דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י"ב באב תשפ"ב 09.08.22
29°תל אביב
  • 25°ירושלים
  • 29°תל אביב
  • 27°חיפה
  • 28°אשדוד
  • 26°באר שבע
  • 32°אילת
  • 29°טבריה
  • 22°צפת
  • 29°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בקעת הירדן

ימי הקורונה / "אנחנו פה בבריכה מהבוקר עד הערב, אין לאן ללכת בטמפרטורות האלו"

שניר לוי, המציל של מושב תומר שבבקעת הירדן. "בשבוע של סגירת הבריכות קיווינו כל יום שהגזרה תתבטל" (צילום: גילעד שרים)

תושבי בקעת הירדן חשבו שמצפה להם קיץ בסימן סיפוח ומצאו את עצמם בקיץ בסימן מגפה עולמית | כשאסור להתכנס במזגן ובחוץ הטמפרטורה חוצה את 40 המעלות, הבריכה היישובית היא המקום בו החיים הקהילתיים קורים. ומה עושים כשחייבים לסגור? "בכינו, ובעיקר התקלחנו"

יהל פרג'
יהל פרג'
עורך
צרו קשר עם המערכת:

זה היה אמור להיות קיץ בסימן סיפוח בבקעת הירדן, אבל הוא התגלגל להיות קיץ בסימן מגיפה עולמית שסגרה למשך שבוע את המקום המרענן היחיד ביישובים בהם הטמפרטורה יכולה להגיע ל-45 מעלות בכיף. כשאין אף מרחב ציבורי אחר שאפשר להיות בו כשהשמש במרכז השמיים, הבריכה היישובית היא מקום המפלט, בו החיים החברתיים קורים.

"אי אפשר להיות בחוץ עכשיו"

קיבוץ אלמוג | נוסד ב-1977 | מועצה אזורית מגילות | כ-300 תושבים | הבריכה משרתת את המינויים, את כפר הנופש ואת החברים

הבריכה בקיבוץ אלמוג. אם לטבוע בבריכה, אז שמציל כמו אביתר לנקרי יציל אותך (צילום: גילעד שרים)

המציל אביתר לנקרי גר באלמוג חמש שנים. הוא למד להיות מציל בצה"ל ועבד במלונות בירושלים. השנה אין תיירים אז הבריכה רגועה יותר. אם לטבוע בבריכה, אז שמציל כמו לנקרי יציל אותך. הוא יושב בקוליות בסככה, עירני למתרחש, ולא מפחד מהחום.

בשבוע בו נסגרו הבריכות המצב באלמוג הצביע על ההיגיון המעוות של ההנחיות. האורחים בכפר הנופש בקיבוץ הורשו להיכנס ולרחוץ, אולם כניסתם של חברי הקיבוץ לבריכה נאסרה. בכפר הנופש מספרים שהיו חברי קיבוץ ששכרו שם חדר רק כדי לקפוץ ראש.

פלג לביא (24) ותומר בר חיים (21) עובדים במטע התמרים של הקיבוץ. לביא, בן הקיבוץ שחזר בתקופת הקורונה מירושלים ונשאר בגלל התמרים, מספר שבאלמוג פחות מרגישים את הקורונה. "אי אפשר להיות בחוץ עכשיו, קצת בכינו כשסגרו את הבריכה ובעיקר התקלחנו", הוא צוחק.

תומר בר חיים (מימין) ופלג לביא בבריכה בקיבוץ אלמוג. "אם הערבים לא יהיו מרוצים לא יהיה לנו שקט" (צילום: גלעד שרים)

"יש הקלה מסוימת שאין סיפוח, שאין בעיות", אומר בר חיים. "פחדתי מאינתיפאדה", מודה לביא, "אם הערבים לא יהיו מרוצים לא יהיה לנו שקט, צריך שגם להם יהיה שקט ונוח. באינתיפאדה השנייה היינו נוסעים צפונה לבית הספר עם שכפ"צים, היה מפחיד".

"קודם כל צריך לספח את הפריפריה"

מושב ורד יריחו | נוסד ב-1980 | מועצה אזורית מגילות | כ-400 תושבים | הבריכה פתוחה כמעט לכל תושבי האזור מאפריל ועד סוכות

עופר כפיר, המפעיל של בריכת ורד יריחו. "כמו שביבי לא ישן בלילה, גם אני לא ישן בלילות. יום פותחים, יום סוגרים" (צילום: גילעד שרים)

עופר כפיר, תושב הישוב, מפעיל את הבריכה כבר שבע שנים. "כמו שביבי לא ישן בלילה, גם אני לא ישן בלילות, זה החיים שלי. יום פותחים, יום סוגרים". הוא מתגאה בבריכה, טוען שהיא בין הטובות בארץ, והמתרחצות מסכימות איתו בין. "הייתי סגור שבוע, הפסדתי עשרות אלפי שקלים. נגיש תביעה ייצוגית עם ארגון הבריכות, נראה מה יקרה", הוא מבטיח.

"אם במשרד הבריאות מתנהלים עם הציבור כמו שמתנהלים איתנו, מפעילי הבריכות, אנחנו בבעיה קשה", אומר כפיר. "אנחנו סובלים מזה שנים". הדשא בבריכה מחולק למשבצות כדי שאפשר יהיה להקפיד בחוץ על כללי הריחוק הפיזי, והכלור כמו שכולם אומרים, הורג את הקורונה. העובדה שאין נתונים על הדבקות בקורונה בבריכות מטריפה את כולם, מתרחצות ועובדים כאחד. את כפיר זה מקפיץ במיוחד, והוא לא אדם ששותק.

ורד יריחו. מגיעים אל הבריכה מתרחצים מירושלים, מפסגת זאב, ממעלה אדומים, מהכפרים מסביב ואפילו מתל אביב (צילום: גילעד שרים)

לבריכה, עם הנוף המטורף, מגיעים מתרחצים מירושלים, מפסגת זאב, ממעלה אדומים ואפילו מתל אביב, מבטיח כפיר. התושבים הבדואים מהסביבה פחות מוזמנים, היו קצת בלאגנים ועכשיו זה לא מתאים, הוא מסביר, אבל עובדים מהכפרים באזור יש. "אני לא שמאלן, אבל אי אפשר לקרוא לזה סיפוח", אומר כפיר. "יש חקלאים באזור שסוגרים להם את המים, קודם כל צריך לספח את הפריפריה, את הנגב, שהוא החזון של ראש הממשלה הראשון. בואו נספח את מה שבאמת שלנו".

"זה מקום המפגש הקהילתי"

מושב תומר | נוסד ב-1976 | מועצה אזורית בקעת הירדן | כ-100 משפחות | בריכה ישובית שפתוחה משבועות ועד ראש השנה

מושב תומר. "בחום הזה הבריכה היא מפלט" (צילום: גילעד שרים)

גם בתומר בטוחים שהבריכה שלהם, שפתוחה רק לתושבים, היא הכי יפה בבקעה. ביום עמוס יש שם 50 אנשים, בלחץ. אסור להם לגבות כסף בכניסה, אז בעיקר עושים בה אירועים של המושב כמו ימי הולדת לילדים.

"ראינו את ההצעה בחדשות וחשבנו שזה לא חל עלינו, אבל היינו אחראיים, בדקנו את החוק וסגרנו לשבוע", מספרת אסנת שרייבר מנהלת הקהילה, המתגוררת במושב 25 שנים ונמצאת חמש שנים בתפקיד. "ואז שוב בחדשות ראינו שאפשר לפתוח". המבוגרים באים לשחיית בוקר וערב, והילדים במהלך היום, "בחום הזה הבריכה היא מפלט. אין לנו גני שעשועים, זה מקום המפגש הקהילתי".

שניר לוי מטייל בחורף ובקיץ מציל. הוא מכיר את כולם. "זה לא כמו בבית מלון, אני יודע מי יודע לשחות, מכיר אישית כל ילד וילד". בשבוע של סגירת הבריכות היה בים בתל אביב, ניצל את הזמן, והיה בכוננות. "כל יום קיווינו שהגזירה תתבטל", הוא אומר, "אני יכול לנסוע להתאוורר, אבל להרבה אין איך". "התאכזבנו שנכנסו לזה היבטים פוליטים", אומרת שרייבר, "אנחנו ציבור ששומע להנחיות, מקפידים".

חבורה עליזה של ילדים שועטת אל המים. כל שנייה בחוץ עולה בכמויות של זיעה, והבריכה בבית, למי שיש, כבר משעממת. הכי כיף לשחק ביחד. "אנחנו משחקים עם חברים, צוחקים, זורקים אבן ואז צוללים למצוא אותה", הם מספרים.

מה עשיתם כשהבריכה היתה סגורה?
רונה גוזלן, עולה לכיתה ה': "הייתי בבריכה של הבית, אבל בלי החברים".
יותם בורנשטיין, עולה לכיתה ח': "הבאנו את המזרון הישן של ההורים ושמנו בסלון, וכל היום בפליסטיישן ובטלווזיה. בערב רוכבים על אופניים, יותר חם פה מבכל הארץ".

מה ההבדל בין המושב לבין שאר הארץ?
גוזלן: "כשחברות שלי ממושבים אחרים באות לפה, הן אומרות שיותר חם פה".
איתי אלון, עולה לכיתה ד': "כשבן דוד שלי מאשדוד הגיע לבקר הוא לא הצליח להירדם בלילה מרוב חום ושם 16 מעלות במזגן".

"אין פה קולנוע, אין כמעט בתי קפה"

מושב בקעות | כ-200 תושבים | מועצה אזורית ערבות הירדן

איציק אברהם, המציל המיתולוגי של מושב בקעות. "אין פה כלום חוץ מהבריכה, רק חול וחול" (צילום: גילעד שרים)

"אכלתי ת'לב בבית כשהבריכה היתה סגורה", אומר איציק אברהם, המציל המיתולוגי של מושב בקעות. 13 שנים הוא שם, מגיע כל קיץ מבית שאן. "התאהבתי בהם", הוא מספר. אברהם מספר שהבריכה מארחת כל שנה את החיילים באזור, "כל דיכפין יטה וישחה, בחינם, זה הראש של הישוב".

גם התושבים של המושבים הסמוכים, חמדת, רתם ומשכיות מגיעים בימים כתיקונם, כלומר, נטולי קורונה, לבריכה בחינם. "הם חלק מהנוף, אבל בגלל הקורונה הם סובלים. אין פה כלום חוץ מהבריכה, רק חול וחול, אין פה קולנוע, אין כמעט בתי קפה".

"אנחנו פה בבריכה מהבוקר עד הערב, אין לאן ללכת בטמפרטורות האלו, אפילו לצאת לגן שעשועים אי אפשר אז כשהיה סגור היו בבית, מול המסכים", מספרת יפעת, תושבת המקום, אמא לשניים. "צריך שיהיה היגיון. אין סיבה שבמקומות כאלה יסגרו את הבריכה. חייב להיות איזשהו הגיון, אני לא יודעת להסביר את זה לילדים שלי".

"הסיפוח היה ספין בחירות של מושחת", יורה אברהם, שנראה שרק חיכה להזדמנות להגיד את שעל ליבו. "הוא לא נותן לבנות בשטחים, בקעת הירדן היא לא פקטור מבחינתו. מי שמאמין לו הוא עדר, והחיבוק של הציונות הדתית צבוע. האיש אוכל שרצים בשבת, אבל מזמינים אותו לבית כנסת, זה ביזוי הדת, הם חיים בסרט שהוא ייתן להם משהו, אבל לאט לאט מתפקחים".

"הסיפוח לא על סדר היום", אומרת יפעת. "לא הבנתי מה כל כך טוב בו. כל פעם מביאים מפה אחרת, אני לא יודעת להגיד מה דעתי ככה. לפי מפה אחת סוגרים את כביש 5 ולפי אחרת לא. היתה תקופה שאנשים לא ידעו מה יקרה, אם לבנות או לא לבנות, הרגשה של תכף מפנים אותנו. ואז אמרו די, נחייה איך שאנחנו חיים. גדלתי פה, אני רוצה לחיות באושר".

"אתמול היו פה שני אנשים"

מושב רועי | הוקם ב-1976 | מועצה אזורית ערבות הירדן | כ-200 תושבים | בריכה ישובית

מושב רועי. "בלי הבריכה המקום הזה לא שווה כלום, אין קיום" (צילום: גילעד שרים)

כבר 16:00, עוד שעה הבריכה נסגרת, וצריך להספיק לנצל כל דקה. שתי הנשים שבמים מתפדחות לדבר. "אין סיכוי שיראו אותי ככה בטלוויזיה", אומרת אחת מהן. כשנורית נכנסה הן הפנו את האש אליה. "היא ממש תשמח לדבר אתכם". גם המציל לא התלהב לדבר עם התקשורת, גם החיילים שהיו במים ובייחוד המפקד שלהם הגיע לוודא שישמרו על ממלכתיות.

נורית מנפחת את המצופים לשתי הנכדות, אבל משום מה יש רק שלושה מצופים של אלזה, ולאחת מהן לא מתאים להיכנס למים כשעל יד אחת אלזה ועל היד השנייה בוב הבנאי. היא הגיעה לישוב ב-1979, "אנחנו מהעלייה השנייה", היא אומרת תוך מריחה אינטנסיבית של קרם הגנה. היא מגיעה לבריכה כדי לעשות הליכה בתוך המים, זה טוב לרגל שעברה ניתוח אחרי תאונה. "אתמול היו פה שני אנשים. היום נסענו מהר מהר להביא את הנכדות מגבעתיים, לפני שיסגרו שוב. מה עשיתי כשהיה סגור? ישבתי בבית, ראיתי נטפליקס וחטפתי עצבים על ביבי. בלי הבריכה המקום הזה לא שווה כלום, אין קיום".

עין סוכות

עין סוכות. השמועות באזור מספרות שמי שרוצה חיסון טבעי מהקורונה צריך לטבול במי המעיין (צילום: גילעד שרים)

השמש נוטה לשקוע, ובעין סוכות מתארגנת חברה חלופית, פראית יותר, מקבילה לבריכות המלאות בכלור. לכאן כל מי שרוצה יכול להגיע וקני הסוף הגבוהים שמקיפים את השלולית היפה הזאת נשארים אדישים למגוון האנושי המתהווה – שני בחורים צעירים מחברון, משפחה מגוש עציון, שני גברתנים של 'השומר החדש' ועוד משפחה דתית.

אפשר להגיע למעיין משני כיוונים, ודרך העפר גבשושית ומאתגרת. מים באזור הזה תמיד היו מקור מריבה, מקור חיים ומקום מפגש. מישהו בנה מעין רפסודה ממשטח עץ ובקבוקי פלסטיק ריקים, ומי שנכנס למים נשען עליה, נתמך בה, וצולל. השמועות באזור מספרות שמי שרוצה חיסון טבעי מהקורונה צריך לטבול במים של עין סוכות. אין לזה הוכחה, או נתונים מדעיים, אבל מצד שני גם להדבקה בבריכה אין.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!