאופוזיציה."

פגישת נתניהו וסמאח שוכרי, אתמול (א') צילום: חיים צח, לע"מ.

מפת האינטרסים

בתקופה האחרונה אנו עדים להתחממות ביחסים בין מצרים לישראל. בסוף חודש פברואר האחרון, בטקס רשמי, מסר חאזם חיירת, שגריר מצרים החדש, כתב אמנה לנשיא המדינה ראובן ריבלין. השגריר המצרי הקודם, הוחזר להתייעצות במצרים, בהוראת נשיא מצרים המודח מוחמד מורסי, בעקבות חיסול רמטכ"ל החמאס אחמד ג'עברי בתחילת מבצע "עמוד ענן" בסוף נובמבר 2012, ומאז לא שב לתפקידו ולא התמנה שגריר חדש.

"מצרים היא המדינה הערבית החשובה ביותר, מדינת מפתח במזה"ת," אומר פרופסור אפרים ענבר מנהל מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. "מדינה שהשכילה לשנות את הסכסוך הישראלי-ערבי על ידי חתימת הסכם שלום". על ביקור שר החוץ המצרי, ענבר אומר: "זהו ביטוי נוסף ופומבי לקשרים המתהדקים בין ישראל ומצרים. כל אלה ביטויים שאינם מתחת לשולחן כמו שקורה עם הסעודים," אומר ענבר בהתייחסו לנאומו של א-סיסי, שקרא לעשות שלום בין ישראל והעולם הערבי.

"לישראל ולמצרים יש שותפות אינטרסים בשלושה נושאים," אומר ענבר וממשיך, "הנושא הראשון הוא היחס לארגון הטרור חמאס שהוא אויב של מדינת ישראל ובמצרים הוא נתפס כארגון שמסייע לתנועת האחים המוסלמים וליסודות איסלמיסטיים בסיני והמצרים נלחמים בהם". הנושא המהותי השני ביחסי ישראל-מצרים הוא עליית כוחה של איראן באזור. "מצרים ויתר המדינות הסוניות מודאגות מעליית כוחה של איראן ומהעסקה שעשו האמריקאים עם איראן בנושא הגרעיני. לתפיסתן, קיבלו האיראנים יד חופשית ליצור פצצה גרעינית בעוד 15-10 שנים. נושא המטריד גם את ישראל".

ארה"ב

העניין השלישי, לדברי ענבר, הוא יחסי מצרים וארצות הברית. "הממשל הנוכחי איננו מגלה יחסי קרבה למצרים בגלל שא-סיסי נתפס בעיניהם כמבצע הפיכה צבאית. האמריקאים בעד משטרים דמוקרטיים ואף יש להם חקיקה שמגבילה את הסיוע למשטרים צבאיים". ענבר מוסיף כי זהו מצב אבסורדי שבו לאמריקאים יש בעיה עם שלטון א-סיסי, אך הם מוכנים להידבר עם משטרים אחרים שאינם דמוקרטיים כדוגמת איראן. עוד אומר ענבר על התרחקותה של ארצות הברית ממצרים, "בעקבות הפיכת א-סיסי במצרים, האמריקאים הקפיאו את הסיוע למצרים. כחלק מההתרחקות האמריקאית, התקרבה מצרים לרוסיה והחלה לקנות נשק מצרפת."

"מצרים תחת א-סיסי, היא אחד המסדים של היציבות האזורית, ולכן לישראל יש אינטרס אסטרטגי לחיזוק הקשר בין ארצות הברית למצרים," אומר ענבר. למרות ההתרחקות האמורה, מניתוחה של רשת הטלוויזיה CNN את הסיוע הצבאי האמריקאי למדינות העולם, מנובמבר אשתקד, עולה כי מצרים נמצאת במקום השני, אחרי ישראל, בגודל הסיוע הצבאי שהיא מקבלת מאמריקה, סיוע המסתכם ב-1.3 מיליארד דולר בשנה.